משרד הפנים ישלם פיצוי של 90 אלף שקל למקומון "ערב ערב באילת" בגין פרסום הודעה שגויה לעיתונות, לפיה למקומון אין רישיון ולפיכך חל איסור על הוצאתו לאור. זאת, במסגרת הסכם פשרה עליו חתמו הצדדים.
"ערב ערב באילת" הוא המקומון הוותיק בארץ. הוא יוצא לאור מדי שבוע מאז 1962, ומחזיק ברישיון כנדרש בפקודת העיתונות מאז 1964.
ביולי 2001 הוציא משרד הפנים הודעה לעיתונות, שלפיה העיתון מופץ ללא רישיון ולפיכך עד שלא יושלם הליך קבלת הרישיון - חל איסור על הוצאתו לאור. הודעה זו הופצה לכל כלי התקשורת בארץ, ושודרה במהדורות החדשות של "קול ישראל" ו"רדיו קול הים האדום".
בעלי המקומון, יצחק ופועה נועם, הסבירו כי בשנת 1993 פרצה שריפה במערכת העיתון, וזו כילתה את הרישיון. לדבריהם, במשרד הפנים לא טרחו לחפש את עותק הרישיון בגנזכי המדינה והסתפקו בבדיקה של מחשבי המשרד, המעודכנים רק משנת 1988. כן טענו כי משרד הפנים דרש שיציגו את הרישיון כתנאי למענה על שאלות עיתונאיות שהפנה המקומון למשרד, בגין ליקויים שמצא לכאורה בתחומי אחריות המשרד באילת.
רק כעבור חודשיים ולאחר פניות חוזרות של העיתון, נעתר משרד הפנים להוציא הודעה מתוקנת לעיתונות ובה התנצל על טעותו. ההודעה המתוקנת לא פורסמה באף אחד מכלי התקשורת. העיתון הגיש תביעת רשלנות נגד משרד הפנים, באמצעות עו"ד גידי פרישטיק ממשרד מיתר.
במסגרת הליך גישור הגיעו הצדדים לפשרה כאמור, ולפיה המדינה תשלם 90 אלף שקל בגין הטעות. למרות שבהסכמי פשרה מקובל לציין כי הסכום משולם לפנים משורת הדין ומבלי להודות באחריות, התעקשו בני-הזוג נועם כי המדינה תודה באחריותה במסגרת הסכם הפשרה, וכך אכן נעשה.
יש לציין כי פקודת העיתונות המנדטורית משנת 1933 מחייבת להציג את הרישיון להוצאת העיתון במקום בולט במשרד של החברה. כן אוסרת הפקודה להוציא לאור עיתון בלא רישיון. הפרת שתי הוראות אלה מהווה עבירה פלילית.
הפקודה גם מסמיכה את שר הפנים להורות על סגירת עיתון, ולמרות שסמכות זו נוצלה פעמים ספורות בלבד בעבר (המפורסמת שבהם - "קול העם"), עצם קיומה נחשב לפגיעה אנושה בחופש העיתונות. (ת.א. 19369/06).