הוועדה שהקים משרד הבריאות לבחינת הבעלות של קופות החולים בבתי החולים הפרטיים בישראל, כפי שנחשף ב"גלובס" ביום חמישי האחרון, לא נולדה רק בעקבות חשש כללי להסטת מבוטחים למערכת הפרטית. מסתבר כי במשרד בוחנים באחרונה נתונים קונקרטיים של מספר הניתוחים הפרטיים שמבוצעים בארץ, ואלה מעידים על שיעור גבוה באופן משמעותי ואף חריג, לכאורה, של ניתוחים פרטיים המבוצעים בקרב מבוטחי מכבי - הקופה שמחזיקה בבעלות מלאה ברשת בתי החולים הפרטיים אסותא וב-70% מהרישיונות להפעלת חדרי ניתוח פרטיים.
על פי הנתונים, ישנם ניתוחים המבוצעים במסגרת הפרטית פי 3, פי 6 ולעתים פי 12 יותר בקרב מבוטחי מכבי, לעומת חברי הביטוחים המשלימים בקופות אחרות. מדובר בניתוחי קטרקט (עיניים), בקע, כריתת רחם ועוד. גורמים במכבי טוענים כי במשרד הבריאות מודעים לכך שלא כל הנתונים אותנטיים, אולם מציינים באותה נשימה כי הנתונים עשויים להעיד שמכבי אינה מערימה קשיים בפני מי שמבקש למצות את הביטוח המשלים שלו עד תום.
מנגנון בקרה:
חיוני או חסכוני?
במשרד הבריאות מטילים ספק בתיאוריה, שלפיה שיעור הניתוחים הפרטיים גבוה מאוד במכבי, רק בשל הרכב האוכלוסייה החזק שלה מבחינה סוציו-אקונומית. גורמים במשרד סבורים כי הסיבה הסבירה יותר היא הבעלות על רשת אסותא, ומבנה ההפעלה של הקופה, שבמרכזו הרופאים הם עצמאיים ולא שכירים. כך קורה שרופא עצמאי במכבי יכול להיות גם הגורם שמייעץ למטופל לעבור ניתוח, וגם מי שמבצע את הניתוח בסופו של דבר. במודל כזה, כך על פי הטענות, לרופא קיים תמריץ ברור להמליץ על ניתוח.
בקופת חולים מאוחדת, לעומת זאת, רופא שממליץ על ניתוח חייב למלא טופס מיוחד שעובר לאישורו של רופא בכיר בתחום הרלוונטי. במכבי אין בקרה כזאת, ובקופות החולים כללית ולאומית הבקרה חלקית. עצם הבקרה על בקשות של רופאים לבצע ניתוחים באמצעות הביטוחים המשלימים, נתפסת לעתים כניסיון של קופת חולים לחסוך כסף ולהימנע ממתן שירות הכלול במסגרת הביטוח המשלים. ואולם, במשרד הבריאות סבורים כי מנגנון בקרה עשוי למנוע תופעות של ניתוחים בלתי הכרחיים.
אלי דפס: "מדובר בוועדה נכה"
במשרד הבריאות שואפים עידוד מהוועדה לבחינת הריכוזיות במשק, שהמליצה להפריד בין בעלות על נכסים פיננסיים לבעלות על נכסים ריאליים. "אם בשוק העסקי מצאו לנכון לבצע הפרדה כלשהי של בעלויות בגלל כשל מסוים, אז אין סיבה שבתחום הבריאות לא נוכל לדון בזה", כך אמר גורם במשרד.
מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, אינו אוהב את הרכב הוועדה שמינה מנכ"ל המשרד, פרופ' רוני גמזו, משום שכל חבריה הם עובדי משרד הבריאות. "הוועדה הזו היא ועדה נכה, וכמעט כל החברים בה, למעט נציג חשב משרד הבריאות שכפוף למעשה למשרד האוצר, סרים למרותו של מנכ"ל משרד הבריאות", טוען דפס.
לדבריו, בשל כפל הכובעים של המשרד כמי שמשמש גם כרגולטור, אך גם כבעלים של בתי החולים הממשלתיים שנפגעים מהמערכת הפרטית, צריך היה להקים ועדה ציבורית. "בוועדה כזאת היו צריכים לשבת נציגי ציבור, אנשי אקדמיה, כלכלנים ומומחים בתחום הביטוח, אבל זה לא נעשה", הסביר דפס.
גורם בכיר באחת מקופות החולים טוען כי אם אסותא או הרצליה מדיקל סנטר יעברו לידיו של בעל הון כזה או אחר, דווקא אז הציבור יפגע: "מישהו חושב שאם נוחי דנקנר לצורך העניין יקבל את הבעלות במקום אחת הקופות יהיה יותר טוב? הוא רק ירצה להגדיל את הרווחים והיתרה לא תחזור לקופה כמו אצלנו, כפי שזה קורה היום - היתרה תלך לדיבידנדים ולשכר של מיליונים".