גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החצר האחורית של הבנקים

בכל שנה מפוטרים מאות עובדי בנקים צעירים. למה?

איזה כיף להיות עובד בנק. שעות נוחות, שכר מכובד, ביטוח בריאות דה לוקס, משכורת 13 ובונוס שנתי. יש גם סבסוד שכר לימוד אקדמי לילדים, דמי הבראה נדיבים מאוד, טיולים לחו"ל ומתנות חג מפנקות. רק דבר אחד שכחנו: יש עובד בנק ויש עובד בנק.

במערכת הבנקאית מועסקים כיום אלפי עובדים במעמד של "עובדים ארעיים", במקרים רבים בשכר מינימום ובתנאים הרחוקים שנות אור מאלה של יתר העובדים. אלה לא עובדי קבלן, אלא עובדי בנק לכל דבר הנכללים בהסכמים קיבוציים מיוחדים עליהם חתמה בעבר ההסתדרות.

אלה לא עובדים למשך תקופה קצובה של 9 חודשים כמו עובדי חברות כוח האדם הנקלטים בבנקים אלא לתקופות של שנים. רק בתום חמש שנים צריכה הנהלת הבנק להחליט אם היא מעניקה לעובד מעמד קבוע או שהיא שולחת אותו לביתו. חלק מההסכמים אף מאפשרים להנהלת הבנק להאריך את תקופת הארעיות בשנתיים נוספות.

מהו האינטרס של ועד העובדים ושל ההסתדרות לחתום על הסכמים כאלה? בכל שנתיים מנהלים הנהלות הבנקים וועדי העובדים מו"מ לחתימה על הסכם עבודה חדש. הנהלות הבנקים דורשות מהוועד שיסכים ליותר "גמישות ניהולית" ואילו הוועד מבקש לשמר את תנאי העובדים הוותיקים ואף לשפר אותם. כך, כדי לרפד שכבה אחת של עובדים, שכבה אחרת צריכה לשלם. בענפים אחרים במשק קוראים לזה דור א' ודור ב', אבל יש מי שמגדיר זאת "אדונים ומשרתים - הגרסה המודרנית".

בהסתדרות, אגב, אומרים לנו היום כי בהחלט ישנה הכרה כיום בצורך להפוך את ההסכמים הקיבוציים לכאלה שמתאימים יותר לעולם העבודה של שנות האלפיים - כלומר להגמיש את "מוסד הקביעות" ובכך לייתר את הצורך ביצירת שני מעמדות במקום עבודה אחד. בהסתדרות מציינים שהם כבר הביאו להפיכת עובדים ארעיים רבים לעובדים מן המניין ברשות שדות התעופה ובמקומות נוספים, וכי "מדובר בתהליכים שמבשילים לאט, ולא ביום אחד".

עובדים סוג ז'

ההבדל הבולט ביותר בין קבועים לארעיים מעוגן וחתום בהסכם הקיבוצי בין בנק דיסקונט להסתדרות הנוגע כולו לעובדים הארעיים בבנק. סעיף מספר 5 בהסכם קובע כי "עובד ארעי זכאי אך ורק לתנאים המפורטים בהסכם קיבוצי זה ולא יחולו עליו חוקת העבודה של עובדי הבנק, ההסכמים, ההסדרים וכל תנאי העבודה החלים או שיחולו על עובדי הבנק שהם במעמד של עובדים קבועים". במילים אחרות, העובד הארעי, שמועסק תחת המטריה של ההסתדרות ואף משלם לה דמי טיפול ארגוני מדי חודש, הוא לא רק עובד סוג ב' אלא סוג ז'.

כדי לסבר את האוזן, הצצה אל סעיף מספר 6 בכתב המינוי של עובד ארעי בבנק דיסקונט, המבוסס על אותו הסכם קיבוצי, קובע כי ניתן לפטר עובד ארעי "בכל עת, ללא מתן נימוקים, תוך מתן הודעה מוקדמת". ההסתדרות, שחתמה כאמור על ההסכם הזה, לא מרשה לעצמה לחתום על סעיפים כאלה כמעט בשום מקום עבודה אחר - אלא שבמקרה הזה יש ועד עובדים שעושה יד אחת עם ההנהלה מתוך אינטרס משותף: שמור לי ואשמור לך.

מניפולציה מכוונת

עצם השימוש במילה "ארעי" היא מניפולציה מכוונת. עובד ארעי אמור לעבוד לתקופה קצובה, לסייע בפרויקט מסוים, לתגבר את כוח האדם בשיא עונת הפעילות של העסק או פשוט להחליף זמנית עובד אחר. אבל בבנקים, כמו גם בחברת חשמל, רשות שדות התעופה וגופים אחרים שבהם ועדי העובדים החליטו לשחק ב"אדונים ומשרתים", הם מועסקים חמש שנים ויותר.

אין כאן רק בעיה של מעמדות בתוך מקום העבודה אלא בעיה ניהולית מובהקת. לכאורה, האפשרות לפטר עובדים ארעיים מקנה לבנקים "גמישות ניהולית" כדי לווסת את כוח האדם בבנק לפי צורך, אך בפועל כלל לא מדובר בגמישות. אותם עובדים ארעיים הם לרוב צעירים משכילים בעלי מוטיבציה אדירה ותודעת שירות גבוהה, בעוד שהעובדים הקבועים אינם תמיד כאלה.

הסכמי העבודה בבנקים אינם מאפשרים לפטר עובדים קבועים גם אם הם גרועים וכך קורה שדווקא עובדים טובים מבין ה"ארעיים" נאלצים ללכת הביתה - כי הבנקים יודעים שקביעות פירושה "חתונה קתולית", ויום אחד גם עובד טוב עלול להפוך לגרוע. כך, למשל, הוא אורי (שם בדוי), המועסק כשלוש שנים בבנק דיסקונט. "אני מעל גיל שלושים עם שני ילדים בבית ואני מוכן לעבוד בשכר מינימום רק בשל התקווה הזאת, שאולי יתנו לי קביעות. אם בסופו של דבר יחליטו לפטר אותי אז כל השנים האלה יהפכו לבזבוז כי בשוק העבודה אף אחד לא מתרשם מניסיון קודם בבנק".

הצצה אל הדו"ח החברתי שפרסם בנק דיסקונט לסיכום שנת 2008, מגלה כיצד מפטרים בבנק עובדים ומעסיקים חדשים בשיטת "הדלת המסתובבת". כך למשל, בשנה זו נקלטו בבנק 855 עובדים ארעיים, אולם סיימו את עבודתם 500 עובדים ארעיים. באותה שנה ממש, פרשו רק 77 עובדים ותיקים. האם 500 עובדים שעזבו את בנק דיסקונט בשנת 2008 היו עובדים גרועים? סביר מאוד שלא. אבל לא תשמעו מילה אחת על כך מההסתדרות, כי היא חתומה על ההסכמים ששולחים את העובדים האלה כל שנה הביתה, בשקט.

מנגד, אפשר לציין לטובה את הבנק הבינלאומי ואת יו"ר הוועד חנוך לבנה, שם מספר הארעיים נמוך יחסית, והם זוכים להטבות זהות לאלה של הקבועים בתום שנה וחצי.

עוד כתבות

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● 9 הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"