גם המאופקים שבינינו לא הצליחו להעמיד פנים אדישות לנוכח רצף פריצות הדרך שהנחיתו עלינו הביולוגים במהלך השבוע שעבר - הכותרות על תאי זרע שיוצרו במעבדה מתאי גזע, הוחלפו כבר למחרת בידיעה שרפאמיצין, תרופה המשמשת למניעת דחיית איברים במושתלים, מאריכה באופן ניכר את חייהם של עכברים בגיל העמידה.
איך אפשר לתכנן מדיניות ולקבל החלטות לטווח רחוק בעולם שהמאפיין העיקרי שלו הוא הפתעות בלתי צפויות בכלל, ובתחום המדעי-טכנולוגי בפרט? זו בדיוק השאלה עליה צריך להשיב ד''ר אהרון האופטמן כל בוקר, כשהוא מגיע לעבודה במרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית, ליד אוניברסיטת תל-אביב.
לו חזינו את גוגל
חיזוי טכנולוגי נוגע למגוון תחומים, כך שהאופטמן מעורב כרגע בפרויקטים רבים ושונים, רובם במימון האיחוד האירופי. פרויקט אחד נדרש לחזות את איומי הטרור והפשע הפוטנציאלים, הנשקפים מצידן של טכנולוגיות מפציעות.
"המטרה היא להסתכל קדימה, לטווח של 20-25 שנים מהיום, ולראות מה הדברים החדשים שעשויים לאיים עלינו", מסביר האופטמן. "נניח שלפני 12-15 שנה היינו עושים את המחקר הזה והיינו שומעים שנוצר כלי חיפוש כמו גוגל. אם היינו מספיק חכמים היינו מסתכלים על יכולות המחשוב והתפתחות האינטרנט, והיינו יכולים לחזות שיום אחד יהיה גם google earth ו-street view ואז טרוריסטים יוכלו לתכנן מארץ אחרת את דרכי הכניסה והמילוט שלהם. לו היינו מספיק נועזים אז, היינו יכולים להתכונן לאפשרות הזו".
אחת הטכנולוגיות המפציעות, שעשויה להיות מנוצלת לרעה היא השימוש בתגי רדיו שיחליפו את הברקוד. מצד אחד, טכנולוגיה זו תאפשר את עתיד "האינטרנט של החפצים" (internet of things) בו גם חפצים יהיו מרושתים - בדומה לסלולרי, גם הטוסטר יכול להיות מרושת עם כתובת IP משלו.
מצד שני, אם כל חפץ יהיה מצוייד בתג שיתאר מיהו ואיפה הוא נמצא, שודד בפינת רחוב עם קורא תגי רדיו יכול לדעת מראש מתי תחצה את הכביש גברת עם צמיד יהלומים. חיזוי טכנולוגי מוצלח יכול למשל להוביל מראש לחקיקה, שיש להסיר את תג הרדיו לאחר הקניה (להבדיל מברקוד שאינו מוסר מכל מוצר).
סבירות נמוכה
עם השפעה אדירה
לחיזוי טכנולוגי יש קווים משותפים רבים עם המדע הבדיוני, כך שעברו של האופטמן כעורך כתב העת למדע-בדיוני "פנטסיה 2000" בתחילת שנות ה-80 מועיל לו בעבודתו הנוכחית.
פרויקט אחר, מד"בי באופיו, נועד למקד את תשומת הלב של מקבלי ההחלטות בנושאים חשובים שחמקו מעיניהם. לסרוק את השטחים המתים במפה, כדי לא לפספס הזדמנות חשובה או להידרדר לקטסטרופה.
"הגישה ששותפינו האנגלים המובילים את המחקר הציעו היא לחפשwild cards - קלפי פרא, אירועים שיתרחשו בסבירות נמוכה, אך אם יקרו יהיו בעלי השפעה רבה, כמו הפיגוע במגדלי התאומים או צונאמי, וכן אותות חלשים - כמו שינויים עדינים בטרנדים.
"אנחנו יכולים לראות למשל, שיותר ויותר מחקרים בשנים האחרונות מתעסקים ברעיון של "גלימת היעלמות" תוך שימוש ב"מטה חומרים" בעלי תכונות אופטיות מפתיעות. אז אולי בעוד עשור יישלף קלף פרא ומישהו יצליח ליצור צוללת נעלמת?
"כמעט כל סיפור מדע בדיוני מטפל בקלף פרא, ולכן שותפנו הבריטים הציעו שאחד ממקורות ההשראה צריך להיות נטוע בספרות הזו".
יחידי הסגולה
בעלי הדעה
כלי מסורתי יותר לחיזוי הם סקרי מומחים ("סקרי דלפי"), שפותחו באופן מקורי ככלי להשגת קונצנזוס. קבוצת מומחים מתחומים, גילאים ולאומים שונים עונה ברשת על שאלון בתחום מסויים - נניח עתיד המכונית החשמלית.
התשובות מנותחות, והמומחים מקבלים את השאלון שוב עם התפלגות התשובות, ומוזמנים לשקול שוב את תשובתם. התוצאה של הסבב השני היא בדרך כלל הסכמה רחבה יותר, בנושאים שבהם המומחים משתכנעים בנכונות העמדה הרווחת בקרב רוב עמיתיהם. במידה ואין התקרבות להסכמה, החוקרים מסיקים שאי הוודאות בתחום רבה מאוד.
כלי נוסף הוא ניבוי שנעשה על-ידי גאונים בתחומם (genius forecasting). "יש אנשים יחידי סגולה, כמו ארתור סי. קלארק, שהדעה שלהם שווה יותר משל מאה מומחים אחרים", אומר האופטמן, "כמו-כן, במחקרי חיזוי שונים מערבים גם אנשים שאינם בהכרח מומחים אבל יש חשיבות לדעתם".
חיזוי טכנולוגי נועד לתמוך במקבלי ההחלטות, כך שאם הוא נעשה באופן נכון ומועיל, הוא עשוי לזרז פיתוחים ולמנוע קטסטרופות, לעומת התחזית המקורית. מן הבחינה הזו, החיזוי הטכנולוגי דומה יותר לנבואת זעם, שמאפשרת לעם לחזור בתשובה, מאשר לתחזית מטאורולוגית, שלא משפיעה על הסיכוי לגשם. בכך חיזוי טכנולוגי פועל על-פי האימרה הידועה של חלוץ תורת הניהול, פיטר דרוקר: "הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד - היא ליצור אותו". *
הכותבת היא מרצה
להוראת המדעים בטכניון