הספר * החיים שלנו הרבה יותר פשוטים ונוחים ממה שנדמה לנו. אין צורך לעבור לכפר, עצרו רגע לפני שאתם מתניעים לגליל. הזרם המרכזי של התרבות בישראל הציב אותנו במרכז עד כדי כך, שכבר כמעט אין סיבה לזוז. את רוב הפעילויות בזירה הציבורית אפשר לעשות היום בישיבה על הכיסא - לשלם מסים, לקנות מוצרים, להשתתף בסקרים, להעביר מידע, וכמובן, לראות טלוויזיה. הזירה הפרטית בולעת את הזירה הציבורית, ובקצב הזה, לא ירחק היום שבו נצביע לכנסת באינטרנט.
אבל זה לא רק האינטרנט. קזין מונה שורה של המצאות מובילות בתרבות הצריכה - למשל חיתול חד פעמי, שניצל קפוא וקרוקס - לצד עוזרת בית פיליפינית, שתפקידן לפשט את החיים. למעשה, ההפרדה המסורתית בין "צרכים לבין "מותרות" התבטלה, כי הכול צריך והכול מותר.
מה שמוביל לשאלה, האם לא הפסדנו משהו בדרך? השוו לרגע את הסלון הוויקטוריאני האסתטי, המושקע ובעל המשמעות החברתית-תרבותית, לסלון הפשוט והנוח שיש בביתכם כיום. אם קניתם אותו באיקאה, כנראה שבכלל לא התאמצתם - לא הסתובבתם, לא השוויתם, לא פגשתם בעלי מלאכה, לא נתתם ביטוי לטעמכם האישי ולא נחשפתם למגוון אדיר של גירויים במרחב העירוני. במילים אחרות, הפשטות עלתה לכם במחיר החוויה.
שורה תחתונה * אל תתנו לחיים שלכם להפוך לקניון.
רעש, יעקב בורק, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 318 עמ'
הסופר * מייסד חברת ההשקעות אוורגרין. ב-2005 פרש מניהול פעיל, ועבר לכתיבת ספרים.
הספר * מצד אחד, החיים שלנו מלאים ברעש בלתי פוסק של מידע מיותר - הפרעות לסדר היום, למחשבה, לשקט הנפשי וליכולת לנצל את כוחותינו לטובתנו. מצד שני, הרבה אנשים שמחפשים את הפשטות, לא יודעים מה לעשות איתה - אין להם מושג מה לעשות עם עצמם באחר צהריים גשום של שבת.
אבל נניח שאתם לא האנשים האלה, שמשעממים את עצמם, אלא אנשים שבאמת זקוקים לשקט מגירויים אינסופיים. בורק מנסה לברר עבורכם כמה סוגיות: מדוע אתם מאפשרים לרעשים מזיקים לחדור לחייכם, כיצד אתם מגבירים אותם מבלי להיות מודעים לכך, ומה המחיר שאתם משלמים. הוא גם מביא שורה של מחקרים התנהגותיים שמעשירים את הקריאה.
אחד המחקרים המעניינים נוגע לעובדה שאנחנו נותנים לאחרים להגדיר אותנו, ובכך מכניסים הרבה רעש לחיים. במקום לפשט, אנחנו מעמיסים על עצמנו דעות של אחרים, ונותנים להן להשפיע עלינו. אלא שהאמת הפשוטה היא שאנשים חושבים עלינו פחות ממה שנדמה לנו. הם יותר עסוקים בלחשוב מה חושבים עליהם - בדיוק כמונו.
שורה תחתונה * שלטו בזבל שבחייכם - עבודה מול המחשב עם דואר אלקטרוני פתוח, גורעת 10 נקודות מה-IQ שלכם.
ליהנות מחיים פשוטים, ג'ורג'ין לוקווד, הוצאת אופוס, 219 עמ'
הסופרת * לפני 15 שנה מכרה את העסק המשפחתי, ועברה יחד עם בעלה לאזור כפרי באריזונה.
הספר * החלום האמריקני הפך לחלום בלהות: המנטליות של "גדול יותר, טוב יותר, הרבה יותר" לוכדת אותנו, ועבודות של תשע-עד-חמש מוצצות מאיתנו את האנרגיה. מה עושים? עוברים לחיי פשטות. איך עושים? או, הוציאו את המחברות.
ראשית, משיגים יותר שליטה בחיים - כלומר בסוגיות היכן לחיות, איזו עבודה לעשות, איך להעביר את הזמן ועם מי. בשלב שני כדאי לבדוק את הרגלי הצריכה: צריכה מוגזמת מפחיתה את ההערכה העצמית בגלל תחושה של קורבנות. אנחנו תמיד מפגרים איכשהו. מכאן והלאה, כל אחד יכול לשאול את השאלות הרלוונטיות לו. השאלה המובילה אצלי, למשל, היא כמה בלגן יש בחייך, פיזי ומנטלי כאחד. כהמשך טבעי לכך, יש לבדוק את היחס לזמן - מרכיב מפתח בחיי הפשטות - עד כמה אני מנצלת אותו, היכן אני מבזבזת אותו, איך הייתי רוצה למלא אותו ומיהם זוללי האנרגיה שלי.
גם אם לא מיישמים כל עצה הכתובה בספר, יש בו מספיק נקודות למחשבה ורעיונות לעשייה. בטווח הארוך, החיים הפשוטים חייבים להביא סיפוק אישי, אחרת לא ניתן יהיה להתמיד בהם לאורך זמן.
שורה תחתונה * תרגלו את המנטרה: חפצים אינם מביאים לנו אושר, אנחנו מביאים לעצמנו אושר. או כמו שאמר מארק טוויין: "ציוויליזציה היא הכפלה אינסופית של דברים חיוניים בלתי נחוצים".
הפתעה במטבח. ספר הבישול "פשוט" נולד בסוף ארוחת ערב פשוטה שארגן יונתן רושפלד לחברים. המנות היו בסיסיות, ביתיות ועונתיות. בלי הוקוס פוקוס, בלי מולקולריות, בלי שוקולד בטעם אבוקדו ובלי קרם ברולה מפטריות. כאלה הן המנות בספר: פשוטות, גמישות ומעודכנות לתוצרת המקומית. כי לא משנה כמה חממות נמציא וכמה דשנים נפתח, בסוף הבישול המוצלח מבוסס על במיה בעונתה, עגבניות שגדלו בקיץ וביצים טריות.
בניגוד למה שאולי ניתן לחשוב, גם במטבח פשוט אפשר להפתיע. למשל עם מתכונים לשניצלים מעגבניות, רוסטביף דלעת או סלט ברבוניות עם קרם חצילים. אף אחד מהם אינו מסובך להכנה: כל אחד יכול להכין את המתכונים הללו, גם בלי להיות רושפלד. וזוהי, בפשטות, כל החוכמה.