סגור חלון

ביבי המציא, ורבים הלכו אחריו

קבלו את רשימת הח"כים, גם מ"מרץ", שתמכו ברפורמה הפיננסית המושמצת ביותר בתקשורת

לילך ויסמן
 
30/11/08
הרבה תהיות נשמעו בשבוע שעבר כלפי קדימה שאינה מנצלת את המשבר הכלכלי כדי לתקוף את יו"ר הליכוד, ח"כ בנימין נתניהו.

דווקא עכשיו, כשקרנות הפנסיה וקופות הגמל מאבדות מערכן מדי יום, היתה אמורה קדימה לאכול לארוחת הבוקר את יו"ר האופוזיציה ושר האוצר לשעבר, האיש שברא את רפורמת בכר והשקיע את כספי הקרנות בשוק ההון. אמנם יועציה של יו"ר קדימה, שרת החוץ ציפי לבני, היו מעדיפים לנצל את כתב האישום שיוגש נגד ראש הממשלה, אהוד אולמרט (בכפוף לשימוע) כדי להחזיר את ניקיון הכפיים לראש שמחת הקמפיין, אבל המציאות חזקה יותר והציבור יותר מודאג מקרנות הפנסיה.

הציפייה שבקדימה יזכירו השכם וערב את מי שאחראי לרפורמה בשוק ההון וידביקו לו את הכישלון, התבדתה. נתניהו, הם יכלו לומר שם - בשיא הצביעות - מציע רשת ביטחון לקרנות הפנסיה, אחרי שכשהיתה לו אחת כזאת בידיים לפני ארבע שנים, הוא בעצמו חורר בה חורים. הם יכלו גם להדגיש את העובדה ששר האוצר לשעבר חוקק רפורמה מרחיקת לכת שאמורה היתה להגביר את התחרות ולשפר את השירות לאזרח, אבל לא זה ולא זה קרה. דמי הניהול רק עלו וגם השירות לא השתפר, ההיפך. (מי שיצליח לתפוס בית השקעות בטלפון, שיספר לחבר'ה איך הוא עשה זאת). על פניו, חומר תעמולתי משובח.

אבל רגע לפני שבקדימה פותחים בקמפיין נגטיבי נגד נתניהו, צובעים את המדינה בסיסמאות, מספרים שרפורמת בכר היתה טעות, מציעים רשתות ביטחון חלומיות שיצילו את החסכונות ומבטיחים עתיד כלכלי ורוד אם רק יתנו להם הזדמנות, כדאי שיעניינו בפרוטוקול מליאת הכנסת בעת אישור רפורמת בכר.

"אני רוצה להודות קודם כל לאלה במערכת הפוליטית שהביאו לשינוי הזה, שאזרחי ישראל מייחלים לו", אמר שר האוצר דאז מעל לפודיום, "תודתי הראשונה היא לראש הממשלה (אריאל שרון), שנתן גיבוי למהלך הזה מתחילתו ועד סופו, וכן לשרת המשפטים ציפי לבני, שעזרתה היתה חשובה לאורך כל הדרך". מי היה מאמין שהדברים האלה יצאו מהפה של נתניהו.

קדימה במלכוד. בסביבתה של לבני מבינים שאם יזכירו את אחריותו למשבר בקרנות הפנסיה של נתניהו, ישמחו בליכוד לשלוף את תוצאות ההצבעה (62 בעד, 1 נגד) ולנפנף בעשרת חברי קדימה - ובראשם לבני - שהצביעו בעד אישור החוק.

יועציה של לבני כנראה עשו שיעורי בית, אבל למפלגת העבודה, כך נראה, הכלב אכל את פרוטוקול ההצבעה. בתחילת השבוע שעבר ניצל יו"ר המפלגה, השר אהוד ברק, את ישיבת שרי העבודה כדי לתקוף את יו"ר הליכוד: "הוא העביר את כספי הפנסיה של הציבור לשוק ההון", אמר. העבודה מתכוונת למקד את הקמפיין שלה במשבר הפנסיה ובנתניהו אבי הרפורמה, אלא ששבעה מחבריה היו שותפים לה. ברק אומנם לא היה חבר כנסת ב-2005 ולא נתן ידו למזימה, אבל קולט אביטל, יולי תמיר, אופיר פינס, דני יתום, אפרים סנה ויצחק (בוז'י) הרצוג כן הרימו את ידם כשנשאלה השאלה "מי בעד".

גם ש"ס ככל הנראה תתקשה לבעוט בגופת הרפורמה המושמצת. השרים אלי ישי, משולם נהרי, יצחק כהן שמפלגתם החברתית אמורה היתה לעמו לצידם של החוסכים, נמנו על התומכים ברפורמה, וכך גם יו"ר מרצ, חיים אורון וחברו לסיעה, אבשלום וילן.

עיון בתוצאות ההצבעה מלמד בין אלו שיצטרכו למלא פיהם מים גם יו"ר ועדת הכספים לשעבר, יעקב ליצמן (יהדות התורה) שהיה שותף פעיל למהלך, וכן יו"ר המפד"ל, זבולון אורלב וח"כ ניסן סלומיאנסקי. אפילו אפי איתם - שרוצה להצטרף לליכוד אך לא מתקבל בזרועות פתוחות - לא יכול לצאת נגד מי שסוגר בפניו את השער. גם הוא הצביע בעד.

היחיד שיכול לגזור קופון ולהטיף נגד רפורמת בכר כדי לצבור הון פוליטי הוא יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד בראכה, אבל ספק אם מפלגתו תבליט את הפאן הקומוניסטי שלה על חשבון הפאן-הערבי. לכישלון יש אמנם אב אחד, אבל במקרה הזה גם הרבה בנים.

המלכוד של לבני

השתיקה של נתניהו - שלא קרא לראש הממשלה, אהוד אולמרט, לצאת לחופשה - היתה האמירה הכי חזקה שלו בשבוע שעבר. אחרי שבמשך חודשים ארוכים קראו בליכוד לנבצרותו של אולמרט, עם ההודעה על הגשת כתב אישום נגדו (בכפוף לשימוע), האופוזיציה הקולנית כאילו בלעה את הלשון. דווקא קדימה, מפלגתו של ראש הממשלה, החליטה לפתוח במסכת לחצים שתראה לאולמרט את הדלת.

בקדימה חוששים שהדרך היחידה לנצח, כמו שזה נראה כרגע, היא שאולמרט יילך, ועכשיו. נבצרות של אולמרט תעניק ללבני כמה חודשים בתפקיד רה"מ בפועל ותסייע לה בקמפיין מול הליכוד ונתניהו. "אם הוא לא יוצא לנבצרות - אנחנו מתרסקים", הכין אחד מיועציה הבכירים את האליבי. אותו אולמרט שהביא את קדימה לניצחון בבחירות, יואשם, אם יהיה צורך, גם בקריסתה.

למרות שעל פני השטח מפגינים בסביבתה של לבני ביטחון בניצחונם, לא בטוח שזה הלך הרוח גם בישיבות הסגורות. צו ה-8 ששלחה לבני ביום רביעי שעבר בערב לחברי הסיעה להפסיק את העיסוקים ולהגיע לישיבה, הדגיש כי קדימה מחפשת את האור בקצה המנהרה.

כמעט כולם הגיעו לישיבה הבהולה והתייצבו מאחורי לבני. אפילו מקורבו של רה"מ, השר שאול מופז, הפסיק סיור בדרום והצטרף לחברים הנוספים של אולמרט (חיים רמון, דליה איציק, זאב בוים, שי חרמש ועוד), שהתכנסו לקרוא לנבצרותו. עד כמה ההתייצבות למילואים היתה חשובה למד על בשרו ח"כ יוחנן פלסנר, מי שנחשב חייל נאמן של אולמרט, ובחר לא הגיע. בשל מה שכינו בקדימה "טעות חייו", שוקלים עתה לשלול ממנו את תפקיד ראש צוות התגובות בקמפיין הבחירות.

אבל אחרי ששרד את מלחמת לבנון השנייה ואת דו"ח וינוגרד, הקריאות של חבריו לסיעה, גם זו של חברו רמון, בקושי מדגדגות לאולמרט את קצה הבוהן. נראה שפינוי עצמונה כבר היה יותר פשוט מהוצאת אולמרט ממשרד רה"מ. הוא לא יעזוב את התפקיד עד הדקה ה-90 פלוס זמן פציעות.

בקדימה מבינים שלבני בצרות. היא לא יכולה למקד את המסרים שלה בניקיון כפיים, כי היא מוקפת חשודים בשחיתויות; גם מסרים כלכליים לא יכולים לעמוד בראש הקמפיין, כשאפילו לדיונים על התוכנית הכלכלית היא לא מוזמנת; קמפיין ביטחוני יראה מאולץ לחסרת רקע רלוונטי, וגם לא כזה שידגיש ניסיון, כי פשוט אין לה. בעוד שהבלגן במטה יו"ר הליכוד חוגג ומרוב יועצים לא רואים את נתניהו, קלוקלת ככל שתהיה ההתנהלות של יו"ר האופוזיציה, נראה שאולמרט יעשה עבורו את העבודה, כל מה שביבי יצטרך - זה לא לעשות טעויות. *