לשון המאזניים עברה דירה, אין ספק על כך. אם עד כה היינו רגילים שלשון המאזניים בנוגע להקמת הממשלה הקרובה הן המפלגות החרדיות - תחילה אגודת ישראל ולאחר מכן, מ-1984 ואילך ש"ס, הרי שהיום, לפחות לאור המדגמים אך סביר להניח שגם לפי תוצאות האמת, לשון המאזניים היא ליברמן.
אז נכון שאלי ישי אמר לקהל מאמיניו "מחר ב"ה נקום ל-12-13 מנדטים" לאחר שהמדגם צפה להם רק 9-10 מנדטים. אבל מה הם המנדטים של סיעה חבולה שאלי ישי הנהיג למול האיום של אריה דרעי לעומת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן "בלי נאמנות אין אזרחות" שזכתה על פי המדגמים ל-14-15 מנדטים?
פעם לשון המאזניים היתה תלויה בשכבות החלשות ללא זיהוי פוליטי מובהק - העלאת קצבאות הילדים, כסף למוסדות התורניים וכדומה. היום מה שיקבע את מבנה הממשלה הקרובה הוא כמה ימנית תהיה הממשלה הקרובה, כמה הם ילכו אחרי הקו הקיצוני של ליברמן שממוקמם ימינה מהליכוד.
הפעם כסף לא יעזור, הפעם זה כוח כי מי שיראה יותר כוחניות יהיה זה שיקבל את "ברכתו" של ליברמן. האם יהיה זה בנימין נתניהו או האם תהיה זו ציפי לבני? כי בדבר אחד אין ספק. ללא סיעתו של ליברמן, לא תקום הממשלה ה-31 בישראל.