לפעמים עיתונאי צריך להרים ידיים, ולהודות שהגיע למכשול בלתי-עביר. למשל בעניין הכניסה המיוחצנת של סלקום לתחום השירותים הפיננסיים. לפני כמה שבועות השיקה סלקום את "סלקום דיירקט", שירות העברת כספים לחו"ל דרך הטלפון הסלולרי בשיתוף סיטיבנק. ניסינו להבין איך יעבוד השירות החדש והמופלא שסלקום מציעה לנו, כמה זה יעלה לנו ועל מה מדובר בכלל. לא הצלחנו. לפניכם הפוסט-מורטם, מחזה בארבע מערכות.
מערכה 1: "שירות חדשני מסוגו"
ההשקה של כניסת סלקום לתחום פעילות חדש, שירותים פיננסיים, לוותה ברעש תקשורתי ושיווקי. "מדובר בשירות חדשני וראשון מסוגו בישראל, שיגדיל את התחרותיות בשוק הגלובלי לטובת הצרכן הישראלי, ויאפשר העברת כספים מהירה, מאובטחת ונוחה" התפעמו בסלקום, והסבירו כי השירות החדש יאפשר "העברות כספים ללקוחות לעשרות מדינות החברות ברשת הפיננסית הגלובלית של סיטי". גם בסיטי התמוגגו כי "ההסכם יחבר בין הארנק הסלולרי של סלקום לרשת הבנקאות הבינלאומית של סיטי".
באותיות הקטנות ציינו בסלקום שהשירות יושק רק בסוף השנה. זה כמובן לא הפריע למנכ"לים לצאת מגדרם מהתרגשות. מנכ"ל סלקום, עמוס שפירא, אמר כי "ההסכם עם סיטי הוא הישג ומחמאה גדולה לסלקום. סיטי וסלקום הן מובילות בתחומן ושותפות טבעיות". מנכ"ל סיטי ישראל, ראלף שעיה, הסביר כי "מדובר בשירות חדשני שיעניק יתרון ללקוחות וצרכנים ישראלים".
מערכה 2: איך זה יעבוד בדיוק?
OK, הבנו. נשמע מדהים ומרשים. סלקום וסיטי ישיקו שירות חדש, ואז אפשר יהיה להעביר כספים לחו"ל דרך הטלפון הסלולרי. שירות העברת כספים לחו"ל קיים בישראל זה עשר שנים, בשיתוף פעולה בין בנק הדואר לווסטרן יוניון. מרבית המשתמשים הם עובדים זרים, שמעבירים את השכר שהם מקבלים בישראל למשפחותיהם בארץ המוצא. הלקוח ניגש לסניף הדואר, משלם כמה שמשלם, ובצד השני של העולם מישהו מקבל את הכסף. אבל העברת כספים דרך הסלולר זה באמת חידוש.
רצינו לדעת קצת יותר פרטים, למשל, איך בדיוק השירות יעבוד? איך יתבצע זיהוי הלקוח כדי לעמוד בכללי החוק לאיסור הלבנת הון? איך יופקד הכסף בסלקום? באיזה ארצות ובכמה סניפי סיטי יפעל השירות? איך הצד השני בחו"ל יקבל את הכסף? האם הוא יצטרך להיכנס לשם כך לסניף של סיטי? והכי חשוב - כמה זה יעלה לנו?
בסיטי התנצלו והסבירו ש"הם רק פלטפורמה". את השאלות יש להפנות לסלקום. נראה לנו קצת מוזר שאנשי סיטי לא יודעים להסביר מה הולך להיות - הרי שעיה נשא נאום נמלץ ואמר "שירות חדשני שמקנה יתרון לצרכן וכו'" - אבל פנינו לסלקום.
מערכה 3: הדוברת נחמדה, ומתחמקת
דוברת סלקום, גלית טוכטרמן, הייתה נחמדה מאוד, אבל לא תרמה מידע. בשיחה ארוכה עמה הקפידה באדיבות ובמקצועיות רבה לא להגיד שום דבר על המוצר החדש, מעבר לסיסמאות. שאלנו אותה מאיפה לסלקום הנתונים שפרסמה על היקף פעילות שנתי בתחום בסך 9 מיליארד שקל, וחצי מיליארד שקל הכנסות למפעילים.
הרי מכך נגזרת עמלה של 5.5% - וזו עמלה גבוהה מאוד לשירות בנקאי, מאיפה הנתונים? יש לנו מחקרים, אמרה טוכטרמן. איזה מחקרים? של מי? היא לא הסכימה לפרט. כשלחצנו אותה אל הקיר אמרה ש"אין לנו מנדט מסיטי לדבר". הגענו למבוי סתום. בסיטי אמרו לנו שסלקום יסבירו. בסלקום שולחים אותנו לסיטי. מלכוד 22.
מערכה 4: הבכיר המסתורי מרגיע
זה תרגיל מוכר וידוע, אמר לנו איש שיווק. מכריזים על משהו שעתיד להתרחש בעתיד הרחוק כדי למנף את המוצר, ולהרוויח חשיפה נוספת ביום שזה יושק. ובכל זאת משונה שגוף כמו סלקום עושה מסיבת עיתונאים גדולה ביולי, כדי להודיע שבדצמבר ישיק מוצר סודי, שעליו אין לומר דבר, חשבנו בקול רם.
ואז שוחח אתנו בכיר בשוק התקשורת. הבכיר, שביקש להישאר אנונימי, נשמע סמכותי ביותר. סיטי הוא גוף רציני וסלקום הוא גוף רציני, וברור שגופים כאלו חשבו כבר על הכל, ויפעלו תוך עמידה ברגולציה המתאימה - הרגיע אותנו הבכיר.
התנצלנו מיד. לא הטלנו ספק שסיטי וסלקום הם גופים רציניים, אבל היינו שמחים בכל זאת לדעת איך השירות המופלא החדש יעבוד. כאן התערבה הדוברת: "כשנשיק את המוצר בדצמבר נסביר הכל. עד אז תחכה בסבלנות". כאן הרמנו ידיים. נחכה עד דצמבר. נקווה שיש בשביל מה.