אין אף פרומו דרמטי ומלוטש שמבשר על כך, אבל בעוד פחות מחודשיים, וליתר דיוק תוך שבעה שבועות פחות יום, עומדות להתקיים בחירות בישראל. רק שאם לשפוט לפי סיקור הנושא ברוב כלי התקשורת, הרושם הוא שלא מדובר באירוע חשוב במיוחד.
בגיליון יום ב' של "ידיעות אחרונות", למשל, לא הוקדש לנושא ולו עמוד אחד. גם על פי מהדורות החדשות של ערוץ 10, הבחירות המתקרבות אינן מאורע מרגש. כותרות המהדורה שלשום ואתמול לא כללו אף לא אייטם אחד שקשור לבחירות, ובשני הימים העיסוק בנושא שובץ רק לאחר מקבץ הפרסומות הראשון.
אז אולי מערכת הבחירות עברה לאינטרנט? במבט ראשון מפתה להשיב שכן. ההצלחה של אובמה בבחירות לנשיאות ארה"ב, שהושגה גם תודות לאינטרנט, דירבנה גם את המתמודדים בישראל, מדינה שבה צמד המילים "כמו באמריקה" נחשב זה שנים לטיעון שלא צריך להוסיף עליו דבר. רק שעיון בבלוג של ציפי לבני, או בערוץ היו-טיוב של בנימין נתניהו (אפשר גם להיפך), מלמד שעם כל הכבוד לבאז-וורדס ולעדכניות, תנועת גולשים ערה במיוחד אין שם.
מה שאובמה באמת הרוויח בזכות האינטרנט הוא את היכולת לגייס הרבה מאוד תרומות קטנות מהמון אנשים, רק שאת זה כמובן קשה מאוד לשחזר. הרבה יותר פשוט להעתיק את עיצוב האתר שלו.
האבסורד הוא שלאופי הבחירות בישראל דווקא היו לא מעט יתרונות בהשוואה למערכת האמריקנית שסובלת משיטת בחירות מסורבלת ומעוותת, ומאחוזי הצבעה מגוחכים במונחים ישראלים. גם הנושאים שעומדים כאן על הפרק לא נראים גורליים פחות. ובכל זאת, לפחות כרגע, התחושה היא שמה שאנחנו מקבלים הוא לא יותר מחיקוי חיוור וסיקור מנומנם.
אז אמנם אפשר עדיין לקוות שאיכשהו, בישורת האחרונה, הדברים ישתנו. אבל נכון לעכשיו, אם לשפוט על פי כמות ובולטות הסיקור, נראה שמבחינת התקשורת הישראלית הבחירות החשובות באמת כבר הסתיימו. לזוכה קוראים שפרה.