אחד הנושאים המהותיים שנכנסו לתודעה של החוסך הישראלי בשנים האחרונות, הוא חשיבותו של החיסכון הפנסיוני. העלייה המתמדת בתוחלת החיים, כ-4 חודשים לשנה החל משנת 1970, בשילוב הרצון לשמור ואף להעלות את רמת החיים מעת לעת, מחייבים אותנו לחסוך לטווח ארוך כבר מגיל צעיר יחסית.
את הדיון הנוכחי נמקד בעמיתים שכבר הגיעו לגיל פרישה. עבורם, עצם המעבר מחיי עבודה לשלב הגמלאות דורש קבלת החלטות חשובות בנוגע לאופן המימון של תקופת גיל הזהב. בניגוד לשלב החיים הקודם, בו נהנו מהכנסה אקטיבית אגב מקום עבודה או ניהול עסק, בתקופת הגמלאות אדם נסמך בעיקר על מקורות הכנסה פסיביים בתוספת נכסים נוספים שצבר במהלך חייו, כדוגמת נכסי נדל"ן וחיסכון פיננסי נזיל.
בפני אותו עמית שפרש מעבודה עומדים כיום מספר רבדי חיסכון שאמורים לשמש את צרכיו השוטפים והעתידיים. הרובד הבסיסי ביותר הוא קצבת הביטוח הלאומי לה זכאי כל מי שהגיע לגיל פרישה (67 לגבר, 64 לאישה) והיה תושב המדינה למעלה מ-10 שנים, ללא קשר להכנסתו. נציין, כי שיעור קצבת הביטוח הלאומי בישראל הוא כיום מהנמוכים בעולם המערבי - קצת יותר מ-20% מהשכר הממוצע במשק. הרובד הבא נסמך על תיקון 3 לחוק קופות הגמל, חוק שהחלתו אמורה להבטיח לכל פנסיונר בארץ קצבה בסיסית מינימלית בגובה 3,850 שקל לחודש. אולם, מאחר שהסכם זה נחתם רק לאחרונה, תחולתו אינה משפיעה מיידית על גמלאים כיום, אלא רק על אלו שיפרשו לאחר 2025.
בימינו, הרבדים הפנסיוניים של רבים מהגמלאים בארץ מבוססים על קצבת הביטוח הלאומי בתוספת פנסיה תקציבית או רגילה, או לחילופין הבטחת הכנסה מהמדינה. מאחר שתוחלת החיים במדינות המערב עולה בהתמדה, הודות לעלייה באיכות החיים ובתנאים הסניטאריים, התפתחות במחקר הרפואי ועלייה במודעות לבריאות, המשמעות היא שמשך תקופת הגמלאות ארוך יותר. כתוצאה מכך, העלות של שמירה על רמת החיים שהורגלנו בה גבוהה יותר כיום, כך שיש צורך בחיסכון משמעותי יותר מבעבר.
ואכן, בפועל חלק גדול מהאוכלוסייה בישראל מגיע לגיל הזהב מצויד באמצעים פיננסיים מעבר לשני הרבדים הבסיסיים. רובד חיסכון נפוץ אצל ישראלים רבים הוא בגדר חיסכון פנסיוני נוסף: קופות גמל, קרנות השתלמות וביטוחי חיים, בסכומים שנעים בין עשרות אלפים למאות אלפי שקלים לחוסך. מדובר בסכומים הוניים נזילים שמהווים עבור הגמלאי כרית ביטחון חשובה לעת זקנה.
מעבר לכך, לא מעט פנסיונרים מחזיקים גם בשכבות ביטחון נוספות, בדמות חסכונות פיננסיים, ירושות ונכסי נדל"ן. בשלב זה, נציין כי אין ספק שביתו הפרטי של הגמלאי חייב לשמש אותו במישור הפיננסי רק במקרים קיצוניים. אולם, בנוגע ליתר החיסכון הפיננסי הנזיל, אותם פיקדונות, תוכניות חיסכון והשקעות שביצע בבורסה, רצוי שיקבלו עדיפות כמקורות מימון על פני החיסכון הפנסיוני הנוסף, שמכיל הטבות מס ייחודיות עבור החוסך.
כל הדרכים מובילות לפנסיה
נחזור לאותו צומת החלטה גורלי של עמית בעל חיסכון הוני בעת יציאתו לגמלאות. כעת, עליו להחליט כיצד לממן את חייו בשנים הבאות. דרך שכיחה היא משיכת כספי החיסכון הפנסיוני אל חשבון הבנק. בהנחה שהמשיכה נעשית כדין (הקופה נזילה), העמית ייהנה ממלוא הטבות המס שנצברו לזכותו לאורך השנים. במבט ראשון מצב זה מציב בפניו יתרון בולט, כשהוא רשאי לעשות עם כספו כרצונו - להשקיע באפיקים שבהם הוא חפץ, ולמשוך כספים בעת שיבחר בכך.
יחד עם זאת, מצב זה טומן גם חיסרון בולט לא פחות - האתגר לנהל את כספו באופן שיהלום את צרכיו. האם לא יתפתה להשתמש בחיסכון למטרות צריכה מיידיות, החלפת רכב או מימון אירוע משפחתי גדול? בצד הגמישות הרבה שמתאפשרת לחוסך, מדובר כאן בפתח מסוכן לשחיקה מהירה של כספי החיסכון שלו.
פרט לכך, חשוב להדגיש כי משיכת הכספים אל מחוץ למעטפת החיסכון הפנסיוני תחייב את החוסך במס בגין הכנסות עתידיות מריבית ורווחי הון. לפיכך, חשוב לשקול היטב אפשרות זו ולהבין לעומק את משמעויותיה, שכן מרגע שנבחרה - אין דרך חזרה.
חלופה נוספת היא יצירת הכנסה חודשית באמצעות משיכה קבועה מהחיסכון הפנסיוני - פעולה המכונה אנונה. הרעיון הוא לשלב בין קבלת הכנסה חודשית נוספת לבין שימור הטבות המס הייחודיות באפיקי החיסכון לטווח ארוך, עם גמישות בהשקעות בהתאם לבחירת העמית.
כיצד מיישמים חלופה זו? באמצעות הוראת קבע הפוכה. כלומר, העמית נדרש להורות למנהל קופת הגמל להעביר בכל חודש סכום קבוע לחשבון הבנק שלו. יתרת הצבירה העומדת לרשותו בקופה ממשיכה להיות מושקעת לפי המסלול שבו בחר, וליהנות מהטבות המס שהמדינה מעניקה בגין החיסכון. את גובה המשיכה החודשית יש לקבוע על פי צרכיו השוטפים של העמית.
חשוב להדגיש, כי משיכה מדורגת חודשית מבטיחה שימוש מבוקר יותר בכספי החיסכון. בנוסף, נכון להיום מתאפשר לחוסך להמשיך ליהנות מהתשואה הגלומה בתיק החיסכון לטווח ארוך, וזאת בניגוד למצב בו הכספים שוכבים בעו"ש או בפיקדון עם ריבית מזערית. יתרונות נוספים למממשים חלופה זו, הם הבטחת המשך הטבות המס הייחודיות בקופת הגמל ושמירה על האופציה למשוך את יתרת הצבירה בבת אחת, במידת הצורך.
לתבל החיסכון עם קצת סיכונים
אמנם תקופת הגמלאות מאופיינת בעיקר בהישענות על הכנסות פסיביות, אך אין זאת אומרת שהעמית נדרש לנקוט גישה דפנסיבית מאוד בהשקעותיו. מאחר שתוחלת החיים בישראל עומדת כיום על 79 שנים לגבר ו-82 לאישה, תקופת הגמלאות הממוצעת בישראל היא 14 שנים. מדובר בתקופה ארוכה שבה יש מקום גם לרכיבי סיכון כגון מניות בקופה, אשר יאפשרו להגדיל את פוטנציאל הרווחים, ובמקביל את גובה החיסכון העומד לרשות הגמלאי.
לפיכך, קיימת אפשרות לפצל בין מסלולי החיסכון הפנסיוני, על מנת למתוח את משך התקופה שבה יוכל לשמש את החוסך. הדרך הנפוצה היא העברת חלק מקופת הגמל למסלול סולידי במהותו - אג"ח או טווח קצר - למימון אותם צרכים שוטפים, שיימשכו באמצעות הוראת הקבע ההפוכה במהלך חמש השנים הבאות. את היתרה, שאמורה להוות עתודה לעת הצורך ולשמש את הפנסיונר בשלב מאוחר יותר, ניתן להשקיע במסלול בעל פוטנציאל צמיחה בטווח ארוך -מסלול כללי או אף מנייתי.
בנוסף לחלופות שהוצגו לעיל, קיימת אפשרות נוספת של רכישת קצבה מחברת ביטוח. חלופה זו מאפשרת לגמלאי שלזכותו עומד סכום הוני גבוה, להוונו לסכום קצבתי בהתאם לתנאים שיוצעו לו במסגרת ביטוח המנהלים או קרן הפנסיה. אופציה זו מטיבה בעיקר עם אותם פנסיונרים אשר יזכו באריכות ימים, שכן תמורת קבלת קצבה חודשית מובטחת לכל משך חיים, הגמלאי נדרש לשלם פרמיה שעלולה לשחוק חלק גדול מהחיסכון שיפקיד בידי חברת הביטוח או הקרן הפנסיה.
כמו כן, בדומה להחלטה על משיכת הכספים אל חשבון הבנק, גם בחלופה זו אין דרך חזרה. כלומר, לא ניתן לבחור לחזור למצב המוצא ההוני. בכל אופן, יש לבחון היטב את חבויות המס העלולות לנבוע ממהלך זה.
בסופו של דבר, תכנון הקצאת החיסכון בגיל פרישה היא משימה מרכזית עבור כל גמלאי, שמעוניין לקיים רמת חיים בהתאם להרגליו ולצרכיו. יצירת הכנסה חודשית קבועה מתוך החיסכון הפנסיוני הקיים, היא פתרון יעיל ונוח לכך.
■ הכותב הוא מנהל מחלקת המחקר ליועצים בפסגות בית השקעות. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק פנסיוני ו/או ייעוץ מס בידי יועץ/משווק פנסיוני בעל רישיון על פי דין ו/או יועץ מס ו/או גורם מקצועי אחר המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. פסגות אינה נושאת ולא תישא באחריות לנזק כתוצאה משימוש ו/או מהסתמכות על מידע זה. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. לפסגות עשוי להיות עניין במידע המוצג לעיל. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות/פנסיוני ולא בייעוץ ולה זיקה למוצרים הפנסיוניים המנוהלים על ידה