אנחנו נראה להם מה זה לטורקים האלה. כבר החרמנו פעם אחת את אנטליה, ונעשה את זה שוב. והפעם עד הסוף! לא ניכנע.
אתם מעליבים את הנשיא שלנו? נפגע לכם בכיס.
אתם משדרים סדרה אנטישמית? נחרים אותך לעד-נצח-נצחים-עולמי-עולמים.
תגובה ציונית הולמת הישר מהבטן שלנו.
הן בחרם הקודם כבר נרשמו אסיפות של בעלי עסקים טורקיים שקראו לממשלה הטורקית להתפטר בעקבות הביקורת על ישראל. האיגוד הטורקי ליצרני מעילי העור קיים ערב התרמה לוויצ"ו העולמית וקרן הפנסיה של התאחדות מלצרי בתי המלון החליטה להשקיע בבונדס. ערבי בידור במלונות שודרגו לערבי התרמה לקרן ליב"י.
מילא הטורקים, את יבשת אירופה בכלל צריך להעלים מהמפות שלנו. הצרפתים האלה תמיד היו שונאי ישראל - תראו כמה הם גובים משר הביטחון שלנו על מלון בפריז! שוודיה זה ברור - ממילא אין לנו כסף לוולוו, הרהיטים שלהם מתפרקים ופרופ' יונת כלת פרס נובל היא גם ככה סמולנית הזויה.
בכלל כל הסקנדינבים האלה מרגיזים עם הזכויות אדם שלהם וגם המתנדבות כבר לא מה שהיו. ומה עם הבריטים האלה שכל הזמן רוצים להחרים את האוניברסיטאות שלנו וה-BBC האנטישמי הזה. שוויין רוני יחפש את החברים שלו. יוחזר בניון לישראל לאלתר! וגם טל בן חיים! (טוב, אותו אולי לא).
ובחזרה לטורקים - אז אולי החרמנו אותם לכמה חודשים, ואולי זה היה סתם המשבר הכלכלי שהפחית את מספר הנוסעים לטורקיה, אבל שווה להזכיר שמה שזה לא היה, הוא לא החזיק מעמד יותר מדי זמן ובקיץ כבר שטפנו את חופי אנטליה.
וטוב שכך.
כל פעם שישראלים נפגעים ממדינה כלשהי או מארגון או חברה פרטית שנמצאת במדינה כזאת או אחרת, עולים קולות ישראלים להכריז על חרם. שווה לחשוב קצת לפני שעושים את זה. לא בטוח שזה כל כך חכם.
יש לפחות שלוש סיבות לנטוש את הרעיון:
- קודם כל לא בטוח שחרמות עושות את העבודה. ארה"ב מחרימה את קובה כבר יותר מ-40 שנה ללא הצלחה. הנה עוד כמה מדינות מנודות: צפון קוריאה, מיאנמר, עיראק בימי סדאם חוסיין, יוגוסלביה בימי מלחמת האזרחים. התוצאה של החרמות בדרך כלל - האוכלוסייה סובלת או סבלה ללא כל שינוי במדיניות הממשלה.
- שנית, הבה נזכור שאנחנו בסופו של דבר שוק די קטן וחרם מצידנו, איך לומר, לא יהיה מאוד משפיע.
- שלישית, ישראל היא מדינה שמאוימת תדיר בנשק החרם, לא יכולה להרשות לעצמה להשתמש בנשק הזה כלפי אחרים. זכרו כמה אנחנו מתקוממים בכל פעם שאנחנו שומעים על ניסיון בחו"ל לקיים חרם צרכנים על מוצרים ישראליים או חרם אקדמי. עד היום הניסיונות האלה היו שוליים, ואנחנו לא יכולים לתת להם לגיטימציה. ישראל לא יכולה להתנתק מהעולם. כבר היום ברור שיש לנו בעיית תקשורת והסברה קלה, ואולי לא כדאי לנו להחריף אותה.
הדרך הנכונה היא להתמודד עם הבעיה, היא להתעמת איתה ישירות: למשל לפנות לממשלת טורקיה בקשר לשידורים אנטישמיים בטלוויזיה הממלכתית שלה, ולא לנפנף באיומי חרם שגם ככה לא נעמוד בהם.
וכמו שאמר יילמז (מלצר טורקי שהיה באמת או רק פרי דמיוני הפרוע הוא): "הישראלים האלה, לא מספיק מתנהגים כמו בהמות עכשיו כבר לא באים בכלל. יאללה שהממשלה שלי כבר תפתור את הבעיות האלה ושהיהודים יחזרו לבזבז בשווקי אנטליה ולמלונותיה".