לדברי טירקל, "ממילא נהוג ומקובל ששופטי העליון מנהלים כל אחד מעין פרוטוקול לעצמו. השופט רושם את ההערות שלו במהלך הדיון, וזה אמור להספיק. יש שופטים שהרישום שלהם יותר מפורט וכולל יותר פרטים, ויש שהרישום שלהם מתרכז רק בכמה טענות ונקודות מרכזיות, שזה יותר לשופט עצמו, אך יש בכך כדי לשקף את רוח הדברים בדיון".
הוויכוח סביב השאלה אם בית המשפט העליון צריך לתעד את כל הנאמר באולם בפרוטוקול הוא עתיק יומין. בית המשפט העליון הוא היחיד בארץ שאינו מנהל פרוטוקולים מלאים של דיוניו. בשנים האחרונות, בעקבות לחצם של פוליטיקאים שיזמו הצעות חוק פרטיות לחייב רישום פרוטוקולים בכל הערכאות, לרבות בבית המשפט העליון, החלו לנהל בעליון "מעין פרוטוקול" המתעד את הנעשה במהלך הדיון.
בדרך-כלל, נערכה הקלדה חלקית של טיעוני הצדדים, אך לא של דברי השופטים. עם זאת, במהלך השנים הבהירו שופטי העליון שוב ושוב בפסיקותיהם, כי לרישום החלקי המתנהל שם אין תוקף של פרוטוקול. "הרישומים הנערכים על-ידי הקלדנית אינם מהווים פרוטוקול של הדיון ואינם נוסח מחייב ומשקף שלו", קבעו ב-2002 שופטי העליון תיאודור אור דליה דורנר ואדמונד לוי. "בבית משפט זה לא מתנהל פרוטוקול דיון, כי אם רישום תמציתי, אשר אין לו תוקף מחייב של פרוטוקול, של דברים הנאמרים בעת הדיון", פסקו בהזדמנות אחרת.
המצב הלא ברור בנושא זה בבית המשפט העליון, הניע את התנועה להגינות שלטונית, לעתור ביולי 2006 לבג"ץ, בדרישה לחייב את ראשי המערכת המשפטית להטיל חובת רישום פרוטוקול מלא ובעל תוקף מחייב בעליון, ולחדול מגביית אגרה כל עוד לא מוטלת חובה זו.
בדיון בבג"ץ, שנערך ביוני 2007, הודיעה המדינה כי הוצב מסך לפני אב בית הדין ומסך נוסף עבור המתמחה המשמש כמזכיר ההרכב. נטען אז, כי המתמחה הוא משפטן בהשכלתו ותפקידו לוודא כי הפרוטוקול שנרשם משקף נכונה את מהלך הדיון, וכי הוא מדויק מבחינה משפטית. בינואר השנה, הודיעה פרקליטות המדינה לבג"ץ, כי רישום פרוטוקולי הדיונים המתנהלים בבית המשפט העליון מתנהל בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי ולחוק סדר הדין הפלילי, ולכן מעמדם מחייב.
לעשות דווקא
היום, הוויכוח הזה כבר לא רלבנטי. בתיקון שהציע חבר הכנסת מיכאל איתן, שהתקבל אתמול, נקבע במפורש כי בית המשפט העליון ובתי הדין הרבניים, בדומה לערכאות אחרות, יערכו פרוטוקול לתיעוד דיוניהם. לגבי בתי הדין, הוחלט כי החוק ייכנס לתוקפו שנה וחצי מיום פרסומו ברשומות, כדי לאפשר להם להיערך תקציבית. לפי החוק החדש, הפרוטוקול ישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, לרבות שאלות והערות בית המשפט.
סקירה משווה, שביצעו השופטים שלמה לוין (כשהיה המשנה לנשיא) ואליעזר ריבלין לפני מספר שנים, העלתה כי באף מדינה אין חובה חוקית לנהל פרוטוקול מלא בבית משפט עליון.
לדברי טירקל, חיוב בית המשפט העליון לתעד את דיוניו "זה פשוט דבר מיותר. יכולים אמנם לחייב את התיעוד הזה, וזה בסדר גמור, לא ייגרם נזק ושום דבר לא קרה, אבל נראה לי שזה לא יעלה ולא יגרע. האפשרות שצד יצהיר על משהו או יתחייב בפני בית המשפט העליון שהוא יבצע משהו, ואחר-כך יאמר 'אני לא התחייבתי לכך' ויתפסו אותו במילה שלו כיוון שזה כתוב בפרוטוקול, אינה סבירה בבית המשפט העליון. בערכאות אחרות, נמוכות יותר, המצב אחר לגמרי, אבל בעליון, לאור אופי הדיון, זה מיותר. אלה מצבים שלא יעלה על הדעת שיקרו בבית משפט עליון. לכן, החוק החדש לא יזיק אבל התועלת לא ברורה".
* עד כדי כך שהתיקון קנטרני בעיניך?
"אולי המונח קנטרני חריף מדי, אבל כשאני שומע מדיונים שהיו ומחילופי דברים לקראת העלאת ההצעה, שאומרים 'למה שבית המשפט העליון, בניגוד לערכאות אחרות, לא ינהל פרטוקול', אני עונה: כיוון שאני לא חושב שזה משנה כהוא זה. אם זה מפריע למישהו, אז מבחינת מראית עין, בבקשה. אני בוודאי לא נגד, אבל אני לא רואה בזה הרבה טעם".
טירקל חש שהתיקון לחוק נובע ממניעים לא כל-כך עניינים, בלשון המעטה. "זה כאילו לומר לשופטי בית המשפט העליון 'ככה אתם נהגתם כל השנים, לא ניהלתם פרוטוקול, עכשיו נראה לכם מה זה'. מין דווקא כזה. אין כאן לא בעד ולא נגד. זה סתמי".
* האם זו דרך עקיפה לתקוף את בית המשפט העליון, ברוח פרשות נוספות המתרחשות היום, כמו "סכסוך פרידמן-ביניש"?
"אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל אני חושש שאכן כך. זה חלק מאווירה כללית לא טובה ומהטענות נגד בית המשפט העליון. היום מעלים טענות רבות נגד העליון, טענות חמורות ופחות חמורות, אבל כל העסק נראה לי מהומה על לא דבר".
עם זאת, טירקל מבהיר כי "זה לא משהו שצריך לצאת עליו למלחמה נגד, כמו שזה לא מצדיק מלחמה בעד". טירקל, שהיה השופט הוותיק ביותר שפרש מהשפיטה, לאחר 38 שנים, אומר, שכשופט עליון מעולם לא נתקל בתלונה של עורכי-דין בעניין תיעוד הדיונים שערך.
