בפעם הבאה שבה אתם נתקלים בזמרת ההריונית ביונסה, אל תהססו להבהיל אותה. מחקר חדש של ד"ר אבי אביטל מהפקולטה לרפואה בטכניון ומבית החולים העמק מצביע על כך שהפחדה מתונה לא תזיק לאם ולעובר, אלא להיפך.
המתח הנפשי של האם במהלך ההיריון משפיע ככל הנראה על היכולת של העובר להתמודד, בבגרותו, עם מצבים של מצוקה נפשית וגופנית. הרעיון הלא אינטואיטיבי מבוסס נכון לעכשיו על מחקרים שנערכו בחולדות, אולם ניתן למצוא לכך חיזוקים גם בממצאים שנאספו לגבי בני אדם.
אביטל חשף חולדות הריוניות לגירויים מלחיצים, ולאחר מכן בדק את ההתמודדות עם לחץ של החולדות והחולדים שנולדו להן, כשאלה היו כבר בוגרים. הסתבר שחולדות שאימהותיהן לא הולחצו כשהן היו ברחם, מגיבים ללחץ בעליה חדה ברמות הקורטיקוסטרון, הורמון שמתלווה לחוויות מצוקה. לעומת זאת עוברים שחוו לחץ של האם בהיריון, שמרו על רמות נורמליות של קורטיזון בבגרותם, גם במצבי לחץ.
השינוי לא התבטא רק בכמות ההורמון. גם ההתנהגות של החולדים ש"חוסנו" על-ידי חשיפה מוקדמת ללחץ בהיותם עוברים, הייתה שונה. התגובות היו מאופקות, בעוד החולדות שנתקלו בלחץ לראשונה בבגרותן, הגיבו בתנועתיות שהעידה על מצוקה.
החולדות שאימהותיהן סבלו מלחץ בהיריון, ולכן הגיבו ב"קוליות" גופנית והתנהגותית ללחץ בבגרות, ידעו לבחור בהתנהגויות הישרדותיות, גם כשאלה דרשו יותר השקעה קוגניטיבית. מחקר נוסף מצא כי גם הקשב שלהן לא נפגע מהלחץ, לעומת חיות שלא נחשפו לסטרס בעוברותן.
אם נסכם, החולדות שאימהותיהן סבלו מלחץ נפשי בעת ההיריון, עמדו טוב יותר בלחץ מכל בחינה, באופן שהגביר את סיכויי הישרדותן. ההערכה שהיא שהלחץ על האם בזמן היריון גורם להפרשת חומרים ש"מרמזים" לעובר שהעולם בחוץ קשה ושהוא הוא יזדקק לנחישות כדי להתמודד עם המציאות.
עם זאת, לחץ נפשי בתקופת הינקות של החולדים ובתקופה שלפני גיל ההתגברות לא שיפר את מצבם של החולדים, אלא להיפך. חולדים שנחשפו ללחץ בגיל טרום ההתבגרות, סבלו ממנו במיוחד בהמשך.
ממצאים אלה תואמים ממצאים אפידמיולוגים שנאספו סביב אסון התאומים. ילדי אביב 2002, שהיו עוברים בעת ההתקפה, הפרישו בילדותם רמות קורטיזול נמוכות יותר בתגובה ללחץ נפשי קל, ונראה כי היו מחוסנים בפני לחץ. לעומת זאת, מי שהיו בני 10 בעת ההתקפה, הגיבו בתופעות הפוסט טראומה החריפות ביותר - בדיוק כמו החולדות הפרה-התבגרותיות של אביטל.
לחץ, תנו לו לצאת
מחקר אחר שערך ד"ר אבי אביטל ניסה לבחון מצב שבו חושפים חולדה הריונית לסביבה מועשרת בגירויים, שאמורה לכאורה להיות בעלת השפעה חיובית. ההערכה הייתה שסביבה שמפחיתה את המתח עבור האם, עלולה להחליש את העובר.
"גילינו", מספר אביטל, "שחשיפה לסביבה מועשרת לחלוטין לא חיובית עבור העובר. לאימהות כאלה נולדו חולדים וחולדות שסבלו מדיכאון וחרדה". הממצא המדהים באמת התגלה בהמשך. "רק כאשר חשפנו את החולדים הללו ללחץ נפשי - לא בהיריון, אלא בחיים האמיתיים - הם חזרו להיות שמחים וטובי לב. אלוהים יעזור לי כשאצטרך להסביר את הממצא הזה", הוא מוסיף, "אולי יזרקו אותי מכמה עיתונים, אבל אולי יום אחד זה יתגלה כפורץ דרך".
האם מומלץ לנשים להיריון לבטל את החופשה המפנקת בתאילנד ולהמיר אותה בעבודות פרך? לא בהכרח. "אני ממליץ להיזהר מכל מה שקיצוני", אומר אביטל. "החיים מארגנים לנו מספיק סטרס כדי שנצא נורמליים".