מדעי החיים כפריצת דרך בתעשייה
בשיתוף מכון המחקר האמריקאי Milken Institute
יום ב' 9/12/13, 15:00

בעולם מדעי החיים והביוטכנולוגיה נדרשות השקעות עתק על מנת להפוך חידושים רפואיים לטיפולים מצילי חיים. מדובר בהשקעות ארוכות-טווח ובסיכון גבוה, שלרוב המשקיעים אינם רואים מהן ערך בטווח הקצר. בשל המצב הזה נוצרה בעיה - הכספים הרבים הנדרשים למימון הפיתוחים של תרופות בשלבים המוקדמים שלהם, כשעדיין לא ברור אם יצליחו ולכן ההשקעה היא בסיכון גבוה, הביאו לנסיגה של משקיעי הון סיכון מכל שלבי הפיתוח המוקדמים, למעט השלב המאוחר, וכך נוצר הצורך להקמת דגמים חדשניים של מודלים מימוניים בני-קיימא למדעי החיים.
על מנת להאיץ פתרונות רפואיים יש צורך בגישות חדשות לשלבים המוקדמים של פיתוחי תרופות וכלים רפואיים. זאת, כדי לנהל סיכונים בדרך טובה יותר, להפחית את עלויות ההון, לשפר את האפקטיביות של המחקר, ליצור תיקי עבודות מגוונים (Portfolios), למנף הון עמיד לסיכון, ולמצוא מקורות הון נוספים. ואכן, בשנה שחלפה הרבה מהגישות הללו כבר החלו את דרכן והן תורמות לפיתוח תרופות. זאת, החל משיתופי-פעולה פרטיים-ציבוריים, דרך פילנתרופיה יזמית ממונפת, ועד לזן חדש של ניהול קרנות מוסדיות. הנתונים המתקבלים מאימוץ גישות אלה הם אופטימיים ויש סיכוי כי יביאו לתוצאות בעתיד. בנוסף, קיימים מיזמים רבים שנוהגים ליישם מודלים לא-מסורתיים לעידוד תעשיית הביוטק.
לכולם ברור כי יש צורך במימון שוטף ובהרחבת המימון הרפואי למחקר ולפיתוח זאת, גם על-ידי הכנסה קבועה ומימון ארוך-טווח לעוסקים במו"פ, מעבר למו"פ תאגידי ושימוש בהון עצמי.
כיצד המודלים הללו יכולים לשפר את יחס התשואה לסיכון כשמדובר במחקרים בשלבים ראשונים? איך ניתן להביא ליצירת כדאיות של השקעה? מה הן המלכודות הצפויות בתחום? וכיצד המימון הממשלתי ו/או הפילנתרופי יכול להיות ממונף למשיכת משקיעים מהמגזר הפרטי?
משתתפים:
ד"ר רוג'ר סטיין, מנהל קשרי מחקר ואקדמיה במודי'ס ועמית מחקר, מעבדות MIT להנדסת מימון
ד"ר לאוניד בקמן, מייסד ומנהל המכון הישראלי לחדשנות
ד"ר אורה דר, ראש אגף מדעי החיים, המדען הראשי, משרד הכלכלה
ד"ר עינת זיסמן, מנכ"ל הדסית, שירותי מחקר רפואי ופיתוח
מנחה: פרופ' גלן יאגו, מכון מילקן

 
ההרשמה הסתימה