מתקן התפלה הוא לא רק צרכן אנרגיה גדול ובזבזן שטחי חוף יקרים, עתה מתברר שהוא גם מזהם את המים וצובע אותם באדום. בדיקת "גלובס" העלתה, כי מתקן ההתפלה באשקלון שבשליטת ואווליה פולט בכל שעה 6,500 מ"ק מים אדומים המכילים 400 טון ברזל.
כזכור, משרד התשתיות מתכנן להקים שרשרת של מפעלי התפלה לאורך חופי הים לייצור 750 מיליון מ"ק מים בשנה. על פי הערכות, מתקנים אלה יפלטו למי הים לא פחות מ-3,000 טון ברזל בשנה. אמנם מי הים מכילים ברזל באופן טבעי, אך במשרד להגנת הסביבה חוששים, שתוספת כה גדולה של ברזל עלולה להשפיע בצורה מזיקה על הצומח ובעיקר על הדגים.
הברזל מוחדר למים בתהליך ההתפלה, ותפקידו לספח אליו את החלקיקים לפני כניסת המים לממברנות, אשר מפרידות את המלח מהמים. אנשי אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה אמרו ל"גלובס" כי הם הופתעו לחלוטין כאשר הבינו לראשונה שמתקן ההתפלה פולט מים אדומים, שכן איש לא הכין אותם לכך.
לטענתם, גם מקימי המתקן, הופתעו מכמות הברזל שיש להחדיר למים. במשרד להגנת הסביבה חוששים, שאם ביתר המתקנים ישתמשו בטכנולוגיה הדומה לזו של המתקן באשקלון, כמויות עצומות של ברזל יוזרמו למים ואין כל מחקר שבדק את ההשפעה על הסביבה הימים ובני האדם.
כדי למנוע את התופעה מתכוון המשרד לדרוש מהאוצר לדאוג לכך שמכרזי ההתפלה שיפורסמו בעתיד יכללו סעיף הדורש להפחית את פליטת הברזל. המשמעות היא תוספת שטח למתקני ההתפלה, כדי שיוכלו להקים מתקנים לטיפול בשיטת אלקטרו דיאליזה, שתפקידה להקטין את מספר החלקיקים במים ללא שימוש מוגבר בברזל.
רני מאירוביץ', מנכ"ל VID, בעלת מתקן ההתפלה באשקלון, אמר בתגובה כי "הנהלת המתקן השקיעה ב-2008 900 אלף שקל בניטור הים וכי ברור שמעבר לפגם האסתטי הברזל אינו מזיק. ממש כפי שיצור חשמל יוצר מחיר סביבתי, גם להתפלה יש מחיר מסוים. יחד עם זאת אנו נשקיע במתקן שתפקידו לדלל את הברזל.