הערב (ב'), אחרי דחיות ועיכובים רבים, תתקיים בכנסת קריאה שנייה ושלישית על
הצעת החוק להקים
מאגר מידע ביומטרי לכל אזרחי ישראל. מדהים איך כל ההתנגדויות המלומדות - ממדענים דרך משפטנים, עבור בחברי כנסת ועד לציבור הרחב, שלמעלה משני שלישים ממנו הביעו חוסר אמון ביכולת המדינה לשמור על המידע חסוי - לא הזיזו למציעים, שבראשם עומד ח"כ
מאיר שטרית, והחוק יעלה להצבעה כלשונו.
אם יעבור החוק במלואו, כשנבוא להוציא תעודת זהות או דרכון חדשים נצולם ותילקח מאיתנו טביעת אצבע, ונקבל תעודה ייחודית שאי-אפשר לזייף. זה כשלעצמו דבר טוב, נחוץ, מבורך, מתבקש, מה שתרצו. יופי של דבר. בונבוניירה. הבעיה היא בחלק השני של החוק: בניית מאגר עצום על כל אזרחי מדינת ישראל, מאגר שאין לו אח ורע בעולם.
המאגר הזה ידלוף, זה בטוח. הוא ידלוף כי זו דרכו ומהותו של מידע: הוא מתפשט. מידע רוצה להיות חופשי. אין שום דרך לאבטח מידע כזה, או שום מידע, באופן מוחלט. הוא יגיע לידיים הלא נכונות, אתם יכולים להיות בטוחים בזה.
תרחישי האימה במקרה של דליפת מאגר כזה הם רבים: גניבת זהות, שתילת עדויות בזירות פשע, זיהוי ישראלים על-ידי טרוריסטים בחו"ל, you name it.
אבל המאגר לא צריך לדלוף בשביל להיות מרושע ופסול. גם כשהוא בפני עצמו, חתום וסגור ונעול בחדר חשוך שהמפתח שלו נזרק לקישון - גם אז הוא רע. "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו", כתוב בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אבל אם יעבור חוק המאגר הביומטרי - הרי שמבחינת המדינה אנחנו חשודים תמיד כל עוד לא הוכחה אשמתנו. ככה לא מתייחסים.
היה משעשע, במובן המטריד של המילה, לקרוא על כל מומחי האבטחה והמחשבים שהופיעו בפני הציבור והודיעו כי אין שום דרך, ואף פעם לא היתה שום דרך, לאבטח את המידע. רובנו קיבלנו את האמירה הזו בהבנה, הנהנו והמשכנו הלאה בחיינו בלי לחשוב על זה יותר מדי.
ואיך יכולנו להגיב אחרת? הרי המחשבה שכל המידע עלינו - מתנועות בחשבון הבנק דרך בדיקות בקופת-החולים ועד לשיחת הטלפון היומית עם ההורים - פשוט נמצא שם, לא מאובטח, מחכה לכל מי שירצה לפשפש בו ולעשות בו מניפולציות, היא פשוט בלתי נסבלת. אנחנו לא מסוגלים להכיל את הידיעה הזו.
המבחן של מדינת ישראל
אנחנו אומרים שאנחנו מבינים את זה, ראינו סרטים על זה, אנחנו יודעים שאפשר לעשות את זה, אנחנו יכולים אפילו להתעצבן על זה, אבל אנחנו לא באמת מסוגלים לקלוט את ההיקף של כל זה. אם היינו מסוגלים - היינו סוגרים את עצמנו בבית, מנתקים את הטלפון, סוגרים את האינטרנט ומושכים את השמיכה מעל לראש. בחלומות שלנו הם לא מסוגלים לגעת. בינתיים.
הערב תיבחן מדינת ישראל: האם היא מתייחסת לאזרחיה בכבוד, כראוי להם, ושומרת עליהם, כמתבקש ממנה - או האם היא רואה את כולנו כעבריינים, כפיונים קטנים, שורות קוד חסרות אישיות.
נקווה שרק מחצית מהחוק תעבור: כן לתעודות זהות חכמות, לא נחרץ להקמת מאגר ביומטרי.