לפני לא מעט חודשים אכל הכלב של עמי איילון את החתול של השכנים. מאז התגלגל הסיפור בטורי רכילות שבכו על גורלם המר של החתול ומשפחתו המאמצת. המשפחה איימה לתבוע את איילון, איילון השיב שכלבו שמור, קשור ונעול. הסיפור המוזר הזה המשיך להתגלגל עד שהגיע לשיא חדש ביום שני האחרון. צלמי עיתונות הגיעו למושב הפסטורלי בו מתגוררת משפחת איילון וביקשו לצלם את החיה הטורפת. ביבה, שכבר הזיזה פעם הר או שניים, הרימה גבה אבל המשיכה כרגיל בסדר יומה. בתל-אביב, לעומת זאת, נזעקו יועצי התקשורת: מי שלח את הצלמים דווקא ערב החג? מי מנסה ללכלך על עמי? כך היה סיפור הכלב והחתול לאחד משיאיו המוזרים של הקרב על ראשות מפלגת העבודה. כי שיאים תקשורתיים אחרים, מה לעשות, אין שם.
עם היוודע תוצאות הפריימריז ביום שני הקרוב, תרעד האדמה הפוליטית: שר הביטחון יתחלף, שר אוצר חדש ייכנס ללשכה הנטושה של אברהם הירשזון, שרים אחרים יחליפו כיסאות או ייפלטו בכלל החוצה. אז גם נוכל לדעת האם אהוד אולמרט יצליח לדבוק בכיסאו גם לאחר הסתיו הקרוב. אף על פי כן, הדם הכי לוהט שנשפך במערכת הבחירות הוא כאמור דמו של החתול שאכל הכלב של עמי איילון.
ברק: הניקיון של שבס
היעדר "הדם החם" בפריימריז של העבודה משרת את אהוד ברק ומועיל לעמיר פרץ, אבל בעמי איילון זה ממש פוגע.
שורה ארוכה של יועצי תקשורת סייעו לאהוד ברק בחודשים האחרונים. רובם ידידים-מתנדבים, כולם בני השבט הוותיק של מחנות רבין ושרון. גם נילי פריאל, בת זוגו של ברק, נחשבת ליועצת תקשורת מחודדת. וכו-לם עשו הכל כדי לשמור על קמפיין תקשורתי שקט.
בין היועצים הבלתי רשמיים אפשר להצביע על ראובן אדלר שפגש את ברק בחודשים האחרונים, החל בארוחות בוקר ב"רביבה וסיליה" וכלה בפגישות אקראיות במעלית הבניין בו הם מתגוררים בשכנות. בארוחות הבוקר ההן השתתפו גם עיתונאים ואנשי עסקים המקורבים לאותם מחנות היסטוריים - רבין ושרון - ובעצם ל"קדימה". ברק אף הזמין בשעתו את ליאור חורב, מוותיקי פורום החווה, לשיחת חברים בלתי מחייבת. חורב הגיע, שמע, השמיע וחזר לעסקיו. כולם בעצם עשו כך. בלופ היועצים הבלתי רשמיים נרשמה גם נוכחותו של שמעון שבס שעושה בשנים האחרונות באירופה. לשבס נוהגים לייחס את היוזמה ל"ניקוי" לשכת ברק מיועצי התקשורת שעבדו עמו בשנים האחרונות - להוציא אחד, עו"ד אלדד יניב, שהוכרז כמנהל הבמה התקשורתית המרכזית. את הקמפיין התקשורתי החיצוני החליפה עבודה ארגונית שקטה שנוהלה על ידי אנשים כמו ישראל סביון, אחד המפא"יניקים הכי וותיקים והכי מנוסים בחיפה.
טל זילברשטיין הוזכר בשנה האחרונה כיועץ התקשורת הבכיר של ראש הממשלה אהוד אולמרט. במקביל, הוא שותף עם שמעון שבס וארתור פינקלשטיין בניהול קמפיינים פוליטיים-עסקיים ברחבי העולם. זה לא מפריע לשבס לייעץ באורח בלתי רשמי לאהוד ברק.
מצד שני, אסף אייזן, שותפו של זילברשטיין במשרד יחסי הציבור שהוא מנהל בתל-אביב, נמנה על ראשי המטה של עמי איילון. אז מישהו עדיין תוהה מדוע לא נשפך "דם פוליטי" בפריימריז הללו?
פרץ: הקאמבק של רחל תורג'מן
לא להאמין, אבל דווקא רחל תורג'מן הפכה את אחלמה פרץ לג'וקר של הקמפיין של עמיר פרץ. תורג'מן, שפנתה לעסקים פרטיים, ממשיכה לנהל את העסק התקשורתי-פוליטי של פרץ באורח בלתי רשמי. במהלך השבועיים האחרונים התראיינה אחלמה בלב הפריים-טיים הטלוויזיוני אצל יאיר לפיד ובמקביל גם ב"7 ימים" של "ידיעות אחרונות". רחמים וסימפטיה - זה מה שהיא אמורה להביא בימים הקרובים לקמפיין, וזה חשוב, כי ברור שפרץ אינו יכול לסמוך על המערך הארגוני שההסתדרות נהגה להעניק לו. הוא רק יכול לקוות שעופר עיני ישמור על ניטרליות יחסית ולא יפעיל את צבאותיו נגדו.
כמה ועדים בכל זאת הולכים עם פרץ. מדובר בוועדים הסמוכים על שולחן משרד הביטחון - רפא"ל והתעשייה הצבאית. אליהם ניתן להוסיף את קופת חולים כללית וגם אנשי הדואר והוועדים היותר אגרסיביים של חברת החשמל, הפועלים נגד בנימין בן-אליעזר.
ועכשיו כדאי להוציא את הממחטות כדי לספוג את הדמעות העולות לנוכח קשיי המימון של הקמפיין של פרץ. השר שניהל במשרד הביטחון תקציב של למעלה מ-50 מיליארד שקל, אינו מצליח לגייס תרומות של ממש לקמפיין. המטה הזה נשען על תקציב מוצהר של מאות אלפי שקלים - כרבע משני מיליון השקל שהחוק מתיר לגייס. עיקר התקציב יופנה על כן לארגון יום הבחירות. השאר כבר הושקע בשכירת שירותי ייעוץ התקשורת של תום וגנר - שמלווה את עמיר פרץ במהלך השנים האחרונות. לפרץ יש עוד שלושה יועצי תקשורת בלתי רשמיים: גור צלליכין וטל סנדרוני, העובדים עמו בלשכת שר הביטחון, וכאמור גם הנסיכה האם של הקמפיין, רחל תורג'מן.
איילון: לא פותח ג'ורה
התמיכה בעמי איילון מגיעה משכבות צעירות, ערכיות ותמימות שרוצות ב"פוליטיקה אחרת". מדובר בפעילים שזה עתה הצטרפו למערכת, ובתורמים ותיקים שמקווים להביא לשינוי באמצעותם. בין התורמים אורני פטרושקה (כרומטיס), שמואל דנקנר, דיוויד אסיא וגם דב לאוטמן ועו"ד מאיה ליקוורניק. בצד התקשורתי מסייע לקמפיין, באורח בלתי רשמי, עמוס טל-שיר. את המערכת מנהלים איריס אברהם שהתמודדה על ראשות עיריית גבעתיים, והפסידה, ומי שחשוב ממנה למערך הארגוני, יוסי שניר, שהיה מנכ"ל הרכבת וניהל את הפוליטיקה של מאיר ניצן בראשון-לציון. לצד שני אלה פועל גם מי שהיה מספר 3 של עמי איילון בשב"כ, מאיר שגב. זו החבורה שאמורה לתת בשבוע הבא את התשובה הארגונית למכונה המשומנת שיפעיל בנימין בן-אליעזר לטובת אהוד ברק.
את חיי היום-יום התקשורתיים מנהל יובל פורת, מ"ספין". פורת היה האיש שיעץ למתנחלים במהלך ההתנתקות ולפנסיונרים שהקימו את מפלגת הגמלאים. במהלך השבועות האחרונים היה יובל פורת האיש שלחץ על איילון שיפתח את ה"ג'ורה": יילך על קמפיין נגטיבי ויוביל לדיון ב"אישיותו של אהוד ברק". אבל איילון (בעידוד ביבה, רעייתו) הולך על קמפיין סולידי. הוא לא ישנה את עורו. בזה הוא מפסיד את המהומה התקשורתית שיכול היה לייצר סביב אהוד ברק, אבל מרוויח אפשרות לשיתוף פעולה עתידי עמו וגם התנהלות התואמת את אופיו הבסיסי. מצד שני, כדאי לשים לב שבמהלך השבוע האחרון פרסם העיתונאי רביב דרוקר, ידיעה לפיה איילון סיפר למקורביו כי ראש הממשלה הציע לו את תיק הביטחון וגם את תיק האוצר. כך שגם איילון איננו ילד, וכשצריך לשדר אווירת ניצחון גם הוא יודע לעשות זאת.