קשר בין אנשים, רשתות חברתיות ושליחת לינקים זה נחמד. אבל איך עושים מזה כסף?

התשובה: לא ברור ; אף חברה, כולל פייסבוק ו-YouTube שאינן רווחיות, לא פיצחה את הנוסחה ; ובכל זאת, הערכות השווי לחברות עדיין נדיבות

למרות חוסר הוודאות הכללי בשוקי ההון, חברות סטארט-אפ רבות קמו בתקופה האחרונה, ואשר מגדירות את עצמן כחברות ווב 2.0. ב-4 השנים האחרונות, אחיותיהן הוותיקות יותר הצליחו לשנות את הרגלי הגלישה וצריכת התוכן של המשתמשים ולייצר באזז לא קטן. הכנסות, לעומת זאת, הן עדיין מתקשות להציג, ועל-כך יכולים להעיד היזמים והמשקיעים הרבים.

רשתות חברתיות, בלוגים, חברות ווידג'טים ואתרים שונים, פועלים שנים רבות וקוצרים הצלחה בקרב הגולשים. אבל עדיין לא פיצחו את הנוסחה המבוקשת: כיצד מתרגמים פופולריות לכסף. אפילו חברות כמו פייסבוק או YouTube, שמסתמכות על מעורבות הגולשים והתוכן שהם מייצרים, עדיין לא מצאו את הכיוון. אם נוסיף לתבשיל את העובדה שהכלכלה האמריקנית נמצאת במגמת היחלשות וההנפקות בנאסד"ק נעצרו לעת עתה, הרי שהכישלון הזה מעכיר אל מצב הרוח של קהילת הסטארט-אפים.

גיוס של חברה כמו Twitter, שמנוהלת על-ידי ג'ק דורסי, שבוצע באחרונה - 15 מיליון דולר לפי שווי של 80 מיליון דולר לפני הכסף, רק מדגיש את בעיית המודל העסקי. מהו? ממה החברה, שמספקת פלטפורמה לעדכונים לחברים על כל צעד שאתם עושים, מתכוונת לייצר הכנסות? בינתיים, התשובות מסתוריות.

"עתיד להיות זעזוע בשנה או השנתיים הקרובות בתחום הווב 2.0", מעריך רוג'ר לי, שותף בקרן ההון סיכון Battery, בראיון ל"פייננשל טיימס", "חברות רבות מהתחום עשויות להיעלם". מסכים איתו שון הרדין, מנכ"ל Flock, שפיתחה דפדפן חברתי ועוררה סקרנות רבה בעמק הסיליקון לאחר שגייסה בשבוע שעבר 15 מיליון דולר מקרנות הון סיכון. "התנאים המקרו-כלכליים מאתגרים", אמר.

תשלום על שירות

למרות אי הוודאות האופפת את מודל ההכנסות של עידן הווב 2.0, קרנות ההון סיכון ממשיכות להשקיע באתרים חברתיים, וגם גל הרכישות של חברות מהתחום לא נראה לקראת סיום, כאשר לרוב ניתן לזהות מאפיין משותף: כולן נעשות על בסיס מתן ערך גבוה לחברות, שלא בטוח שיוכיח את עצמו בעתיד.

מה שמניע את המשקיעים והקרנות הוא התקווה שחברות דוגמת טוויטר או חברת הווידג'טים Slide, שגייסה ע"פ שווי של חצי מיליארד דולר, יכולות לייצר הכנסות, באותה מידה שהן מסוגלות לייצר קהילת משתמשים נרחבת ואדוקה. ובכל זאת, אם בוחנים את חברות הווידג'טים, הנשענות על הטרנד הכי לוהט נכון לעכשיו בעמק הסיליקון ובקרב קהילת הגולשים, הרי שההערכות הן שההכנסות השנתיות שלהן מסתכמות ב-40 מיליון דולר בלבד.

אחד המאפיינים המשותפים למרבית חברות הווב 2.0 היא ההישענות המרכזית על מודל של הכנסות מפרסום, כאשר גוגל מהווה עבורן מודל לחיקוי. עם זאת, הבדל אחד מהותי קיים בינן לבין ענקית החיפוש: המשתמשים של האתרים החברתיים גולשים בהם בשל הרצון לתקשר אחד עם השני ולא לתקשר עם פרסומות. הכלי המרכזי למוניטיזציה (תרגום לכסף) והפיכת הטראפיק למשהו שמייצר גם הכנסות, נתפס בעיני הגולשים כאלמנט מפריע ופולשני. במילים אחרות, הדרך האפקטיבית לשילוב פרסומות באתרים חברתיים עדיין לא ברורה, ורוב המפרסמים עדיין נמנעים מכך. והכסף? הוא יבוא ככל הנראה מפרסום, שכן מרבית המשתמשים מעדיפים שלא לשלם תמורת שירותי אינטרנט.

התחושה המרכזית של חברות הסטארט-אפ האינטרנטיות היא שהטרנד כבר פה ורק צריך לקפוץ על העגלה ולנצל אותו והרווחים כבר יבואו מעצמם. זה מזכיר לרבים, כפי שגם צוין בכתבה ב"פייננשל טיימס", את תחושת האופוריה של סוף שנות ה-90, שקדמה להתפוצצות בועת הדוט.קום.

"אין ספק שתהיה ברירה טבעית של חברות והרבה מהן לא ישרדו", מעריך יוסי תאגורי, סמנכ"ל מחקר ופיתוח ב-Nuconomy, המפתחת כלים למדידת הרגלי גלישה וצריכת תוכן באינטרנט. "אבל זה לא בהכרח קשור לעידן הווב 2.0. תמיד יהיו חברות שלא יצליחו לבסס מודל מתאים ולעומתן חברות שיעשו אקזיט למרות שלא תמיד ברור למה".

לדבריו, "יש תחושה של בועה, אולם בהרבה מקרים צריך סבלנות. לחברות רבות יש מודל עסקי טוב אבל הן נמנעות מלחשוף אותו, ואני בטוח שמי שמשקיע בחברות השונות לא עושה את זה רק משום שיש לחברה הרבה יוזרים אלא כי הוא מאמין ביכולתה לייצר הכנסות".

* האם הדרך היחידה לעשות כסף היא באמצעות פרסומות?

"לא בהכרח. בפייסבוק לדוגמה, אנשים באים לעשות משהו מאוד ספציפי, ולא בהכרח מעוניינים לראות פרסומות. כך שייתכן שהגישה של החברה לא נכונה. אם ברצונה לשרוד, ברור שהיא חייבת לפתח את המודל הנכון ולייצר חוויות חדשות באינטרנט שיגרמו לאנשים להוציא יותר כסף".

לדבריו, אפשרות אחת היא שנשלם עבור שירותים אינטרנטיים. "אנשים מוכנים היום לשלם עבור הכבלים, שכן הם מקבלים תוכן נוסף והאינטרנט לא צריך להיות שונה. המשתמשים מבינים שבשביל שירותים מסוימים צריך לשלם".

כפיר פרבדה, יועץ תוכן ושיווק בעולם הדיגיטלי ובעלים של חברת פרבדה מדיה, סבור כי גם אם יש בועה, מצבנו לא גרוע. "הדלק שהניע את הבועה הקודמת נבע משילוב של מספר גורמים: כלכלה במצב טוב, אופטימיות בממשל, הרגשה שאין יותר אויבים לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי ושוק מניות שורי. כיום, המצב הוא תמונת ראי: כלכלה גרועה, שוק דובי, שלטון שיוצר נגטיביות בקרב האזרחים והבנה שיש אויבים חדשים.

"עדיין לא ברור איך עושים מוניטיזציה באתרים החברתיים ואפילו פייסבוק לא רווחית. חשוב לזכור שכל האתרים הללו הם כוכבים לרגע ולגולשים אין נאמנות. הרבה מחברות הווב 2.0 לא עתידות לשנות פרדיגמות ואין להן מודל מבוסס, ולכן חלקן לא ישרוד".

* האם ייתכן שגולשים ישלמו?

פרבדה: "LinkedIn היא דוגמה לאתר רווחי שמיישם את זה ומציע מוצרים מסוימים בתשלום. ברשתות חברתיות במדינות האסייתיות, לדוגמה, גולשים משלמים עבור התקנת אפליקציות, וייתכן מאוד שזה המודל שאליו חלק מהאתרים צריכים לחתור. זה כמובן בתנאי שהמוצר שלהם שווה את זה. לא כמו טוויטר, שהמערכת שלה לוקה בחסרונות רבים".

גיוס
צרו איתנו קשר *5988