נהוג לחלק את היחסים הפיננסיים לשש קבוצות שונות, כל אחת משקפת את מצב החברה הציבורית מאספקט שונה, ולהשוות אותם אל תוצאות העבר שלה ולמתחרותיה באותו ענף. המסקנות הן כלי עבודה שמשרתים את המשקיעים בקבלת ההחלטות שלהם.
את היחסים קל לחשב לפי נתונים שזמינים לכל ומופיעים בדו"חות הכספיים של החברות. הדו"חות המלאים נגישים באתר האינטרנט של הבורסה ובאתרים של החברות עצמן. כדי להמחיש את היחסים הפיננסיים הבאנו דוגמאות המבוססות על דו"חות הרבעון הראשון של קבוצת שטראוס.
יחסי נזילות
יחס שוטף: סך הנכסים השוטפים של הפירמה מחולק בסך ההתחייבויות השוטפות. היחס נועד לבחון את יכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה לטווח הקצר. ככל שהיחס גדול יותר מ-1 כך לחברה יש יותר נכסים שוטפים מהתחייבויות, והיכולת שלה לשלם את התחייבויותיה משתפרת.
בדו"חות שטראוס הרכוש השוטף מסתכם ב-2.27 מיליארד שקל. חלקי ההתחייבויות השוטפות, 1.38 מיליארד שקל, מתקבל היחס השוטף של 1.635.
יחס מהיר: בדומה ליחס השוטף, היחס המהיר בוחן את יכולת החברה לפרוע את התחייבויותיה, אבל הוא מניח שמדובר בפירעון מיידי של חובות, כזה שיצריך מימוש מלאי במחירים נמוכים משמעותית מהרשום בספרים. היחס מחושב כנכסים השוטפים של החברה בניכוי המלאי הקיים אצלה, חלקי סך ההתחייבויות השוטפות שלה. במקרה של שטראוס, היחס המהיר עומד על 1.21.
הון חוזר נטו: ההון החוזר מייצג את הסכום שייוותר חופשי בקופת החברה לפעילות, לאחר פירעון ההלוואות קצרות המועד שלה. הנתון מחושב כרכוש השוטף של החברה בניכוי ההתחייבויות קצרות הטווח שלה, ובמקרה של קבוצת שטראוס, 882.3 מיליון שקל. הון חוזר גבוה יותר משמעו רמת סיכון נמוכה יותר, שכן הנזילות של החברה מאפשרת כיסוי טוב יותר להתחייבויות השוטפות שלה.
יחסי רווחיות
שיעור רווחיות גולמית/תפעולית/נקייה: הרווח של החברה הוא כמובן המטרה העיקרית אליה חותרת ההנהלה. שיעורי הרווחיות השונים מול מחזור הפעילות (הכנסות) משקפים את הרווח שהחברה משיגה על כל שקל מכירות. מהשוואת שיעורי הרווחיות מול שנים עברו או רבעונים קודמים ניתן להסיק על שינוי ביעילות החברה או בתנאי השוק בהם היא פועלת. ניתן להשוות את שיעור הרווחיות שלה גם לשל חברות אחרות ולמקם אותה מול מתחרותיה.
בדו"חות שטראוס: ההכנסות מסתכמות ב-1.27 מיליארד שקל, הרווח הגולמי ב-524.8 מיליון שקל , הרווח מפעולות רגילות ב-135.3 מיליון שקל והרווח הנקי ב-72.2 מיליון שקל. מכאן נגזרים שיעורי הרווח הגולמי (0.38), הרווח התפעולי (0.09) והרווח הנקי (0.05).
רווח נקי ביחס לסך הנכסים במאזן: הסעיף בוחן מה הרווח הנקי שהחברה הפיקה על כל שקל שהושקע בנכסיה השונים, ומחושב כרווח הנקי חלקי סך הנכסים. בדו"חות שטראוס עומד היחס על 0.016.
רווח נקי להון עצמי: היחס מבטא את תשואת ההון העצמי בחברה. יש שתי גישות לחישוב הזה: האחת דורשת לחשב את ממוצע ההון העצמי של החברה על פני תקופת הדיווח. השנייה מאפשרת להשתמש בנתון הרשום במאזן החברה כנתון הקובע. החשיבות הגדולה היא לעקביות בנתונים עליהם מבססים את החישוב בין הרבעונים. בדו"חות שטראוס הרווח הנקי להון העצמי עומד על 0.049.
יחסי יעילות תפעולית
מהירות מחזור הלקוחות: היחס בין הכנסות החברה ללקוחות מתאר את מספר הפעמים בהן הפירמה "גלגלה" את המכירות באשראי ללקוחות, כלומר כמה פעמים עשתה החברה שימוש בכסף זה לצורך מתן אשראי ללקוחות. ככל שמהירות המחזור גבוהה יותר, כך רמת הביטחון של החזר האשראי גבוהה יותר.
בדו"חות שטראוס מסתכמת יתרת הלקוחות ב-895.9 מיליון שקל ולכן מהירות מחזור הלקוחות היא 1.53.
אשראי לקוחות בימים: היחס מלמד על מספר ימי האשראי הממוצעים שהחברה נותנת ללקוחותיה, והוא מחושב כלקוחות החברה חלקי הכנסותיה, כפול 365 ימים (בדו"ח שנתי) או מספר הימים ברבעון החולף. תוצאה גבוהה תעיד על קשיים בגביית כספים מלקוחות, ואלה עלולים לגרום לבעיית נזילות. בשטראוס עומד אשראי הלקוחות על 58.5 יום.
מהירות מחזור הספקים: מחושבת כעלות המכירות חלקי הספקים, ומתארת את מספר הפעמים בהן הפירמה "גלגלה" את הקניות שלה באשראי ספקים. החישוב דומה לזה של אשראי הלקוחות.
בקבוצת שטראוס הסתכמה עלות המכר ברבעון הראשון ב-853.9 מיליון שקל ויתרת הספקים עמדה על 546 מיליון שקל. לכן, מהירות מחזור הספקים היא 1.56.
אשראי ספקים בימים: מחושב כספקים חלקי עלות המכר, כפול 365 ימים או מספר הימים ברבעון, ומלמד על האשראי הממוצע שהחברה מקבלת בימים - 57.5 במקרה של קבוצת שטראוס.
מחזור מלאי בימים: מלמד על מספר הימים בו אמור להימכר מלאי החברה, ומחושב כמלאי חלקי עלות המכר כפול 365 ימים או מספר הימים ברבעון. מחזור מלאי נמוך עשוי להעיד על יעילות של החברה, אך גם על אפשרות למחסור עתידי במוצרים. מחזור מלאי גבוה עשוי להצביע על עודפי מלאי גבוהים מדי, שעלולים לגרום לבלאי גבוה במוצרים הממתינים במחסנים. בנוסף יש עלות לאחסנת מלאים, שגדלה ביחס ישיר לכמות המלאי. המחזור בקבוצת שטראוס עומד על 180 יום.
ניתוחי מנוף פיננסי
מנוף פיננסי: מחושב כיחס בין ההון הזר (סך ההתחייבויות של החברה) של החברה להון העצמי שלה. ככל שהיחס גבוה יותר שיעור התשואה של בעלי המניות על ההשקעה בחברה גבוה יותר, במידה שהחברה רווחית. יחד עם זאת, ככל שהיחס גבוה יותר החברה נמצאת ברמת סיכון גבוהה יותר, שכן מרכיב הון זר גבוה עשוי להשפיע על הנזילות שלה ולגרום לה להוצאות מימון כבדות.
בקבוצת שטראוס מסתכמים ההתחייבויות הארוכות ב-1.3 מיליארד שקל וההון הזר ב-2.7 מיליארד שקל, ולכן המנוף הפיננסי הוא 0.48.
יחס הון זר: מחשב את ההון הזר לעומת סך המאזן (הנכסים) של החברה. ככל שהיחס גבוה יותר כך רמת הסיכון של החברה גבוהה יותר, אך האפשרות להשיג תשואה גבוהה על ההון העצמי גדלה. בדו"חות שטראוס עומד יחס ההון הזר על 0.39.
יחס הון עצמי: ההון עצמי חלקי סך המאזן. ככל שהיחס גבוה יותר רמת הסיכון של החברה נמוכה יותר, שכן יש לה רשת ביטחון לספיגת הפסדים או יכולת לממן השקעות בנכסים קבועים. היחס בשטראוס עומד על 1.86.
ניתוחי הון מניות
מכפיל רווח: אחד היחסים הפופולריים ביותר, שבוחן את היחס בין מחיר המניה בבורסה לבין הרווח השנתי הנקי למניה (הרווח הנקי חלקי מספר המניות של החברה. הרווח הנקי למניה מופיע בתחתית דו"ח רווח והפסד). היחס מבטא את אורך התקופה (בשנים) בה המשקיע יקבל את החזר השקעתו במניה. מכפיל רווח נמוך לעומת התעשייה מעיד שמחיר החברה בשוק זול בהשוואה למתחרותיה.
מכפיל הון: מדד נוסף שנשען על תמחור החברה בשוק. היחס מחושב כשווי השוק חלקי השווי הנכסי של הפירמה (המזומן שייוותר בידי הבעלים במקרה של מימוש כל נכסי החברה, ולאחר פירעון ההתחייבויות שלה). כאשר המדד גדול מ-1 החברה מוערכת בסכום גבוה יותר משווי השוק של הנכסים שלה.
ניתוח דו"ח תזרים המזומנים
היחס למכירות: היחס בין תזרים המזומנים מפעילות שוטפת להיקף המכירות של החברה. כלומר סך המזומנים שהחברה הפיקה ביחס למחזור המכירות שלה. היחס בוחן את היכולת של החברה להפיק תזרים מזומנים חיובי מפעילותה השוטפת. "