בשנים האחרונות ריכז שכר מנהלי הבנקים תשומת לב תקשורתית וציבורית. כולם זוכרים את המהומה שפרצה בשנת 2006 בעקבות שכרו של מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, שעמד אז על 33 מיליון שקל. אבל השנה הדברים נראים אחרת.
"מה דעתי על הבונוסים?", שאל יו"ר בנק הפועלים, דני דנקנר, כשהגיע שלב השאלות במסיבת העיתונאים להצגת הדו"ח השנתי של הבנק לפני שבוע, "זו שאלה מאוד קלה, הפעם אני אענה עליה, אין בונוסים. התוצאות לא טובות אז אין בונוסים".
ואכן, תוצאות הבנקים בשנת 2008 לא היו טובות, אם להתנסח בעדינות. כלל המערכת הציגה ירידה של 98% ברווח המצרפי, ותשואה ממוצעת של חצי אחוז על ההון. בנק הפועלים הפסיד מאות מיליוני שקלים, לאומי רשם רווח סמלי של 92 מיליון שקל, הבינלאומי ודיסקונט הציגו תשואה של פחות מ-3%.
התוצאות הגרועות הביאו לצמצום דרסטי של הבונוסים בבנקים. בלאומי, הפועלים והבינלאומי אין בונוסים כי התשואה על ההון, שהייתה מתחת לרף המינימלי, לא אפשרה להם לחלקם. במזרחי טפחות, הבנק היחיד שהציג תוצאות סבירות ותשואה דו-ספרתית על ההון, ויתרו המנכ"ל, אלי יונס, והיו"ר, יעקב פרי, על הבונוס המגיע להם, שהסתכם ב-2 מיליון שקל, ועובדי הבנק קיבלו בונוס של 1.2 משכורות בממוצע. בדיסקונט קיבלו היו"ר, שלמה זהר, והמנכ"ל, גיורא עופר, בונוס של 2.3 מיליון שקל, והעובדים בונוס של חצי משכורת בממוצע.
העדר הבונוסים משתקף בדירוג השכר של הבנקאים המובילים. בשנת 2007 גרפה העשירייה המובילה 105 מיליון שקל. ב-2008 הסתכם השכר המצרפי שלהם ב-58.5 מיליון שקל - ירידה של 45%. ב-2007 היו לנו שבעה בנקאים עם עלות שכר הגבוהה מ-9 מיליון שקל, בשנה החולפת ירד מספרם לשניים בלבד. בשנת 2007 הזדקק יו"ר לאומי, איתן רף, ל-6.3 מיליון שקל כדי להשתחל למקום העשירי ברשימה. בשנת 2008 הספיקו לסמדר ברבר צדיק, מנכ"לית הבינלאומי, 3.7 מיליון שקל כדי לעשות זאת.
אז מי מרכיב את העשירייה הפותחת של דירוג שכר הבנקאים? אם בשנה הקודמת הובילו הבנקים הגדולים, ובעשירייה הראשונה נמצאו חמישה מבכירי בנק הפועלים ושני נציגי לאומי, ב-2008 עבר המוקד לבנקים הבינוניים, שהכניסו שישה נציגים: ארבעה מקבוצת דיסקונט, אחד ממזרחי טפחות ואחד מהבינלאומי. לצידם נמצאים שני נציגים מהפועלים ושניים מלאומי. עובדה מעניינת נוספת נוגעת לכך שבפעם הראשונה מאז שאנו מדרגים את בעלי השכר הגבוה בבנקים, מנכ"ל בנק הפועלים לא נכנס לעשירייה, וממוקם במקום ה-13.
שלישיית הצמרת נותרה זהה לזו של השנה שעברה. יו"ר דיסקונט, שלמה זהר, מנכ"ל דיסקונט, גיורא עופר, ומנכ"ל מזרחי טפחות, אלי יונס, רק הסדר התהפך. יונס עלה למקום הראשון עם עלות שכר של 9.8 מיליון שקל, אחריו עופר עם 9.4 מיליון שקל, וזהר עם 8.8 מיליון שקל.
השכר הגבוה של שלושתם, חשוב לציין, הוא מטעה, שכן הוא כולל מרכיב משמעותי של אופציות. אלה אמנם נמצאות מחוץ לכסף, אך כללי החשבונאות מתעלמים מכך, ומחייבים לרשום אותן כהוצאה לשכר בעלות התיאורטית לפי נוסחת בלאק ושולס. בנטרול מרכיב האופציות יורדת עלות שכרו של יונס ל-3.8 מיליון שקל והוא יורד למקום ה-9. עלות שכרו של עופר אמנם קטנה ל-6.2 מיליון שקל, אך הוא עולה למקום הראשון, וזהר, שעלות שכרו יורדת ל-5.6 מיליון שקל, עולה למקום השני.
במקום הרביעי נמצא ה-CFO הפורש של בנק הפועלים, בארי בן זאב, עם 5.2 מיליון שקל, ואחריו ברשימה, יו"ר בנק הפועלים, דני דנקנר, עם עלות שכר של 4.8 מיליון שקל - 40% פחות מבשנה הקודמת. במקום השישי עוזי רוזן, מנכ"ל לאומי ארצות הברית, עם עלות שכר של 4.5 מיליון שקל הכוללת בונוס של 950 אלף שקל. הקולגה של רוזן, מנכ"ל דיסקונט ניו יורק, ראובן שפיגל, נמצא במקום התשיעי עם 3.8 מיליון שקל. שתי השלוחות בארה"ב, הן של לאומי והן של דיסקונט, הצליחו לסיים את 2008 ברווח, למרות השנה האיומה שעברה על הבנקאות האמריקנית, בה מרבית הבנקים הפסידו.
במקום השביעי נמצאת מנכ"לית לאומי, גליה מאור, עם עלות שכר של 4.4 מיליון שקל, פחות ממחצית שכרה בשנה קודמת. אחריה מנכ"ל מרכנתיל דיסקונט, יעקב טננבאום, עם 4 מיליון שקל. למקום העשירי עלתה, כאמור, ברבר צדיק, שבשנה שעבר הגיעה למקום ה-12. *