הכלל הבסיסי הוא, שההכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת נוטה לקטון ככל שהיא מתרחבת. לכלל הזה יש ביטוי מובהק גם בפלח "רכבי המשפחות הגדולות" בישראל: הביקוש למיניוואנים ולמובילי נוסעים עם שבעה מקומות הוא נמוך יחסית כאשר הם חדשים, אך בשוק המשומשות הם נתקלים בביקוש אדיר. הסיבה היא, שהמחיר הממוצע של מובילי המשפחות הגדולים החדשים נמצא מחוץ להישג ידן של רוב המשפחות מרובות הילדים.
בחודש האחרון "מובילי המשפחות" התרחקו עוד מכיסם של רבים מהלקוחות הפוטנציאליים בעקבות "המיסוי הירוק", שייקר בעשרות אלפי שקלים את המיניוואנים ורכבי השטח הגדולים. לטריטוריה זו נכנסת רנו לוגאן MCV החדשה, היחידה, בשלב זה, שמציעה שילוב של שבעה מקומות ישיבה, מנוע בנזין ותיבת הילוכים אוטומטית בטווח המחיר ההגיוני (יחסית) של קבוצה 2. ה-MCV מיוצרת תחת שם המותג "רנו לוגאן" על-ידי חברת-הבת הרומנית "דאצ'יה" של רנו. את המכונית מייעדת רנו לקהל שמחפש תמורה לכסף ולא מכלה את זמנו על סוגיות בטלות כמו תדמית ו"סגנון חיים".
ואכן, המכונית מציעה מראה סטיישן צפוי, בסיסי וידידותי לעין, ללא כל ניסיון להתהדר בנוצות של "רכב פנאי". עם זאת, ממדיה המרשימים של המכונית ובעיקר אורכה, מושכים את תשומת הלב של קהל מוגדר. בשכונות חרדיות, למשל.
גם תא הנוסעים מעוצב תכליתית. עמדת הפיקוד נעימה לעין עם מחוונים גדולים וברורים והנדסת אנוש נטולת התחכמויות. פה ושם ניתן לראות ניסיונות הידור כמו מחוונים בצבע לבן עם תאורת לילה כתומה וטקסטורות דיפון מעניינות על הדלתות אך המסר הכללי הוא עממי וחומרי הדיפון כוללים בעיקר פלסטיק קשיח. איכות הגימור וההרכבה מפתיעה לטובה.
יכולת השינוע של ה-MCV מרשימה. בניגוד למובילי נוסעים קומפקטיים בתצורת "5 2", שמסתפקים בצמד מושבים אחוריים סמליים לפעוטות, הלוגאן היא מכונית עם שבעה מקומות ישיבה אמיתיים, שיכולה לארח בשורה השלישית מאחור מבוגרים בגודל ממוצע, מבלי שהדבר ייאסר באמנת ג'נבה נגד עינויים. החיסרון העיקרי הוא הנגישות למושב האחורי מבעד לדלתות הצד, שדורשת לא מעט גמישות ושיתוף פעולה של הנוסעים בכניסה וביציאה.
ה-MCV מציעה גם פיתרון מרשים בתור תחליף למסחרית קלה. קיפול מהיר ופשוט יחסית של שתי שורות המושבים האחוריות לעבר הרצפה יוצר מאחור משטח הטענה שטוח וארוך מאוד, שיכול לבלוע נפח מטען של עד 2,350 ליטר. גובה המטען מוגבל אמנם ביחס למסחריות מקובלות, וכאשר כל שבעת המושבים פתוחים תא המטען מציע נפח סמלי של פחות מ-200 ליטר, שמוריד מהפרק הסעת שישה נוסעים פלוס מזוודות לשדה התעופה. אבל התא שלנו עמד בכבוד במבחנים התקניים של הטענת אופני הרים וקופסאות של איקאה.
הלוגאן מוצעת בישראל עם מנוע דיזל 1.5 ליטר ועם מנוע 1.6 ליטר בנזין בהספק 105 כ"ס, עם או בלי תיבה אוטומטית. גרסת ה-1.6 ליטר האוטומטית מעניקה על הכביש תחושה "משפחתית" טיפוסית, עם תגובת דוושה זריזה ונמרצת ביציאה מהרמזור ובידוד רעשים מושקע להפתיע, שמעדן את הקצוות המחוספסים של המנוע גם תחת עומס ומעניק כושר שיוט רגוע ונינוח על הכביש המהיר. עם זאת, ב-130 קמ"ש וצפונה רעשי הרוח הופכים להיות משמעותיים.
מכונית עם אופי רגוע
גם תיבת ההילוכים האוטומטית הפתיעה לטובה, ונראה שלקראת 2010 טרח מישהו ברנו/ניסן לכתוב מחדש את התוכנה שלה ולגהץ באופן יסודי את ה"באגים". הביצועים על הנייר אינם מרשימים ועליות ארוכות עם נוסעים ומטען מאחור דורשות אורך רוח. אבל מניסיוננו, אורך רוח הוא מאפיין נפוץ בקרב בעלי משפחות גדולות, ורובם ויתרו על ריגושי האספלט כבר אחרי הילד השלישי.
צריכת הדלק משתנה בהתאם לעומס, אך בתנאים מקובלים היא תואמת את הממוצע בקטגוריה המשפחתית עם צריכה ריאלית של כ-9 קילומטר לליטר.
התנהגות הכביש תואמת את האופי הרגוע של המכונית. למרות הפרופורציות המסחריות, ה-MCV ניצבת על שלדה של מכונית פרטית מודרנית עם מתלים נפרדים וקפיצי סליל בכל הפינות. ההגה שלה אינו מהמדויקים שבנמצא אבל יש לה תנודות גוף מבוקרות ואלגנטיות תחת עומס והיא נעימה לנהיגה נמרצת. מנגד, בסיס הגלגלים הענק - 2.9 מ' - מהווה מגבלה בעת ביצוע פניות פרסה ותמרוני חנייה עירוניים הדוקים.
נוחות הנסיעה נרשמת לזכות המכונית. בסיוע בסיס גלגלים ארוך ובולמים מכוילים כהלכה, ה-MCV סופגת ללא תלונות את כל המפגעים שמציבים בפניה הכבישים העירוניים. נהגי הליסינג יברכו גם על מרווח הגחון המכובד יחסית של המכונית, שיאפשר להם לעקוף באבק את הקולגות עם הפוקוסים והגטסים בדרך לפיקניק, אי שם במדבר.
הלוגאן MCV היא הפתעה גדולה לטובה. מהנדסי רנו לא נכנעו לפיתוי לייצר "מסחרית מוסבת להובלת נוסעים" אלא גיבשו מגה-משפחתית אמיתית ומהונדסת כהלכה, שמציעה פיתרון ידידותי לבעלי משפחות גדולות עם כיס קטן. במחיר של 122 אלף שקל לגרסה האוטומטית ו-111 אלף שקל לגרסה הידנית, שתיהן נכללות בקבוצה 2, ה-MCV מציעה תמורה רצינית לשקל, למי שמוכן להשאיר מאחור את הדעות הקדומות ולהתאים את ציפיותיו לצרכים.
מתחרות
סיטרואן ברלינגו - שבעה מקומות
הברלינגו דור-קודם משווקת בישראל החל מחודש מאי גם בגרסת שבעה מקומות, כאשר שני המושבים הנוספים ממוקמים על שטח תא המטען. בגרסה זו מצוידת המכונית במנוע טורבו-דיזל בנפח 1.6 ליטר, שמייצר 75 כ"ס ומשודך לתיבת הילוכים ידנית. יתרונה של המכונית, מעבר לשימושיות המסחרית שלה, הוא בדלתות צד מחליקות וגג גבוה שמסייעות לכניסה לאחור. עם זאת, בסיס הגלגלים שלה קצר ב-20 ס"מ משל הלוגאן. מחירה בישראל 123 אלף שקל וגם היא בקבוצה 2.
פיז'ו פרטנר -
שבעה מקומות
אחותה של הברלינגו, הפרטנר, משווקת גם היא בגרסת שבעה מקומות עם תצורת מושבים דומה ונפח מטען דומה. אולם, בארץ היא מוצעת עם מנוע 1.4 ליטר בנזין, גם הוא בהספק 75 כ"ס וגם הוא משודך לתיבה ידנית. בזכות מנוע "ירוק" יותר מהדיזל של הברלינגו, נמכר הרכב ב-108 אלף שקל בלבד.
פורד פוקוס סטיישן
מי שיצליח לוותר על שני המושבים הנוספים מאחור ויסתפק בנפח העמסה שימושי של סטיישן, שיכול לשמש גם הוא בתור "תחליף מסחרי", יוכל למצוא את מבוקשו בפורד פוקוס סטיישן, שעולה 117 אלף שקל עם מנוע 1.6 ותיבה ידנית, השייכת לקבוצה 2. יש לה איכויות דינמיות של משפחתית אירופאית איכותית, סביבת נהג עדכנית עם שלל מערכות בטיחות ונפח הטענה של כ-1,600 ליטר כאשר המושב האחורי מקופל.