עידן אזולאי הוא מנהל אפסילון קרנות הנאמנות
את השטף הזה כבר אי אפשר לעצור. כמעט ולא תצליחו למצוא אפילו תחזית פסימית אחת לשנה הבאה. קחו את כל התחזיות שפורסמו בסוף 2008, החליפו את המילה "רע" ב"טוב", "שפל" ב"צמיחה", החליפו את סימני המינוס בפלוס ותקבלו את התחזית העדכנית ל-2010.
יתכן ובאמת שנת 2010 תהיה שנה חיובית בשווקים, גם אם לא במידה דומה לזו שהייתה 2009 (דומני שעל כך יש קונצנזוס), אבל סלחו לי, לא זה העניין. כל הדיון בכיוון הריבית או מגמת האינפלציה מתגמד לנוכח העובדה שכמה מהחוליים הקשים שבגללם קרה לנו מה שקרה ב-2008, עדיין עימנו.
הביטו על המערכת הפיננסית בארה"ב. יסודותיה של המערכת הפיננסית בארה"ב רקובים לגמרי ובמקום שהמשבר ינוצל לעשיית סדר, מתברר שאת העשור השני של המאה הזו אנחנו פותחים עם מערכת בנקאית ריכוזית יותר מבעבר ויהירה יותר.
למעט ליהמן ברדרס, אף בנק לא שילם את המחיר הראוי על מחדליו (גם פשיטת הרגל של ליהמן לא מנעה לפני שבוע חלוקת בונוס בסך 40 מיליון דולר לעובדים שסגרו את הדלת). בראש רשימת החצופים עומדים בנק אוף אמריקה וסיטיגרופ . בשנה שעברה הבנקים הללו פשטו למעשה את הרגל ואלמלא סיועו של הממשל, היינו ככל הנראה מדברים גם עליהם בלשון עבר.
אין תמורה לסיכון
עם הסיוע הממשלתי הגיעו גם מגבלות על שכר הבכירים. אבל ברגע שהבנקאים חשו שהשוק מריח התאוששות, הם הזדרזו להחזיר את כספי הסיוע על מנת להסיר מעליהם מגבלות אלה ולהמשיך לשכשך במימי בריכת הבונוסים החמימה. כל זה יכול היה להיות חלק ממהלך עסקים נורמלי, אל שהפעם היחידים שנהנו מהמהלך הזה הם הבנקאים עצמם.
סיטי למשל הנפיק מניות בהיקף כ-17 מיליארד דולר, תוך דילול בעלי המניות הקיימים, רק בשביל שיוכל לחזור ולנהוג בממלכה שלו כבשלו. בסופו של תהליך מתברר שמשלם המסים האמריקני נאלץ לתחוב את היד עמוק לכיסו כדי לחלץ את המנהלים הסוררים, רק כדי לגלות זמן קצר לאחר מכן שהתמורה שהוא קיבל לסיכון האדיר שהוא לקח, הוא קבלת הכסף בחזרה.
מה שכמעט ולא פורסם הוא העובדה שהממשל למעשה הפסיד על מהלך החילוץ של הבנקים, מאחר ואחד התנאים לקבלת הסיוע היה ויתור הבנקים על הטבת מס בהיקף כ-38 מיליארד דולר, בגין הפסדים צבורים. אלא שרשויות המיסוי הפכו להיות אמא תרזה והם ויתרו גם על זה.
כך יוצא שבמקום להלאים את הבנקים במלואם, לפטר את הסוררים ולאלץ אותם לשלם את מלוא המחיר על מעשי הנוכלות שלהם, הם מחולצים על ידי כספי משלם המיסים.
משכורות חברת החשמל מתגמדות
בסוף השבוע פורסם שהממשל החליט להמשיך ולערוב לחובותיהן של מלוות הכספים לדיור הגדולות פאני (מיי) ופרדי (מאק) לשלוש השנים הבאות. הערבות הממשלתית לא הפריעה למנכ"ל פאני לדרוש ולקבל בונוס של שישה מיליון דולר. בונוס של שישה מיליון דולר בחברה שנמצאת בבעלות ממשלתית מלאה? מי אמר שחברת חשמל ובנק ישראל הם מקומות העבודה הטובים ביותר? וכל זה כאילו שאם היו נותנים לו רק מיליון וחצי הוא היה מתפטר?
כנראה שככה זה כשהבנקאים בטוחים שהם מתת אלוהים לכלכלה. ייתכן שהשוק יעלה ב- 2010 ויתכן שהמשקים יחזרו לצמוח. כל זה הופך לשולי בסופו של דבר כשרואים שהמערכת הפיננסית תומכת בעיקר באלו שמאכלסים אותה, כי מי ששותל דשא במקום שבו היבלית לא נוכשה, עלול לגלות יום אחד שהיבלית התפשטה מהר יותר מהדשא ושורשיה עמוקים מאוד.
טיפ: לא אכפת לי שהבנקאים הישראלים מתעשרים
לא כתבתי מילה על הבנקאים בישראל שלוקחים הביתה מיליונים, בגלל שהם באמת מתת אלוהים לכלכלה הישראלית. עובדה שאף בנק ישראלי לא פשט את הרגל במשבר.