1.הגישה הסטרילית - אאוט משלוח פרחים לחולים הוא מסורת עתיקה, אך במקומות שונים בעולם אסור להכניס פרחים לבתי חולים בגלל חששות בריאותיים.
האם פרחים באמת מסכנים אותנו? בישראל עדיין מקובל להביא פרחים למאושפזים ברוב המחלקות. בעולם התגבר בשנים האחרונות החשש, כי המים שבהם שמים את הפרחים, ואולי גם הפרחים עצמם, עלולים לשאת חיידקים. בנוסף, עלתה השערה כי הפרחים צורכים בשעות הלילה חמצן שהחולים זקוקים לו. בבריטניה, למשל, בתי חולים רבים אוסרים על הבאת פרחים, והציבור עבר בשמחה לשוקולד.
מחקר חדש שמתפרסם בגיליון חג המולד של ה-British Medical Journal סוקר את הספרות בנושא, בניסיון להבין אם מדובר בחוק בעל בסיס מדעי, או רק במיתוס.
באותה הזדמנות, סוקר המחקר את השפעתם הכוללת של פרחים על סביבת בית החולים.
מסקנת החוקרים גיסקין דיי ונעמי קרטר מה-Imperial College בלונדון היא, כי אין סכנה ממשית בפרחים. אמנם, מחקר משנת 1973 גילה כי המים בהם נמצאים הפרחים מלאים בבקטריות, אך לא תועדו מקרים בהם החולים נדבקו במחלות נוספות ממקור זה.
מספר בתי חולים מגבילים את הבאת הפרחים מתוך חשש שיפריעו לשימוש בציוד רפואי מתוחכם, אך דיי וקרטר מתייחסים לכך בביטול. "אין הבדל אמיתי בין הפרחים הללו לבין אוכל או שתיה שנמצאים בחדרי החולים", הם מציינים.
לדבריהם כבר בתחילת המאה הובהר שהשפעת הפרחים על מצב החמצן באוויר בלילה היא זניחה, ואין צורך להוציא אותם מהחדר בשעות הלילה, בעיקר אם לוקחים בחשבון את הטרחה הנגרמת בכך לצוות הרפואי.
העניין האחרון יכול להסביר אולי חלק מן הלהיטות של בתי החולים להרחיק את הפרחים מן המקום. סקר שנערך בקרב אחיות הראה כי הן פשוט לא אוהבות להתעסק עם הפרחים - להזיז אותם בעת הצורך או לפנות אותם עם נבילתם.
למרות הטרחה לצוות הרפואי, מסקנת החוקרים היא כי פרחים הם אלמנט חיובי בבתי החולים. בספרות מופיעים גם מחקרים הקושרים בין פרחים לבין מצב רוח טוב, חברותיות ואפילו עליה ביכולות הקוגניטיביות של החולים המאושפזים.
כמו-כן נמצא כי חולים בחדר עם פרחים השתמשו בפחות משככי כאבים, סבלו פחות מלחץ דם גבוה וקצב לב לא תקין, והתלוננו פחות על כאב, חרדה ועייפות מאשר חולים בחדר בלי פרחים.
"אף שהפרחים יכולים להוות בזבוז זמן ומטרד לצוות, הרי שמתן פרחים הוא תהליך סמלי בעל חשיבות תרבותית גבוהה", מסכמים החוקרים.
לטענתם, "האיסור על הבאת פרחים לבתי החולים מעיד יותר מכל על שינוי בהגדרות הרפואה, וזניחת הטיפול באדם החולה לטובת גישה סטרילית וממוכנת לטיפול במחלות, באופן שאינו משאיר מקום לכול אלמנט של לכלוך, הגמשת כללים או בזבוז זמן".
2. אוטו-ירק נגד השמנה
ארה"ב מוטרדת ממגיפת ההשמנה ומהנטייה של אזרחיה להעדיף מזון שאיננו טרי או בריא.
הנתונים על קצב ההשמנה בארה"ב מדהימים: בין 1980 ל-2006, עלה מספר בני הנוער במדינה הסובלים מהשמנת יתר חמורה מ-5% ל-18%. שיעור הילדים הסובלים מהשמנת יתר חמורה עלה מ-7% ל-17%.
קבוצת חוקרים מהאוניברסיטאות הרווארד ו-MIT מציעה פתרון לבעיה. ד"ר טנלי אולברייט מהרווארד טוענת כי הבעיה לא נובעת רק מהיעדר כוח רצון, אלא גם מכך שהאדם המערבי (וכיום גם האדם הלא-מערבי) מוקף במזון לא בריא ועתיר קלוריות ושומן, כמעט ללא תחליפים.
התפיסה של אולברייט אינה חריגה, אך הפתרון שהיא וצוותה מציעים חדש. לדבריה, במקום לחנך מבוגרים וילדים להחזיק סביבם מזון בריא ולצרוך רק אותו, במקום רגולציה של בתי הספר ומקומות בהם נמצאים ילדים, יש לשנות את כל מערך אספקת המזון בארה"ב, כך שמזון בריא יהיה זמין יותר וזול יותר, בעיקר לאוכלוסיות עניות.
איך עושים זאת? ההצעה היא להקים בכל מחוז בארה"ב מערך אספקת מזון טרי ממשלתי, בדומה למערך אספקת המים. המזון יהיה מסובסד, אך הוא אמור להיות זול יותר מראש, מאחר והוא יסופק על-ידי חקלאים מקומיים.
כיום רק אחוז או שניים מן המזון הנצרך בארה"ב גדל ומיוצר בה. כך, עולה הצורך בעיבוד המזון, באופן שלעתים קרובות מעלה את ערכו הקלורי.
הרעיון תואם את התפיסה של ארגוני איכות סביבה, שטוענים כבר שנים כי שינוע המזון והסחורות הוא גורם משמעותי לפגיעה בסביבה.
לטענתם, ניתן לחסוך בשינוע, וכך גם בזיהום, על-ידי קנייה מעסקים מקומיים, שהם בדרך-כלל גם עסקים קטנים יותר.
הצוות שגיבשה אולברייט כולל מומחים לתזונה, וגם מתכנני ערים וארכיטקטים, שתפקידם לתכנן עיר חדשה הכוללת חוות קטנות לגידול מזון.
הרעיון הוא להחליף את המדשאות העירוניות, שצורכות יותר משאבים משדה של תבואה, ומטרתן היא נוי בלבד, בחוות כאלו. הקבוצה מציינת כי במהלך מלחמת העולם השנייה, גינות קטנות סיפקו כ-40% מתצרוכת המזון של ארה"ב.
מספר ערים בארה"ב נותנות היום מענקים מיוחדים לשווקים עירוניים של מזון טרי. הצוות של אולברייט מציע רעיון אחר - סופרמרקטים המוקמים ממש ליד השדה או החממה. על-פי התוכנית, אל מרכזי הערים, בהם גרות משפחות בלי רכב, יגיע מדי יום אוטו-ירק שימכור מזון טרי.
לתוכנית יש מבקרים, הטוענים כי הבעיה טמונה לא במחיר המזון אלא בסגנון החיים, ובעיקר ברצון לצרוך מזון מהר ובקלות ולהימנע מבישול. על זה עונים החוקרים: "חשוב להראות שהאלטרנטיבות קיימות".