עידן אזולאי הוא מנכ"ל קרנות הנאמנות אפסילון
יונתן גפן אמר פעם ש"רק דגים מתים שוחים עם הזרם". בשוק ההון, מי ששוחה עם הזרם לא מת חלילה, אבל בדרך כלל מפסיד כסף.
לפני כשבועיים כשמחיר הנפט עמד לחצות את הרף המפחיד 150 דולר, אי אפשר היה למצוא אפילו אנליסט אחד שחזה צלילה של כ 20 דולר במחיר החבית. יתכן והיו כמה כאלו שסברו שמחיר הנפט עומד לרדת, אבל מאחר וזה היה מאוד לא פופולרי לדבר בגנות הזהב השחור באותה עת, הלכו הקולות הללו ונעלמו.
אפשר להבין את האנליסטים שחושבים הפוך מהשוק ונמנעים מהבעת דעה מנוגדת לקונצנזוס. מי אוהב שלועגים לו על היותו לא מציאותי, או לקבל טוקבקים מלאי "ברכות" באינטרנט?
אבל עכשיו, בדיוק כמו בכל פעם בהיסטוריה של שוק ההון, חלק גדול מהמשקיעים עומד להחמיץ את הרכבת היוצאת לכיוון החדש. כן, אני יודע יש משבר. ולא סתם משבר, אלא משבר חמור. לא, לא משבר חמור, אלא משבר חריף מאוד שמערער את יסודות הכלכלה בחלקים נרחבים של העולם ובייחוד בארה"ב.
כל זה לא משנה את העובדה שהכלכלה הייתה ונשארה מחזורית וכפי שבנקודות השיא של המחזור הכלכלי נראה כאילו "הפעם זה אחרת" (המשפט הכי מסוכן למנהל השקעות), כך בנקודות השפל זה נראה כאילו "לא רואים את הסוף, וזה בטח ייקח כמה שנים עד שזה יתאושש". יכול להיות, אבל סביר יותר להניח שלא.
מאחר וילדיי לוקחים ללב טוקבקים, בייחוד כאלה שמטיחים בי בשפה קשה כלפיי בתגובה לפרסומים שלי, אני חוסך להם את זה הפעם ואני אמנע מכתיבה חיובית על מניות (למרות שדעתי לא שלילית על האפיק המנייתי, אבל כאמור החלטתי לא לחשוף אותה).
הבה נתבונן בפאניקה שאוחזת היום בשוק הקונצרני המקומי. משקיעים מוכרים אגרות חוב קונצרניות איכותיות בדירוגים גבוהים בעיקר בגלל החשש שתקף אותם. הדעה הרווחת היא שעדיף למכור אגרות קונצרניות, לשבת בפק"ם "ולחכות עד שהעניינים יתבהרו".
יש לי חדשות לאלו שנוהגים כך: העניינים אף פעם לא בהירים. תמיד יהיה סוג של ערפל מעל השוק. היום שבו יוסרו כל העננות מעל השוק יהיה גם היום האחרון לקיומם של השווקים.
מבט מהיר לעבר חלק מהאגרות של חברות הנדל"ן שמרכיבות את מדד תל בונד 40 מגלה שאלו נסחרות בתשואות שמהוות אלטרנטיווה מעניינת מאוד להשקעה במניות. למשל, מי שקונה אגרת חוב של נכסים ובנין 
לטווח של כחמש שנים, מקבל תשואה של כשישה אחוזים. הוסיפו לזה אינפלציה צפויה בין 2% ל 3% והרי לכם נכס שמדורג גבוה שייתן לכם תשואה שנתית בשיעור 8-9 שזו תשואה השווה למכפיל 11 בערך. לא רע.
כאן כמובן המקום לשאול את השאלה הבלתי נמנעת, מה יקרה אם נכסים ובנין תיקלע לקשיים ולא תחזיר את הכסף. ואגב שאלה זו בדרך כלל נשאלת בקול נמוך ובטון מייבב. ובכן יש לי תשובה פסקנית וברורה לכל הספקנים: ביום שנכסים ובנין לא תחזיר את הכסף, אתם יכולים לארוז את החפצים ולחפש מדינה אחת להתגורר בה.
המפתח להצלחה בהשקעה באגרות חוב קונצרניות הוא בחינה של יחסי הסיכון סיכוי. כפי שלפני שנה לא היה הגיוני לקנות אגרות חוב של מיזמי מיקי מאוס בבוקרשט בתשואה בשיעור 6%, כך מאוד הגיוני לקנות אגרות חוב של כמה משחקני הנדל"ן הבכירים בארץ בתשואות הנוכחיות.
לפני הטוקבק
לפני שאתם ממהרים לכתוב את הטוקבק הנשכני, אני מצהיר בזאת שאת מה שכתבתי בשורות לעיל, אני מיישם בימים אלו. זה היה הרבה יותר גרוע אם זה לא היה כך. הזדמנויות בשוק ההון לא מגיעות כל יום. אבל ביום שהן מגיעות צריך לנצל אותן.
ביטוי יפה באנגלית אומר :"you snooze, you loose". מי שלא מאמין שהביטוי הזה תקף גם במציאות, שישאל את אלו שמכרו באמצע השבוע שעבר את מניות הפיננסים בארה"ב.
הדגים האלו כבר מזמן נסחפו עם הזרם.