היום בערב (ב') היתה אמורה להגיע להצבעה שנייה ושלישית בכנסת הצעת החוק השנויה במחלוקת להקמת מאגר הנתונים הביומטרי בישראל. עם זאת, משעות אחר הצהריים מופעל לחץ מצד חברי כנסת בליכוד שלא להביא את החוק להצבעה הערב, ולקיים עוד כמה דיונים מקדימים בעניינו. ואכן, בסופו של עניין, נדחתה ההצבעה בשבוע.
השר מיכאל איתן אמר בתגובה: "אני מקווה שהדחייה תוביל לבחינה מחודשת של המהלכים להקמת המאגר הביומטרי השנוי במחלוקת. זו הוכחה שדעת הקהל יכולה להשפיע ואני מקווה כי דחייה זו תאפשר לאזרחי ישראל להנות מתעודות זהות ודרכונים חכמים ללא הסיכונים שבהקמת מאגר ביומטרי".
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין הביע ביקורת ביחס לאופן שבו קודמה הצעת החוק, ואמר כי "הדיונים בהצעה לא מוצו בהתחשב בסוגיות המורכבות וכבדות המשקל שכרוכות בה ובהשלכותיה על זכויות הפרט וצנעת חייו". לדברי ריבלין, ניתן היה לקיים את הדיונים בוועדה באופן מעמיק ויסודי יותר, תוך מתן שימוע רחב להתנגדויות ולהסתייגויות מהמהלך. ריבלין אמר כי "הדיון בוועדות הכנסת אינו מס שפתיים, ואין לשוות לו רושם כזה אפילו למראית עין. תפקיד הכנסת הוא לקיים את הדיון המהותי והרחב, ובעניין זה אין שום קיצורי דרך. מי שחושב שמדובר רק בפרוצדורה אינו אלא טועה. זוהי פרוצדורה שיורדת למהות".
החוק, שעבר לפני כשנה בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה, היה אמור להיות מובא היום להכרעה סופית לאחר שבחודשים האחרונים התנהל מסע שכנוע אינטנסיבי במטרה להוריד את החקיקה, לפחות כפי שהוצעה במקור, מסדר היום של הכנסת.
מטרת המאגר, כפי שהוצעה בחוק היא "לאפשר אימות וזיהוי של תושבי ישראל תוך שימוש באמצעים ביומטריים ובנתונים ביומטריים שיופקו מהם, שייכללו במסמכי הזיהוי ובמאגר ביומטרי מרכזי".
במילים אחרות, לחייב כל אזרח ישראלי לספק טביעת אצבע או תווי פנים שישתלבו בתעודת זהות "חכמה" עם שבב שיכיל מידע על נתונים ביולוגיים של בעל התעודה. הנתונים האלה ייחודיים לכל אדם ולכן ימנעו אפשרות של זיוף תעודות זהות ודרכונים. על-פי ההצעה, החוק יצא לדרך מאמצע 2010.
בראש קמפיין המתנגדים: בלוגרים ואנשי אקדמיה
הקמפיין שהביא את ההתנגדות למאגר, נוהל בעיקר באינטרנט על-ידי בלוגרים ואתרים ייעודיים, שמגדירים את החוק "קטסטרופה לדמוקרטיה הישראלית". ההתנגדות נובעת משתי סיבות: הראשונה, מטעמי פרטיות והשנייה, מחשש לדליפת המאגר לידיים פרטיות. דליפה שכזו, שכבר אירעה לא פעם בנתונים רגישים שקיימים במשרדי הממשלה, עלולה, כך נטען, לפגוע ביכולת אכיפת החוק של המשטרה, מאחר ובידי גורמים פליליים יהיו גם טביעות אצבע של אזרחים שיוכלו להשאיר בזירות הפשע.
מהבחינה הפרלמנטרית הוביל את החקיקה בנושא מאיר שטרית, במסגרת תפקידו כשר הפנים בממשלה הקודמת, והוא מזוהה איתה גם כיום, כיו"ר הוועדה למדע וטכנולוגיה בכנסת.
לחוק מספר מתנגדים, גם מהכנסת ובעיקר מהאקדמיה. השר מיכאל איתן, למשל, מסר כי "טוב יותר שנהיה ראשונים בעולם בחינוך, בתרבות ובתעשייה ולא נהיה הראשונים המקימים מאגר ביומטרי אשר עלול לפגוע פגיעה אנושה בפרטיותם של אזרחי ישראל".
דיקן הפקולטה למדעי מחשב בטכניון, פרופ' אלי ביהם, אמר לאחרונה כי "הסיכוי שמישהו יחדור למאגר לא בטל בשישים. ייתכן שהמאגר ידלוף והוא יימכר למדינה זרה או לגוף פשע".
שיטרית מצידו אמר כי "אנשי האקדמיה מפחידים את הציבור" והזכיר כי "למיליונים במדינת ישראל יש טביעות אצבע במאגרים של המדינה, כאשר אף אחד עדיין לא ניסה לפרוץ אליהם".
החשש מדליפת המאגר הביאה לשינוי מסוים והחוק שיובא היום לאישור כולל שינוי באופן בניית המאגר, כך שהמאגר יהיה מחולק לשניים. חלק אחד יכיל את טביעות האצבע ותמונות האזרחים ובחלק השני יהיו מאוחסנים מספרי תעודות הזהות.