אין בסיס לטענות לפיהן הלאמת פאני ופרדי מהווה סטייה חמורה מהשיטה הקפיטליסטית.
הקפיטליזם לא מת, הוא רק זקוק לשיפוץ (בכדורגל הישראלי זה אמנם קצת שונה). על כולנו לקוות שהאוצר האמריקני לא עומד לחלץ את בעלי המניות הרגילים, ומי שייצאו מהתהליך הזה עם כספם יהיו מחזיקי אגרות החוב.
המצב הייחודי של פאני ופרדי שבו בעלי המניות ומנהלי החברה שותפים לרווחים וממשלת ארה"ב ערבה להתחייבויות ראוי היה להסתיים, ויש רק לתהות על כך שהמצב המוזר הזה מתקיים כבר כמה עשרות שנים.
פאני ופרדי הן יצורים היברידיים: חצי ציבורי וחצי ממשלתי ואף פעם לא ברור מי באמת נושא באחריות על החברה.
הצעד להלאמת חברות אלו שבו נוקט האוצר האמריקאי מסיים את חייה של הייצור המוזר הזה ומהווה למעשה נקודת ציון נוספת בתהליך ההיטהרות של המערכת הפיננסית בארה"ב, תהליך שהחל בבר סטרנס ונמשך בצעד זה.
כל הטענות לפיהן ממשלת ארה"ב מעמיסה למאזנה חובות עתק הן טענות סרק, מהסיבה הפשוטה שממשלת ארה"ב היתה ערבה ממילא לחובות אלו במשך שנים, גם כשהיו חובות חוץ-מאזניים. מבחינה מעשית מאומה לא משתנה במצבת החובות של ממשלת ארה"ב, עם הלאמת השתיים.
ההלאמה של פרדי ופאני הוא הצעד היחיד שיכול להציל את המערכת הפיננסית (ואם תרצו, את הקפיטליזם). בדרך כלל, נקודות השפל במשברים הכי חמורים מאפשרות לבצע שינויים שהיו כה נדרשים במשך זמן כה רב.
הן איש לא מעלה בדעתו שניתן היה לבצע את הצעד הזה בתקופת אופוריית הנדל"ן.
ההלאמה תאפשר סוף סוף את ירידת התשואות על אגרות החוב של פאני ופרדי, לאחר שאלו נסקו לשיאים ששיתקו את כל פעילות המשכנתאות ולמעשה רק החמירו את מצבו של שוק הנדל"ן האמריקאי.
סיסמאות ותיאורים אפוקליפטיים תמיד נשמעים יותר ריאליים, בעיקר כשהם מתרחשים תוך כדי תהליכים דרמטיים. אבל מבט לטווח ארוך על התהליך שעומד לפנינו, יכול ללמד שככל הנראה זה עומד להיות הצעד הכי חשוב שנעשה להיחלצות מהמשבר הנוכחי.