"אני מבין היטב את המצב, יודע טוב מאוד היכן נמצא היום המגזר היצרני", אומר מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, "הסקטור העסקי, ובראשו התעשייה, כבר לא פופולריים. אז מה, נהרוס הכול ונבנה מחדש? יש מה לעשות, ואנחנו עושים. גם התעשיינים מבינים את זה: הם כבר מפחדים להרים את הראש, להגיד את מה שהם רוצים וצריכים. חוששים מהתגובות שיעלו מהשטח. יש הרבה מאוד אלימות מילולית בשיח הציבורי שלנו, שיח מתלהם מאוד, ואסור שזה יקרה. גם במחאה, צריך לשמור על כבוד הדדי".
לא רוצים לשרוף את המועדון
לגל המחאה הבא, שגם חייק מעריך כי הוא נמצא בפתח, המגזר היצרני יגיע מוכן יותר. "אחד הלקחים שהפקנו מהסיבוב הקודם הוא שראשי התעשייה צריכים לשמור על ערוץ הידברות שוטף עם מובילי המחאה. פשוט לדבר, בפתיחות, בהגינות ובכנות, כי רק כך נמנע מצב שבו ישפכו את התינוק ביחד עם המים. בסופו של דבר, לכולנו אותה מטרה: אם הסביבה הכלכלית תאפשר מרחב טוב יותר למעמד הבינוני, הרי כולנו נצא מזה נשכרים. הפעם נגיע למחאה כשאנחנו ערוכים יותר", הוא אומר.
- היכן היה הכשל בהתנהלות התעשיינים בסבב המחאה הקודם?
"במחאה של הקיץ שעבר התעשיינים שכבו בשוחות, ראשי התעשייה לא אמרו דבר, והיה להם מה להגיד. גם אני שכבתי בשוחות האלה, יחד עם כולם. התעשייה נתנה לכולם לטבוח בה, לטווח אותה. ראשי התעשייה חששו לומר שגם למגזר היצרני קשה מאוד, לומר להמונים שכשמעלים את מחיר החשמל, כשמייקרים את המים ומזניקים את הארנונה למעלה, זה עולה ביוקר גם לתעשייה, וגם המוצרים מתייקרים. התעשיינים לא אמרו שגלי ההתייקרויות האלה שוחקים את שולי הרווח שלהם באופן שפוגע בצמיחתם, בהתפתחות, זה עולה להם בהפסדים".
- נבהלתם מהעוצמה?
"כן, אבל זאת לא הייתה רק בהלה. פשוט כל מי שהרים את הראש, קיבל כדור. לא משנה מי זה היה, ולא חשוב מה הוא אמר. מי שלא נצמד לגל ולטיעונים המתאימים, חטף: בין אם זה נשיא התאחדות התעשיינים, ובין אם זה יושב ראש ההסתדרות".
על רקע התוצאות המאכזבות של גל המחאה הקודם, לא מן הנמנע כי הגל הבא יהיה סוער הרבה יותר. אבל חייק אופטימי לגבי האפשרות להידברות. "יש הבנה גם בקרב מובילי המחאה שכדי להגיע לפתרונות אמת, צריך לדבר", הוא מסביר, "נקודת ההנחה שלנו היא שאף אחד לא ירצה לשרוף את המועדון, לא מבקש להרוס את שיש פה. אם המחאה פועלת מתוך רצון לשפר את המצב של שכבות הביניים, יש לפעול כדי לגשר על הפערים שבין הרצוי לבין המצוי. אין 100% בכלום. זו מחאה חשובה. התעשייה היא חלק מהפתרון, היא לא הבעיה".
- כשהמחיר של "פסק-זמן" עושה חשק לדיאטה, והמחיר של הקוטג' מזכיר משכנתא פרועה, התעשייה היא חלק גדול מהבעיה של יוקר המחיה.
"המחאה צודקת. לא ייתכן שאנשים שעובדים ומרוויחים שכר נאה לא יצליחו לגמור את החודש, לא יגיעו לדירה משלהם ולא יוכלו לדאוג לחינוך טוב עבור ילדיהם. עם זאת, בתפיסה שלי, המחאה צריכה להתרכז בעיקר ולא בתפל. לא חשוב כמה עולה בסופר חטיף כזה או אחר, אלא כיצד זוג צעיר מצליח להגיע לדירה. זה מה שצריך להיות העיקר. צריך פרופורציה. ועדיין, אני לא אומר שהתעשייה חפה מטעויות בהתנהלותה. היו מפעלים שטעו, לא אכנס לשמות. אבל אסור להגיע למצב של אובדן שליטה על מגזר כל-כך קריטי בכלכלה הישראלית".
- יותר מטעות או שגיאה בתום-לב, זה נראה כמו חמדנות.
"אני לא רוצה להיכנס להגדרות ולתיאורים. מי שעושה טעות תמיד מתבקש לתקן אותה. מי שטעה במקרה הזה גם שילם את המחיר, והמחיר כבד. עם זאת, אסור לנו לאבד פרופורציה".
המכות של התעשייה
בימים הקרובים תמלא שנה ראשונה לכהונתו של חייק בתפקיד מנכ"ל התאחדות התעשיינים, ומאחר שאירוע דוחק אירוע ומשברים מתחלפים, תמיד מוקדם מדי לסכם. גם למי שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד התעשייה ומנכ"ל מכון היצוא ומילא תפקידים אחרים בתעשייה ובסקטור הציבורי, זו הייתה שנה אינטנסיבית, מורטת עצבים. לליל הסדר האחרון הוא הגיע עם הלשון בחוץ, ולא רק משום שהקניידלעך היו טעימים.
"זה לא קרה לי אף פעם", הוא אומר, "כל מי שחי את המשק הישראלי ב-20-30 השנים האחרונות ושותף להוויה המקומית, לא נתקל בשנה כזאת אינטנסיבית, שהיה בה הכול מהכול: שילוב של משבר כלכלי עולמי עמוק, סגירת השווקים העיקריים שלנו באירופה ובארה"ב, מחאה חברתית ברחבי הארץ ומהפכות פוליטיות ברחבי המזרח התיכון, שילוב של כלים טכנולוגיים כמו פייסבוק וטוויטר שאיפשרו תקשורת בדרך לא-מסורתית, לחץ גובר והולך מצד שכבות הביניים, התייקרויות קבועות בתשומות. הכול בא ביחד, במינונים גבוהים", אמר.
בהרמת הכוסית של עובדי התאחדות התעשיינים לרגל פסח, נשא חייק דברים, דיבר על המורכבות של ההווה, אך לא התבייש גם להסתכל קדימה. "דיברתי על עשר המכות בתעשייה", הוא מספר, "הייתי יכול לדבר על הרבה יותר מכות, אם היו עומדים לרשותי יומיים שלמים, והעובדים לא היו משתחררים לליל הסדר.
"לאחר מכן דיברתי על הצורך להשקיע כבר עכשיו במחקר ובפיתוח כי בימים כאלה, לצערי הרב, התעשיינים לא משקיעים בלחם ובחמאה שלהם, וזה מדאיג מאוד. השקעה במו"פ ובחדשנות היא שמאפשרת לנו להתבדל מהמתחרים בעולם, והיא שמאפשרת לתעשייה הישראלית לפנות לשווקים חדשים. אסור לשכוח שכששווקים נסגרים והחשמל, המים, הארנונה וחומרי הגלם מתייקרים - חותכים בהוצאות, חותכים בלחם ובחמאה. תעשייה חפצת חיים חייבת לחשוב לטווח הארוך ולא לחיות רק את היום".
החלטות פופולריות
בין המחאה שהייתה למחאה שעוד עתידה להיות, חייק ונשיא ההתאחדות החדש צביקה אורן מתמודדים עם דוח הוועדה בראשות פרופ' מנו טרכטנברג ועם ההמלצות שעולות מוועדת המזון, בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי.
"אני מאוד מעריך את טרכטנברג, אך ב-5 שבועות לא ניתן לחבר דוח בדיקה יסודי ונכון. סד הזמנים עמד לו לרועץ. משרד האוצר הגשים בדוח שלו את כל רצונותיו, והוא הובא לאישור הממשלה כמקשה אחת. מוטב שכל מי שבא וממליץ המלצות כאלה ואחרות ינסה לראות מה יקרה ביום למחרת, שינסה לחשוב על מה שיקרה למשק הישראלי אחרי הניסוי שהוא מקיים בעצם גיבוש ההמלצות. הייתי מאוד שמח לראות את כל אלה שמחברים דוחות, שיתחייבו על התוצאות. אני מאוד חושש שהניתוח יצליח אבל החולה ימות".
- מה אתה שומע מוועדת קדמי, שאמורה להגיש בקרוב המלצות סופיות?
"אני חושש מאוד שההמלצות שלה לא יהיו אחראיות. אני מדבר עם חברים בוועדה, אני מתרשם שאין שם דעות אחידות לגבי הסוגיות המרכזיות. אני נחשף להיעדר הסכמות, באופן שמדאיג אותי מאוד. בעיקר מדאיג אותי שאיש לא מוכן להתחייב לתוצאות.
"אני לא רוצה להיות במקום שבו בעוד שנה או שנתיים אומר בשם התעשייה 'אמרתי לכם'. אני לא רוצה להיות בטווח הבינוני במקום של הצודק, כי זה עלול להיות מאוחר מדי. אני חושש שההמלצות שמתגבשות כיום בחדרי חדרים ולימים הופכות להחלטות בנות תוקף הן המלצות פופולריות, שמאפשרות למקבליהן להתייצב מול צונאמי תקשורתי. המחאה בלבלה את היכולת של הקברניטים, של מקבלי ההחלטות במגזר הפוליטי, למצוא את הפתרונות הנכונים".
תנועת מחאת הקוטג' מסרה בתגובה כי "תאגידי המזון אחראים באופן ישיר לכך שבישראל 2012 ישנם ילדים רעבים. משפחה ישראלית ממוצעת מוציאה מדי חודש מאות שקלים מיותרים בגלל חוסר התחרות הקיים במשק. במקום לנהל שיח עם 'מובילי המחאה', יהיה נכון יותר אם מר חייק ידבר אל כלל אזרחי ישראל בשפה אותה הם מבינים, וזו הורדת מחירים גורפת והשוואת המחירים לרמה הנהוגה במדינות ה-OECD".