בין המסורת הבריטית בה יש דומיננטיות לפקידים לבין המודל האמריקאי שמעניק את הכוח לפוליטיקאים, ישראל צריכה למצוא נקודת איזון • ביטול הווטו של הייעוץ המשפטי מחד, ומאידך הוספת חובת שקיפות והתייעצות עם היועמ"ש, הן נקודות המפתח לאיזון שכזה
המספרים "מדברים" על יחסי הכוחות בין הכנסת לממשלה • בית המשפט יכול לשמש "שחקן חיזוק" בהגנה על הדמוקרטיה, אך אינו יכול לשמש תחליף לה • גורלה של הדמוקרטיה הישראלית תלוי בעיקר בפעולת כולנו
הכלל שלפיו ממשלה שאינה מצליחה להעביר תקציב לאורך זמן לא יכולה להמשיך ולכהן, הוא אחד מעקרונות השיטה הדמוקרטית בישראל • הדחייה באישור תקציב 2020 שאישרה הכנסת לממשלה הוא תקדים מסוכן, ובג"ץ צריך להבין זאת
הרכב מורחב של 9 שופטי בג"ץ דן בעתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה להאריך את כהונתה מבלי להעביר תקציב ונגד הגדלת התקציב הזמני ב-11 מיליארד שקל • העותרים מבקשים כי בג"ץ יקבע כי התיקון לחוק היסוד אינו חוקתי, וכי הכנסת השתמשה לרעה בסמכותה
כשהכנסת והממשלה לא מתפקדות - האזרחים ממשיכים להיפגע
לפי אומדן ראשוני שפרסם החשכ"ל, העלייה ביחס החוב לתוצר נמוכה מהצפוי • בשל ההתמודדות עם משבר הקורונה, ב-2020 חל גידול של כ-78.8 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה בהשוואה לשנת 2019, לצד קיטון של כ-29.4 מיליארד שקל בסך הכנסות הממשלה
מה ניתן ללמוד מהמצגות שהציג משרד האוצר בפני הממשלה וקבינט הקורונה? • באוצר התמקדו בעלות הכלכלית, בניסיון לעבוד תחת אי סדר ובהכנת תחזיות מעכשיו לעכשיו
הישג חלקי לגלובס ולכלי תקשורת נוספים שביקשו להפוך את דיוני קבינט הקורונה לשקופים: שוחררו לפרסום המצגות מאחורי ההחלטות • עם זאת, נעשה מאמץ להקשות על הקריאה שלהן - המצגות סרוקות ופסקאות רבות נמחקו מהן, מה שמעלה תהיות אם שיקולים פוליטיים היו מעורבים במחיקות
הצעת החוק תאפשר לאוצר להמשיך ולממן את פעילות הממשלה שנה שנייה ברציפות ללא תקציב מדינה מאושר • מדובר בהישג לשר האוצר כ"ץ שמנסה למנוע בדרך זו עצירה כמעט מוחלטת של פעילות הממשלה החל מ-1 לינואר
הממשלה והכנסת טיפלו כמעט אך ורק בעניינים הקשורים לקורונה, ולא מילאו את תפקידיהן בתחומים האחרים - כך לפי בדיקה שנערכה במכון הישראלי לדמוקרטיה • קשה למצוא דבר חקיקה מהותי אחד שלא נובע מהקורונה או מהשלכותיה הכלכליות
מאז 2008, רוב מדינות המערב, כמו גם מוסדות בינלאומיים דוגמת קרן המטבע , מבינים בהדרגה שהשוק לבדו אינו מסוגל למנוע משברים או לנהל אותם בהצלחה • המשבר הנוכחי מהווה תזכורת לתפקיד הקריטי שממלאת המדינה בהגנה על היחיד ועל החברה כאחד
דווקא בתקופת הקורונה חשוב שהאזרחים ידעו על מה משרדי הממשלה מוציאים את כספם • אלא שרבים מהמשרדים לא משתפים את הציבור בפירוט הוצאותיהם
יכולת תמרונו של השירות הציבורי כולו תלוי ועומד בידיהם של פקידים דוגמת יועמ"שים במשרדי הממשלה השונים, תקציבאים, חשבי אוצר זוטרים ועוד, כולם מדרג ניהול בינוני ולא בכיר אך על פיהם יישק דבר
הפוליטיקאים הם קובעי המדיניות הטובים ביותר בשיטה הישראלית, אך הם אינם בהכרח המנהלים הטובים ביותר • הבה ניתן לכל אחד לפעול בתחום שבו הוא הטוב ביותר: לפוליטיקאים לקבוע את המדיניות הנכונה, ולאנשי המקצוע לבצעה בצורה המקצועית ביותר
לא חסרות קונסטרוקציות משפטיות להכרה בסמכות שיפוטית זו לבטל חוק יסוד או תיקון לו. השאלה החשובה היא כיצד הכרזה עליהן ושימוש בהן מקדמים אותנו כחברה. האם הגענו למצב הקיצוני בו כלו כל הקיצין, ויש צורך לשלוף את אותו נשק לא קונבנציונלי?
בהוראה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ויחד עם שר המשפטים אבי ניסנקורן התקיימה ישיבה טלפונית של ועדת השרים לחקיקה שבמהלכה אושרו מספר הצעות חוק פרטיות באופן חריג לתקופה שנועדו לסייע לנשים הסובלות מאלימות
בנימין נתניהובצלאל סמוטריץ'גלי בהרב-מיארההמוניטורישראל במלחמהמערכת המשפטמשרד האוצרמשרדי הממשלהרצועת עזהתקציב המדינה