לפני כשנתיים השתתפה אסתר צבר, מהנדסת ובעלת ניסיון רב-שנים בפיתוח ובדיקות תוכנה, בכנס אירופי בענייני ביקורות ובדיקות תוכנה. כמי שבילתה שנים בתחום בקרת האיכות (QA) בחברות כמו ECI טלקום ו-BMC, היא התעניינה במיוחד בתכני הכנס.
באחד המושבים היא נתקלה בטורקיל סונה, מדנמרק, שחשש מעתידו של בנו השלישי שנולד עם תסמונת אספרגר. זו מגבלה נוירולוגית-התפתחותית, שמתבטאת בעיקר בקשיים באינטראקציה חברתית ורגשית. לבעלי התסמונת אינטליגנציה תקינה, ולעתים קרובות אף גבוהה מן הממוצע, יכולות מילוליות טובות וזיכרון לפרטים.
"טורקיל סיפר שהגיע למסקנה שיש לבעלי הסינדרום תכונות שיכולות להוות יתרון בנושא של בדיקות תוכנה", אומרת צבר. "הוא דיבר על הדייקנות, הקפדנות, הרצון לחזור על דברים שוב ושוב בלי להתעייף. אלה אלמנטים ניורו-טיפיקליים לבעלי התסמונת, בניגוד לאנשים 'רגילים', אצלם הערנות פוחתת. הוא גילה שמה שנחשב לחיסרון, יכול להפוך ליתרון והקים חברה - Specialisterne, שהמסר שלה הוא של יזמות חברתית. לקחת את מי שלוקים בתסמונת, ולהפוך את החולשות שלהם ליתרון עסקי. הרעיון הזה מצא חן בעיני".
וכך יזמה צבר את AQA הישראלית, התורמת לקהילה באמצעות גוף עסקי-יזמי תוך שהיא מעסיקה אנשים מהספקטרום האוטיסטי ומשלבת את מי שלוקים באספרגר בתחום בדיקות התוכנה. "אנחנו לא עמותה התנדבותית אלא גוף עסקי שבא להציע שירותים עסקיים שיש להם יתרון יחסי", היא אומרת.
זיקה למחשב
כדי להגיע אל קהל היעד, צבר פנתה אל העמותות אלו"ט, אפ"י (אספרגר ישראל) וכן אס"י, קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל. AQA השיקה בשנה שעברה במשותף עם המטפלת ענת בן-מאיר, מרפאה בעיסוק המתמחה בנושא אוטיזם ועם ד"ר עופר גולן, מאוניברסיטת בר-אילן את תוכנית ההכשרה הראשונה. "אנשים המשתייכים לקבוצה זו מתאימים לתחום בדיקות התוכנה", היא אומרת.
לדברי צבר, קרוב לאחוז מהאוכלוסייה נמצא בספקטרום האוטיסטי כש-40% מתוכם מאובחנים עם תסמונת אספרגר. למרות המספר הרב של המאובחנים ושיתוף הפעולה של העמותות המטפלות, צבר מחכה לפניות נוספות. "הגיעו 30-40 מועמדים שרק חלק קטן התאימו לתוכנית".
מי קהל היעד בישראל?
"יש כ-370 משפחות שחברות בארגון אס"י, וכן אוטיסטים בוגרים בעלי קשיים תעסוקתיים. יש קהילה גדולה של בוגרים שאובחנו כילדים בעלי תסמונת אספרגר. אנחנו רוצים לאתר את אלו שיכולים להתמודד עם האתגר".
צבר החלה באיתור מועמדים לקורס הכשרה בעזרת בן-מאיר, שעושה דוקטורט בתחום הפרופיל התעסוקתי של המאובחנים באספרגר. "בחרנו 4 מועמדים שמתאימים לקריטריונים. יש לנו ערכת אבחון שמטרתה לזהות את הנטיות המקצועיות של המועמד. גם ההורים מעורבים בתהליך".
הקריטריון לקבלה לתוכנית הוא השכלה תיכונית. "לחלק מהמועמדים הייתה השכלה גבוהה יותר, אבל לא דרשנו את זה", היא אומרת. כמו-כן, המועמדים נדרשים לשליטה טובה באנגלית, וזיקה למחשב - ממשחקים ועד תכנות. "גם רצון, עניין ומוטיבציה", היא מוסיפה.
AQA לקחה על עצמה את הכשרת העובדים שמורכבת משני חלקים: חלק טכני, שנשען על תוכנית ההסמכה הבינלאומית לבדיקות תוכנה וכוללת תרגול מעשי. "זה מקצוע שיש בו אתגרים, וככל שהמוצר מורכב זה מסובך יותר", אומרת צבר. "אנחנו מקפידים על רענון היכולות בשימוש כלי אופיס". החלק השני של ההכשרה מורכב בליווי והכנה לראיונות עבודה.
ארבעת התלמידים בקורס הראשון היו בגילים 21-37.
הקורס השני בדרך
והתוצאות? "כולם מועסקים היום בבדיקות, של אתרי אינטרנט או מערכות אחרות", אומרת צבר. "ברגע שיש חברה שמוכנה לשלב את הבוגר, אני בוחנת את המוצר כדי להיות משוכנעת שהעבודה יכולה להתאים לו. אנחנו עושים הכנה לבוגר ולמנהל הישיר".
לאחר הקליטה, העובדים מלווים לפי הצורך. לדבריה, לכל בוגרי הקורס יש שאיפה: להיות חלק מחברה רגילה, לקום וללכת לעבודה. "הם אוכלים יחד עם העובדים האחרים, מוזמנים לימי הכיף של החברה. השילוב חשוב להם, שיהיה לא במסגרת של תעסוקה מוגנת".
צבר מסבירה ש-AQA שואפת להיות ארגון עסקי עצמאי ולא עמותה או ארגון וולונטריים. "הקורס הראשון היה ניסוי. כעת אנחנו שואפים להגדיל אל המחזור הבא לשמונה משתתפים ולערוך עוד שני קורסים במהלך 2009".