ה"מנורה" של סטודיו רדיש עשויה מאסופה של פמוטים שליקטו המעצבים נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן, זוג בחיים ובעבודה, בשוקי פשפשים ובארונות של הסבתות. הפמוטים השונים בגובהם ובצורתם "התיישרו" במסגרת עדינה ורבועה, כשרגלם מרחפת באוויר מעל פני השטח. הפריט הייחודי הזה מציג בפשטות אופיינית מציאות של "גם וגם", השולטת בעיסוק של מעצבי מוצר ביודאיקה: גם "רדי מייד", שימוש חוזר בפריטים קיימים, וגם "One Of a Kind", כי אין שתי מנורות בהן הפמוטים זהים.
גם כלי קודש כשר וגם הרכב הומוריסטי, זרוק משהו, של חלקים שלכאורה אינם מתאימים. פריט יודאיקה שהוא גם שימושי וגם סימבולי (אחת הדרישות הקשות לסיפוק בעיצוב תשמישי קדושה למיניהם), כשהקנים השונים יכולים לסמל מיזוג גלויות, חברה הטרוגנית, מסורת פתוחה לפרשנות, ואילו הריחוף של הפמוטים באוויר משאיר רווח לרוחניות, תרתי משמע.
המנורה היא נציגה מובהקת של הרוח שמנשבת במוצרי היודאיקה העכשוויים, שיוצרים מעצבים ואמנים ישראלים. בתערוכה "יודאיקה טוויסט" הנפתחת בבית התפוצות ביום חמישי הקרוב, היא מוצגת לצד קערות סדר שזכו לפרשנות חדשה, כלי הבדלה שובבים, כלי שבת לשולחן החילוני ועוד רעיונות מורכבים ומופשטים, קרובים יותר או פחות מהמסורת היהודית כפי שהכרנו אותה עד היום.
עבודה של חאגית שמעוני
חוויה רוחנית חדשה
לדברי האוצר, דניאל ויימן, "התערוכה היא עדות לפריחה ולסקרנות שמעוררים נושאים יהודיים כיום בקרב קהל רחב של יוצרים ושל צופים". התערוכה חושפת עושר של עשייה וחקירה של מקורות יהודיים, המוצאים ביטוי בעיצוב עכשווי ומסקרן. לצד כלי הכסף וחפצי הפולחן המוכרים והמסורתיים צומחת תעשייה יצירתית של עיצוב, המבטאת את החיפוש אחר החדש, השונה והרב-משמעי, בלי לנטוש את הקשר למקורות ולמסורת. מעצבים הניגשים לעסוק בכלים מסורתיים מוסיפים או משנים אלמנטים, תוך קריצה לעולמות תוכן שונים, המעשירים את הכלים במשמעויות חדשות. המתח הנוצר בין המוכר והמוזר, בין הצורה והפונקציה, מעורר מחשבה ועניין גם אצל הצופים בתערוכה.
כזו היא למשל חנוכייה ופמוטים "כלים שלובים" של סטודיו ארמדילו. המעצבות ענת שטיין והדס קרוק שאבו את השראתן מהמעבדה, ושילבו מסורת בכלי הזכוכית הנשכחים משיעורי הטבע. חומר הבעירה הוא שמן זית הצף על פני המים, והיא מאירה ערכים של שקיפות ושוויון, לצד מושגי יסוד כמו מים ואש או אסוציאציה לשמן ומים שלא יתערבבו לעולם.
כחלק מייצוג מגמות השולטות בעולם העיצוב העכשווי, ניתן לראות את טשטוש הגבולות בין אמנות לעיצוב, גם כאשר העבודה עוסקת בדת ובמסורת. עבודת וידיאו מרשימה של חאגית שמעוני מציעה חוויה רוחנית חדשה, במקום תפילה. שמעוני חיפשה ומצאה שלוש תפילות מדיטטיביות, "שמע", "קדיש" ו"תפילת שמונה-עשרה" מתוך סידור התפילה היומי, מהן יצרה אנימציה של אותיות בתנועה, בפרויקט שהיא מכנה "תפילה חזותית". העבודה נוצרה במקור כפרויקט גמר במחלקה לעיצוב תקשורת חזותית במכון הטכנולוגי בחולון.
שמעוני מקרינה את התפילות על גבי מבנה שיצרה בהשראת קופסת תפילין מוגדלת עשרות מונים. לדבריה, זהו מעין "בית כנסת וירטואלי" שבו מוקרנות אותיות התפילה על גבי שלושה קירות, והצופה הוא "הקיר הרביעי". השילוב של אותיות בממדי ענק עם פס הקול, המעביר צלילי תפילה וחזנות ברקע, משלים את החוויה שביקשה ליצור עבור המתבונן.
התערוכה בבית התפוצות נפתחת במקביל לתערוכה "Reinventing Ritual", המוצגת בחודשים האחרונים במוזיאון היהודי בניו-יורק (ובחודש מרץ תנדוד למוזיאון היהודי בסן פרנסיסקו), העוסקת אף היא בקשר בין עיצוב ואמנות בני-זמננו למסורת החיים היהודיים. כמה מהמעצבים הבולטים בתערוכה הישראלית מציגים גם בניו-יורק, וחלק מהמוצגים בשתי התערוכות זהים. *
"יודאיקה טוויסט", בית התפוצות, אוניברסיטת ת"א, הכניסה משער 2, רחוב קלאוזנר, רמת-אביב. הפתיחה: ה', 31.12, 19:00. א'-ג', ה' 10:00-16:00, ד' 10:00-18:00, ו' 9:00-13:00.