עידן אזולאי הוא מנכ"ל אפסילון קרנות נאמנות
הדבר המפתיע ביותר במדד שפורסם בשבוע שעבר, לא היה גובהו שהפתיע כל גורם בשוק, אלא שלא היה גורם אחד ובודד שהשפיע עליו. מדד יוני עלה הרבה מעבר לכל התחזיות וזאת משום שכמעט כל הפריטים המרכיבים את המדד עלו.
טוב, לא כולם. למשל, שכר הדירה ירד ב-0.3%. שוכרי הדירות מעולם לא היו מרוצים כל כך. גם הצמחונים מאוד מרוצים מהמדד לאחר שמדד הפירות והירקות ירד ב-3.6%. אבל מלבד הצמחוניים ומשוכרי הדירות, תתקשו מאוד למצוא מגזרים מרוצים.
ועכשיו, אחרי שסיימתי לבדר את עצמי ואתכם - אתפנה לחלק הרציני במאמרי. והרציני הפעם, איך לומר, קצת מטריד.
עליית המחירים בחודש יוני היתה רוחבית וזה קרה לפני שהגיעה תרומת ההעלאות המחירים היזומות (מע"מ, מים, מס ירוק וכו') שתגיע ותשפיע על מדדי החודשים הבאים. אם זה היה מסתיים רק בהשפעה הטכנית שיש לאותם גורמים, ניחא. אבל במדד חודש יוני לא מורגש עדיין אפילו קמצוץ מההתעוררות החדה של שוק הנדל"ן.
הדיווחים ממשרדי המכירות באתרי הבנייה הם על היקף מכירות שכמותו לא היה בישראל שנים. כמה זמן ייעבור עד שאותו גל יבוא לידי ביטוי במדדים - חודש? חודשיים? ממש לא משנה. כשהקונים מגיעים בהמוניהם, עליות המחירים מגיעות איתם.
תרגיעו... תרגיעו...
אבל בנק ישראל מעדיף למתוח את קפיץ האינפלציה עד הסוף. כמות הכסף עלתה מתחילת השנה בכ-50%, המשק מתחיל להראות סימני התאוששות, הריבית הריאלית שלילית ונמצאת איפה שהוא בין 1.5%- ל-2.5% (תלוי מה תחזית האינפלציה שלכם) ובנק ישראל מרגיע את כולם באומרו בהודעת הריבית האחרונה שזו תישאר ברמתה הנוכחית עוד זמן רב.
לפי הקלישאה שכשמישהו אומר לך להירגע, זה הזמן להילחץ. חברים, השוק נמצא בחוסר שיווי משקל ברור. בנק ישראל עצמו העלה את תחזית האינפלציה שלו ל-2009 ל-2.5%. אם כך, מדוע הוא אינו מאותת לפחות שהוא עומד להגיב? האם הבנק המרכזי מחכה שהאינפלציה תתמתן בחצי השני של השנה? כיצד ייתכן שהאינפלציה תחזור להתמתן כשכל התחזיות (כולל כמובן זו של בנק ישראל) הן על חזרה הדרגתית לצמיחה?
שיווי המשקל יחזור לשוק כאשר בנק ישראל יעלה את הריבית במידה מסויימת (אפילו אם במינון נמוך של רבע/חצי אחוז) רק בשביל להראות לשוק שהוא נמצא בשליטה. עדיף שהכלב יכשכש בזנב מאשר שהזנב יכשכש בכלב.
תיאוריות מכשילות
ברגע שהשוק יראה שבנק ישראל מתנער מהמטריצות והתיאוריות שמכשילות את הבנקים המרכזיים פעם אחר פעם, יש סיכוי סביר שהחששות מאינפלציה יירגעו, הריביות לטווח ארוך יתייצבו ושיפועי העקומים יתמתנו. עד אז, ימשיכו הצמודים הקצרים להיסחר בתשואה שלילית בשל החשש ההיסטרי מאינפלציה והעקומים ימשיכו להיות תלולים ולבטא אובדן שליטה לטווח ארוך.
ההיסטוריה מלמדת שבכל פעם שבנק ישראל ביצע מהלך חד, בין של העלאת ובין של הפחתת ריבית, התחזיות והציפיות השתנו יותר מהריביות. זאת אומרת שרק לאחר העלאת ריבית יש סיכוי שהחששות מאינפלציה יתמתנו, בעוד שהתשואות כבר מזמן מגלמות עליית ריבית.
עד אז, רמת העצבנות בטווחים הארוכים תמשיך להיות רבה והתגובות לכל נתון שיתפרסם תמשכנה להיות חדות. לא סיטואציה אידיאלית לאנשים רגועים כמוני.
מה בדיוק ניסה בנק ישראל להשיג על ידי קניית 100 מיליון דולר ביום? פיחות של השקל? נו באמת, מישהו באמת מאמין שהסכום הפעוט הזה מסוגל לשנות את כיוונו של הדולר. שער הדולר לא נקבע בארץ, הוא נקבע בשווקי העולם.
אם הדולר היה ממשיך להיחלש בעולם, גם הכפלת והשלשה של סכומי הקנייה לא היו משנים את כיוונו של הדולר לעומת השקל. מי שעדיין לא מאמין, מוזמן לבחון את המתאם שבין שערי השקל/דולר לשקל/יורו. תמצאו מתאם מופלא - כמעט אחד לאחד (טוב, קצת הגזמתי, אבל תודו ש-50 מיליארד דולר זה זו הגזמה גדולה יותר).
האליל הפיננסי
בסופו של עניין, בנקים מרכזיים צריכים להבין שלפעמים עדיף לעשות מעט ולדבר מעט, אפילו אם מדובר במשבר אדיר כמו זה שחווינו. גרינספאן, שבשעתו נחשב בעולם לאליל פיננסי, "הוכתר" לפני כמה שבועות ב- CNBC כאשם מספר אחת בגרימת המשבר וזאת בשל המדיניות המוניטרית שהנהיג בזמן המיתון הקודם.
כשבקופתו 50 מיליארד דולר, תכופות עולה השאלה: מהי אסטרטגיית היציאה של בנק ישראל לשוק המט"ח. ואני שואל: מישהו אולי יכול לספר לי מה הייתה אסטרטגיית הכניסה שלו?