*** הכתבה בשיתוף קרן אקספו
תארו לעצמכם זירת אגרוף, כאשר המתאגרף הקטן קשור עם יד מאחורי הגב, מתמודד אל מול מתאגרף כבד, עב שרירים. זירה דמיונית זו יכולה להמחיש את המתרחש בעולם המימון הישראלי. המתאגרף הגדול משול לבנקים הגדולים להם מתאפשר מתן הלוואות בזול, משום שהם לווים את הכסף מבנק ישראל בריבית אפסית. לעומתם, המתמודד הקטן משול לגופים חוץ בנקאיים, חברות הביטוח וקרנות המימון הייעודיות. הללו "עניים יותר" - לווים את הכסף מעמיתים וממשקיעים מובטחי תשואה, בריבית גבוהה מהותית מאלו של ה"מתמודד הבכיר".
יחד עם זאת, המתמודד הגדול מסורבל יותר, מגושם יותר ומסועף יותר ועל כן אינו זריז ואינו גמיש כמו הגופים החוץ בנקאיים.מטאפורה זו ממחישה כי לעיתים דווקא המתחרה הקטן, הזריז יותר, יזכה בהתמודדות. בעיקר במקרים בהם אלמנט הזמן, אלמנט רמות המינוף ואלמנט מצב הנכס גוברים על שיקולי גובה הריבית הניתנת.
כך לדוגמה, לווה שמוגדר כמועדף ויציב קרי מדורג AAA פנה ישירות לגוף חוץ בנקאי לקבל הלוואת גישור של כמיליון שקל, עוד בטרם פנה בנושא לבנקים. במקרה ספציפי זה אלמנט הזמן היה מכריע, שכן לאותו לווה ניתנה אופציה שיכול היה לממשה במהלך של שבועיים, בשל כך חשש הלווה כי הליך אישור ההלוואה בבנק ייקח זמן ארוך ובמהלכו תפקע אותה האופציה שניתנה לו. לכן, הוא העדיף מלכתחילה לפנות לגוף חוץ בנקאי, שם תהליכי אישור ההלוואה, זהים אמנם לאלו שעוברים בבנקים, אך מהירים הרבה יותר. אותו לווה לקח בחשבון כי אמנם ישלם ריביות גבוהות יותר מאלו שהיו ניתנות לו בבנקים על הלוואה, אך הללו בטלות בשישים לעומת הרווח הצפוי לו בעת מימוש האופציה. הוודאות כי ההלוואה תינתן בזמן עמדה לנגד עיניו.
פחות מכשולים בדרך לכסף
מקרים נוספים בהם הגופים החוץ בנקאיים עשויים להיות בחירה ראשונה של הלווה הם בסיטואציות בהן מדובר בקרקע בהליך של השבחה. למשל קרקע עם תב"ע (תוכנית בניין עיר) למגורים ומסחר כשהיזם פועל להסבת שטחי המסחר למגורים ובכך להשבחת הנכס. הבנקים לרוב אינם ששים לממן קרקעות עם פוטנציאל השבחה, אלא מעדיפים לחכות לוודאות והבנה ברורה באשר לסטטוס של הקרקע, תהליכים אשר יכולים לקחת זמן יקר.
במצבים שכאלו, יזמים, בעיקר הקטנים והבינוניים שבהם, פונים אל הגופים החוץ בנקאיים, לקבלת הלוואת גישור לצורך רכישת הקרקע. הגופים החוץ בנקאיים רזים יותר ובשל כך גמישים יותר לכן לעיתים יזמים מעדיפים לקבל מהם את המימון הנדרש. באותם מקרים בהם הקרנות נעתרות לבקשת הלוואת המימון, לעיתים קרובות, שיעור המימון מסך ההלוואה יעקוף את המקובל בבנקים. זאת בעיקר כאשר מדובר בהלוואת גישור שלרוב ניתנת לטווח קצר, כך שהסיכון ששווי הנכס, המשמש כבטוחה, יירד במהלך תקופה זו בשיעור של עשרות אחוזים מזערי.
כך למשל, ליזם אשר רוצה לרכוש קרקע בשווי 10 מיליון שקל הבנק לרוב יסכים להעניק הלוואה בגובה של כ-50% משווי הנכס, קרי, ההלוואה תצא אל הפועל במידה ויזם מצידו מגיע עם הון עצמי של 5 מיליון שקל. הקרנות, כאמור, יעניקו לעיתים הלוואות במינוף של 60% כך שההון העצמי, על פי דוגמה זו, שיצטרך היזם להביא עימו יהיה נמוך בכמיליון שקל, מהמקרה הבנקאי.
זאת ועוד, בשל העובדה שחלק ניכר מפועלם של הגופים החוץ בנקאיים הוא מתן הלוואות גישור, הם לרוב גמישים יותר בכל הקשור בקנסות יציאה לאורך תקופת הלוואה, שכן היא מלכתחילה קצרה יותר. מנגנון הפעולה שלהם במקרים אלו מסייג את התקופה המינימאלית לשנה, להבדיל מהבנקים שם עמלת הפירעון המוקדם חלה על פני תקופה ארוכה יותר.
זה הצעד הראשון שעליך לעשות לקבלת מימון
חיפוש באתרי גלובס
חיפוש ני"ע
