למה סטארט-אפ קטנטן מפרסם על עזריאלי ומי הקרן שמשבשת את ההון סיכון?

קרן ההשקעות הניו יורקית טייגר גלובל הפכה בחודשים האחרונים למשקיעה הבולטת בסטארט-אפים חדי-קרן ישראלים בזכות כסף גדול וגישה אגרסיבית • וגם איך מנסה ארניקס הישראלית להגן על תעשיית הביטוח המסורתית מפני למונייד ונקסט אינשורנס • סיכום השבוע בהייטק

שלט הפרסום בעזריאלי. 50 אלף שקל ל־10 ימים / צילום: ליאור זיו
שלט הפרסום בעזריאלי. 50 אלף שקל ל־10 ימים / צילום: ליאור זיו

מה משותף לחדי-הקרן הישראלים רדיס לאבס, יוטפו, VAST Data וסניק? ארבעת החברות גייסו כסף חדש במהלך החודשיים האחרונים לפי שווי גבוה פי כמה מאשר בעבר. בכל המקרים מי שהובילה את הגיוסים הייתה קרן ההשקעות הניו יורקית טייגר גלובל. בעבר הקצת יותר רחוק השקיעה טייגר גלובל גם בפינטק של ראפיד, בסייבר של סנטינל וואן ובניהול הפרטיות של BigID. על הדרך היא השתתפה, לא כמובילה, גם בגיוס של האניבוק (ראו בהמשך).

טייגר גלובל, שהוקמה ב-2001 כקרן גידור המתמחה בטכנולוגיה על ידי צ'ייס קולמן בן ה-25, היא בהחלט לא שם חדש בעולם ההשקעות. אולם בתקופת הקורונה הפכה טייגר לכוח חזק במיוחד בהשקעות בסטארט-אפים בשלבי צמיחה מתקדמים, בעולם וגם בישראל, בזכות כסף אדיר שזרם אליה ממשקיעים.

בחודש שעבר גייסה טייגר 6.7 מיליארד דולר לקרן ה-13 שלה (שמסומנת בתור קרן 14 מטעמי אמונה טפלה) - הסכום השני הגבוה ביותר לקרן השקעות בסטארט-אפים בארה"ב. לפי הדיווחים האחרונים טייגר כבר מנהלת מגעים להקמת עוד קרן, גדולה אפילו יותר, של 10 מיליארד דולר. דרך אגב, בטייגר גלובל טוענים ש-100 העובדים שלהם הם גם המשקיעים הגדולים מאחוריה.

כל הכסף הזה מתורגם לקצב בלתי נתפס של השקעות וברבעון הראשון טייגר סגרה מספר מדהים של 60 עסקאות - ממוצע של ארבע בשבוע. הקרן הניו יורקית מציגה אסטרטגיית השקעה אגרסיבית במיוחד, שמאתגרת את תעשיית ההון סיכון העולמית. קרנות הון סיכון אוהבות להשקיע במיזמים שמשבשים שווקים מסורתיים, אך כעת טייגר היא זו שמשבשת את תעשיית ההון סיכון עצמה.

טייגר משבשת את ההון סיכון במהירות שבה היא מקבלת החלטות השקעה של מאות מיליוני דולרים. לפעמים כל מה שנדרש לה זאת פגישה אחת בלבד ותהליך דיו-דיליג'נס של שלושה ימים כדי להציע טרם-שיט לסטארט-אפ ולזכות בעסקה, לתדהמת הקרנות האחרות שרק החלו בבדיקות. נראה שבטייגר מאמינים שהשקעות הן במובן מסוים לוטו ויותר מאשר התמקדות בבחירת המספרים הטובים, חשוב לקנות כמה שיותר כרטיסים כדי לזכות.

בעוד קרנות הון סיכון אוהבות לומר שהן נותנות לחברה ערך מוסף מעבר לכסף דרך ייעוץ והכוונה ליזמים, לטייגר אין כאלו יומרות כלל. הקרן אף פעם לא מבקשת מקום בדירקטוריון ואם אחד הסטארט-אפים בפורטפוליו שלה צריך סיוע בעניין עסקי היא שולחת אותו על חשבונה לחברת הייעוץ ביין. הגישה הלא מתערבת נותנת לטייגר גלובל יכולת להשקיע הרבה, בלי העומס של ניהול ההשקעות אחר כך. במובן מסוים טייגר מתאימה לעידן הנוכחי שבו היזם הוא המלך והמשקיעים בעיקר צריכים לפנות לו את הדרך, לטוב ולרע.

האם הקצב המטורף של טייגר גלובל הוא סממן של הבועה בשוק הטכנולוגיה או שהיא פשוט מנצלת תקופת זהב ייחודית לבצע השקעות מניבות? והאם הקרן נידונה להאט קצב בעתיד כמו שקרה לגוף השקעות היפראקטיבי קודם, סופטבנק, שהוריד רגל מהגז אחרי כישלונות מתוקשרים סטייל Wework? מוזמנים לקרוא את הכתבה המלאה.

סיכום השבוע עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם. בואו נתחיל
לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן

1. הנשק הסודי נגד למונייד

אודי זיו מעורב בתעשיית ההייטק הישראלית כבר שלושה עשורים. הוא הקים בשנות התשעים יחד עם שי וראובן אגסי את טופ-טיר, שנמכרה ב-2001 ל-SAP בעסקת ענק דאז של 400 מיליון דולר. אחר כך זיו כיהן בתפקידים בכירים ב-SAP ונייס והוביל את הסטארט-אפ פונטיס, שנמכר לאמדוקס ב-100 מיליון דולר ב-2016.

היום הוא מנכ"ל ארניקס, שהפכה בפברואר לחד-קרן, 20 שנה אחרי הקמתה. ארניקס מפתחת פתרונות פרסונליזציה לבנקים וחברות ביטוח או כמו שזיו מגדיר זאת בראיון נדיר, "אנחנו נותנים לענקיות הביטוח הוותיקות את היכולת להתחרות בלמונייד, נקסט אינשורנס ואפילו אמזון".

2. בדרך לחתונה מקימים חד-קרן

התסכול של עוז ונעמה אלון מהזמינות והתקשורת האיטית והמקוטעת עם הספקים בחתונתם, הולידה ב-2013 את האניבוק, שהייתה במקור פלטפורמה לנותני שירות בתחום האירועים כדי לתקשר עם הלקוחות שלהם ולקבל תשלומים אונליין, במקום הצ'קים המסורתיים. במהלך השנים האפליקציה התרחבה וכיום היא עוזרת לעשרות אלפי עסקים אמריקאים קטנים מכל הסוגים להתנהל פיננסית וכלכלית.

השבוע הודיעה האניבוק בת השמונה על גיוס 155 מיליון דולר לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר, שמכניס אותה למועדון חדי-הקרן הישראלי המתרחב. חלק קטן מהגיוס, לפי הודעת החברה, ילך לסקנדרי לעובדים.

3. מסימני הבועה?

סטארט-אפ הפינטק פינטסטיק (Fintastic) הוקם רק בדצמבר האחרון ועדיין נמצא במצב חשאי (Stealth Mode), ללא מוצר באוויר ואפילו בלי אתר ממש. פינטסטיק מעסיק פחות מ-10 עובדים, אז איך הוא כבר פרסם מודעת דרושים על בניין עזריאלי בעלות מוערכת של 50 אלף שקל לעשרה ימים? בראיון קצר ניסה מנכ"ל פינטסטיק יונתן עינב להסביר מה הוביל אותו לצאת בפרסום חוצות וטען שזה עלה לו פחות משנדמה לנו.

4. השבב ששם את ה-AI במרכז

משה תנ"ך עבד באינטל ב-2012 כשגוגל התקשרה לבקש שבב חדש שיותאם לצרכים של משימות בינה מלאכותית יותר טוב מאשר המעבדים המרכזיים (CPU). באינטל, הוא מספר, גררו רגלים עד שגוגל החליטו לפתח את הרכיב הראשון מסוגו ל-AI בעצמם.

המסקנה של תנ"ך היא שחברות גדולות נוטות להמשיך לעשות את מה שהן טובות בו ולא בהכרח לחפש חדשנות. תשע שנים קדימה, תנ"ך הוא המנכ"ל של הסטארט-אפ ניוריאליטי, שהציג השבוע לראשונה את האבטיפוס לשבב ה-AI החדש שלה שמבטיח מהפכה.

5. פריצת דרך במוליכים למחצה

יבמ מציגה שבב חדש: 50 מיליארד טרנזיסטורים על שבב בגודל ציפורן.

6. לאן הלכו 378 מיליון דולר

סימולציה של פריצות והתקפות סייבר וניבוי תרחישים עסקיים בעזרת AI. אלו הסטארט-אפים שגייסו השבוע מימון חדש.

7. אקזיט בלי מוצר

חברת שירותי הגנת הסייבר ווייט-האט נמכרה לענקית EPAM שנסחרת בנאסד"ק. סכום העסקה מוערך ב-50 מיליון דולר במזומן ובמניות.

8. חוזר להשקיע

אחרי שהתפטר מתפקיד שר המדע והטכנולוגיה בינואר האחרון, יזהר שי חוזר לעולם ההון סיכון ומצטרף כשותף השקעות בקרן דיסרפטיב AI שייסד טל ברנח.