אחד האמצעים היעילים ביותר של העיתונות בשנים האחרונות, החל לעבוד שעות נוספות: "המייל האדום", כתובת אימייל אליה ניתן לשלוח מידע באופן אנונימי לחלוטין. עם תחילת גלי הפיטורים בארץ על רקע המשבר העולמי, מתקבלים במערכות העיתונים דיווחים של עובדים על היקף הפיטורים בחברות שונות, כאשר במקרים רבים מתווסף גם מידע עסיסי אחר שמאוד לא מחמיא למעסיקים.
לעתים המידע מהעובדים מדויק, מכיל פרטים רבים שניתנים לאימות בקלות, ולעתים מדובר בהגזמות, שלא לומר השמצות. "עובדים שפוטרו רואים בפיטורים שלהם צעד לא הוגן, גם כשמדובר במשבר הכלכלי", טוען ד"ר שלמה הראלי, פסיכולוג חברתי מבית הספר לניהול באוניברסיטת חיפה. "הרי העובד רואה שאף אחד לא סגר את החברה שלו, והוא זה שצריך ללכת הביתה בעוד אחרים נשארים. קשה מאוד למצוא עובד שיצדיק את הפיטורים שלו, ולכן הריצה לתקשורת משמשת לא רק כאמצעי לשחרור סיר לחץ רגשי, אלא גם כמתן פומבי לתלונות על הארגון, כך שיוציאו אותו רע אל מול המתחרים", מסביר ד"ר הראלי.
עו"ד נחום פינברג, המייצג את המעסיקים הגדולים במשק בתחום דיני העבודה, מגלה הרבה פחות הבנה. "מי שיורק לבאר שממנה שתה הוא מטומטם. במדינה קטנה כמו שלנו הגלגל קטן מאוד, כך שאותו עובד ממורמר יצטרך מחר המלצה מאותו מעסיק שפיטר אותו אתמול. רק אנשים בלי שכל רצים אחר נקמה, כי הם לא יודעים שבסוף זה ינקום רק בעצמם".
מי שמכיר מקרוב את התופעה של עובדים ממורמרים שממהרים לספר על פיטורים ועל שלל צרות אחרות של המעסיק, הוא צביקה רובינס, מנכ"ל משותף במשרד יחסי הציבור רובינס-שטינמץ, שמייצג מספר גופים פיננסיים ובתי השקעות. "בניגוד לסקטורים אחרים, עובדי בתי השקעות וחברות בסקטור הפיננסי מאוד מקושרים לעיתונות, חלקם מכירים עיתונאים אישית ומעבר לזה, אלה אנשים המודעים לכוחה הרב של התקשורת", הוא אומר.
"במצב כזה, החשש הגדול הוא שעובד ממורמר ינסה כאקט של נקמה לפגוע בשם הטוב של בית ההשקעות, או של החברה בה הוא עבד. אחד הנכסים החשובים ביותר בתעשייה הפיננסית הוא השם הטוב והמוניטין. אנשים מפקידים אצלך את כספם ומספרים לך את התוכניות הפיננסיות הכי אינטימיות שלהם כי הם מאמינים בך, כי יש לך שם טוב וכי הם בוטחים בך", מסביר רובינס.
לדברי שותפו, רועי שטינמץ, "כמעט כל גל פיטורים בתחום שוק ההון גורר בעקבותיו מיילים של עובדים שפוטרו החושפים סודות ומידע אליו נחשפו בזמן עבודתם, מידע שמנהלי בתי ההשקעות לבטח אינם רוצים שידלוף החוצה"
איך בכל זאת גורמים לעובד שפוטר להימנע מהוצאת הכביסה המלוכלכת? "בחברות ההיי-טק יודעים להתמודד עם זה לא רע", טוען ד"ר הראלי. "הן מאפשרות למפוטרים תקופת התאקלמות למשל על ידי השארת הרכב הצמוד לזמן מסוים. כך מראים לעובד שהפרידה אינה אישית אלא כורח המצב, כדי שלא ייצא אח"כ נגד הארגון. בעצם מרפדים לעובד את התחושות, שלא ירגיש בעיטה בישבן".
עדיף להקדים תרופה למכה
שטינמץ מציע במקרים רבים להקדים תרופה למכה וליידע את התקשורת במקרה של פיטורים. "אנו ממליצים להוציא הודעה יזומה ולא לחכות להדלפה, ברגע שמדובר בפיטורים מהותיים שאינם חלק מההתנהלות הרגילה של הפירמה. ככה אתה שולט בטיימינג, בתוכן ובניחוח הידיעה".
גם דוברת של חברה גדולה, הנמצאת בעיצומו של מהלך פיטורים, ממליצה לצאת לתקשורת "אפילו דקה אחרי שהעובדים קיבלו את הבשורה". "במקרים רבים, המידע שמגיע לעיתונאי מדבר על 20% מפוטרים בעוד שהאמת מצביעה על 3% בלבד, ולכן חייבים להתערב. עיתונאי יכול לשמוע למשל על חטיבה שנסגרה, אבל בסוף מדובר רק על 5 עובדים", היא מסבירה. *
Shai-n@globes.co.il