"כשהגענו לישראל ביקשנו שיביאו אותנו לחיפה, הייתה לנו שם משפחה. הביאו אותנו לירוחם במשאית ואמרו לנו: "תרדו, הגעתם לחיפה". הגיעו עוד משאיות, ואנשים התחילו להתווכח אחד עם השני כי לכל אחד אמרו שהגענו למקום אחר".
שולה עמר מתוך הספר "ירוחם, במדבר, דברים". עלתה לישראל ממרוקו בשנת 1959, בשלנית בפרויקט "המבשלות של ירוחם".
שנים רבות חלפו מאז שאותן משאיות מאובקות הותירו עולים המומים, חלוצים בעל כורכם, ביישוב מדברי שומם. אף אחד לא בחר מרצונו להגיע לירוחם. אבל מאז, כמעט 50 שנים אחרי, התחלף העלבון בגאווה סמויה, ומשם בגאווה גלויה. כזאת, השמורה רק למי שהצליח לטוות מארג חיים קהילתי ומרגש אפילו בסוף העולם שמאלה.
הזקן היה גאה
דרך ארוכה עשתה ירוחם מאז הקמתה בשנת 1951 כמעברה נידחת. שנים נחשב למצליחן, כזה שהצליח להימלט ממנה. כיום היא כבר הופכת למקום מפלט עבור מבקשי השקט והשלווה שמעוניינים להתרחק מאורות הניאון הצורבים של העיר. אל נתבלבל, המקום רחוק מלהיות פרבר מהודר.
אך עדיין, וכנגד כל הסיכויים הצליחה עיירת הפיתוח הדרומית לייצר שם סוג של גאוות יחידה נחשקת. הרבה, בזכות יו"ר הועדה הממונה, עמרם מצנע, שהעלה את ירוחם למודעות תקשורתית. רבים וטובים הטיפו לנו לרדת לנגב ולהפריח את השממה, אך הם עצמם נותרו בביתם. עמרם מצנע הוא מבין היחידים שגם עשה מעשה, ובכך מצנע הצעיר אמר "כן לזקן".
פרויקט "המבשלות של ירוחם" הינו נדבך מיני רבים, התורם ישירות לאותה תחושת "לוקל - פטריוטיות" בקרב התושבים, בנוסף להיותו אפיק כלכלי להשלמת הכנסה בעבור נשות היישוב החפצות בכך. יוזמת הפרויקט היא עמותת "עתיד במידבר" העוסקת בשגרת יומה בחיבורים בין אנשים מרקעים שונים לבין התרבות היהודית.
חברי העמותה, הנוהגים על בסיס קבוע לארח בירוחם אורחים ומשלחות מהארץ ומחו"ל, חיפשו מזה כמה שנים מקום אירוח שישקף נאותה את רוח היישוב. מאחר שירוחם אינה משופעת היכלי קולינריה נוצצים וזאת בלשון המעטה, ובמקביל יצא שמו של היישוב לפניו בזכות הכנסת האורחים הנדיבה והמלבבת, החליטה העמותה למנף את ההזדמנות לכדי יוזמת פרויקט המבשלות. ובכך, במסגרת הפרויקט מארחות נשים מקומיות קבוצות אורחים בביתן לסעודה משופעת מטעמים ומעשה ידיהן.
טועמים את ירוחם
טעמנו טעימה מירוחם בביתה של לאה גרינברג. לאה היא מורה במקצועה לשעבר, שהצטרפה לפרויקט המבשלות רק לאחרונה. שבע נשים משתתפות בפרויקט והן מביאות עימן, מלבד טעמים וניחוחות של בית גם את סיפורן האישי, המתערבל באדי התבשילים ומתבל אותם בתבליני החיים.
בביתה במדבר. לאה גרינברג (צילום: תמר מצפי)
קבוצת הסועדים שאליה הצטרפנו בביתה של לאה, הייתה קבוצת רוכבי אופנים, שסיימו מסלול רכיבה מדברי והעדיפו לחוות אירוח ביתי אותנטי על פני ארוחה בשיפודיות מעשנות בתחנות דלק.
גרינברג, חרף שם המשפחה המדיף ניחוחות של גיפלטע פיש, היא ג'רבאית (אי לחופי דרום טוניס) מצד אמא וטריפוליטאית מצד אביה, מה שהבטיח לסועדים המורעבים, ארוחה עתירת טעמים, צבעים וריחות על פי מיטב המסורת הטוניסאית-טריפוליטאית.
על השולחן פוזרו מיני סלטים מירקות טריים ומבושלים - סלט מטבוחה סמוק מעגבניות, סלט צ'ירשי מדלעת כתומה ומבושלת ומתפוחי אדמה, מתובל בכמון, סלט של גפרורי גזר שעשו פריך בפה, טחינה ולחמניות שמנמנות מאפה בית. מנות שתענוג לטבול בהן את מיצי החריפות.
האורחים הרגישו כמו בבית, צלחות החליפו ידיים ולאה סיפרה בקול בוטח את סיפור צמיחתה בירוחם. קוסקוס צהבהב הוגש בקערה עמוקה ולצידו מרק ירקות סמיך. קוסקוס מעשה ידיה של לאה, בעל גרגרים דקים וקטיפתיים שהתפזרו ברכות בחיך. מרביתן של הנשים בפרויקט המבשלות, הינן ממוצא צפון אפריקני - מרוקו, תוניס, לוב, מה שמבטיח לחובבי הפיקנטריה, אוכל מתובל וגדוש טעמים.
אירוח כיד המלך. מנה אופיינית
פרוסות תפוחי אדמה וחצילים חובקות בשר קצוץ ומבושלות ברוטב עגבניות, הוגשו בנדיבות לשולחן. מדובר בגרסה פרטית של לאה לקציצות המפרום הטריפוליטאיות. כאן הורגש סגנון הבישול הטוניסאי, המעודן יותר מאחיו הטריפוליטאי עז הטעמים. לעומת זאת, את החמין הטוניסאי שהגישה לאה, (המכונה "פקילה") העשוי מעלי מנגלד מושחרים ושחורים, שעועית, תפוחי אדמה, כוסברה ושום, הלם יותר התיבול המתון של לאה, מתיבולו העז של המקבילה הטריפוליטאית.
תה שאוכלים
על הטריפוליטאים יש מי שאומר, שגם כשהם שותים, הם אוכלים... ואכן לקינוח הוגש תה קקוויה מתוק מקורמל בבוטנים שלמים. לאה סירבה להיפרד מקבוצת רוכבי האופניים עד שגם לא טעמו את כל ריבות הפרי שרקחה במו ידיה ונגסו מעוגת ה"מקרות" - ריבועים מגירי דבש מסולת ותמרים.
טקס התה המסורתי
גם קבוצות של אנשי עסקים, מטיילים ואורחים מחו"ל מגיעות לבתי המבשלות - מי לצרכי עסקים, ההולכים ומתפתחים באזור הדרום ומי למטרות טיול במדבר. יש כמובן מי שמביא אורחים מחו"ל המבקשים לצד סעודה דשנה, גם להכיר באופן בלתי אמצעי את אורחות חייהם של תושבי העיירה המיוחדת הזאת.
לאחרונה קיבל פרויקט המבשלות אות הכרה מיוחד בצורת ספר מהודר, המספר את סיפורן של המבשלות לצד מתכונים ממטבחן. זאת, בשילוב פרס ממשיך דרכו של בן גוריון שקיבל מצנע לאחרונה, מקנה לעיירה ירוחם זכות לגאווה. הזקן, על כל פנים, היה מרוצה.
המבשלות של ירוחם: 85 שקל לארוחה מלאה לסועד, מינימום עשרה סועדים. לתיאום ארוחה בביתן של אחת המבשלות באמצעות העמותה: 08-6585484. חשוב לציין כי לא ניתן לבחור במבשלת ספציפית