בית משפט השלום בתל-אביב חייב מנהלת פורום באינטרנט לשלם פיצוי בסך 100 אלף שקל לווטרינר של עיריית הוד-השרון, ד"ר משה בושמיץ, שהושמץ בפורום וזאת משום שנתנה במה לפרסומי הכותבים ולא הסירה אותם מהאתר.
"על עורכו של דיון ציבורי ליתן הזדמנות לביטוי הולם - אם גם אקספרסיבי במיוחד - לדעות המובעות מפי האומר או הכותב", ציינה סגנית הנשיא, השופטת שושנה אלמגור. ואולם, "גם מחלוקת ציבורית, קשה ככל שתהא, ראוי שתנוהל בדרך ראויה, ואין ליתן דרור בגדרה ללשון משתלחת מהסוג אותו איפשרה הנתבעת במסגרת הפורום שניהלה".
ענת רפואה-אהרונוביץ', המשמשת כדוברת האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים, היא גם מנהלת פורום "זכויות בעלי חיים" בפורטל וואלה!. ד"ר בושמיץ הוא שותף בחווה לגידול ורביית קופים במושב מזור, המיוצאים לצורך מחקר רפואי בחו"ל ולמכוני מחקר ואוניברסיטאות בארץ.
בשנים 2001-2003 פורסמו בפורום דברי נאצה קשים נגד בושמיץ וחוקרים המבצעים מחקר בבעלי חיים. בין היתר, נעשתה הקבלה בין ניהול החווה לבין ניהול מחנה השמדה נאצי ובין ד"ר יוזף מנגלה לד"ר בושמיץ. בהשמצות, שחלקן הקטן נכתב על-ידי אהרונוביץ' עצמה, נעשה שימוש בכינויים "מושחת", "רוצח", "ד"ר מוות מאיים", "מנקה המחראות במחנה הקופים 'אושוויץ'", "אושוויץ בושמיץ" ועוד. ב-2003 החליטה וואלה! לסגור את הפורום בשל הביטויים משום ש"חרגו מהנורמה הציבורית".
באמצעות עו"ד רוברט פישמן ממשרד צור-פישמן ושות', טען בושמיץ כי הפרסומים פגעו בשמו הטוב ואף פגעו בו אישית בהיותו בן לניצולי שואה. לדבריו, מאז הפרסומים הוא ומשפחתו הפכו מושא לאיומים במעשי אלימות וברצח. אהרונוביץ' טענה מנגד, באמצעות עוה"ד ערן לב, יסמין לוינבוק וגלי עטרון, שבעת הפרסום לא היה לבושמיץ שם טוב.
עוולת רשלנות
בהחלטת ביניים תקדימית שנתנה במאי 2007 קבעה השופטת אלמגור, שאמנם לא ניתן להטיל על מנהל הפורום אחריות לפרסומים מכוח סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע, הקובע את אחריותם של "ממלאי תפקידים באמצעי תקשורת". זאת, משום שגם אם אתר אינטרנט הוא "עיתון", הרי שכאן מדובר בפורום להבעת דעות. ואולם, פסקה, אהרונוביץ' אחראית מכוח עוולת הרשלנות, משום ש"יכלה לצפות פגיעה בתובע נוכח שפע הפרסומים המשמיצים שהופנו כלפיו".
לדברי השופטת, סבירות התנהגות מנהל פורום תיבחן גם לפי הקריטריונים שקבע השופט יצחק עמית מהמחוזי בחיפה בנוגע לשאלה מתי ראוי לחשוף זהות גולש משמיץ: האם התובע הגיש תביעתו בידיים נקיות ובתום-לב, תוך שהוא מחליט לנקוט בצעד של הליך משפטי לאחר שהגיעו מים עד נפש; מה עוצמת הפגיעה מול חופש הביטוי; כמה זמן נותרו ההשמצות בפורום עד שהוסרו; מה טיב האתר בו פורסמו.
במקרה זה אלמגור נתנה משקל להיקף הפרסומים, לחודשים הארוכים שבהם הופיעו באתר באין מפריע ולעובדה שאהרונוביץ' לא הביעה כל חרטה על מחדליה. אהרונוביץ' חויבה גם בשכ"ט עו"ד בסך כ-23 אלף שקל.
אגב, ב-2005 קבעה השופטת רות רונן (כשהיתה בשלום) שבעל אתר אינטרנט אינו אחראי לפרסומים בפורומים. (ת.א. 32986/03).