בעוד שבועיים תקיים לשכת עורכי הדין אירוע חגיגי ומיוחד לרגל כניסתו של עו"ד יהודה וינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה: במסגרת האירוע יתקיים דיון בהשתתפות כל היועצים המשפטיים לממשלה לדורותיהם - מוינשטיין וקודמו מזוז, עבור באליקים רובינשטיין, מיכאל בן-יאיר, יוסף חריש ויצחק זמיר וכלה באהרן ברק ומאיר שמגר.
מיותר לציין כי לשכת עורכי הדין גאה במיוחד באירוע, ולצורך העניין גייסה מנחה נכבדה שתנחה את הפאנל - העיתונאית והד"ר למשפטים אילנה דיין.
בין המברכים בתחילת הכינוס, על-פי הודעת הלשכה, תהיה גם נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש. זה בדיוק מה שהקפיץ עמותות משפטיות המזוהות עם הימין: לפני כחודשיים חויבה כזכור דיין על-ידי שופט בית המשפט המחוזי בירושלים נעם סולברג בתשלום 300 אלף שקל פיצויים לסרן ר', בתביעת לשון הרע שהגיש נגדה בפרשת "וידוא ההריגה". דיין הודיעה כי תערער לבית המשפט העליון, ובשבוע שעבר אף נענתה רשמת בית המשפט העליון, גאולה לוין, באופן חלקי לבקשתה של דיין להאריך את המועד להגשת הערעור לעליון, וזאת עד ל-15 בפברואר.
"האגודה לזכות הציבור לדעת" פנתה לביניש בדרישה שזו תבטל את השתתפותה באירוע נוכח העובדה שדיין תנחה את הכינוס, כדי לא להיראות כמי שמצויה בניגוד עניינים.
"אין לנו ספק שנשיאת בית המשפט העליון איננה רואה בעין יפה אירוע שבו עותרת לבית המשפט נוטלת חלק ותפקיד יחד עם הנשיאה", כתב יו"ר העמותה, פרופ' אלי פולק. "הצדק חייב לא רק להיעשות אלא גם להיראות".
האגודה, אגב, איננה בדיוק פרשן נייטרלי של האירועים: כמי שליוותה את סרן ר' מתחילת הליכי התביעה, היא העניקה בימים האחרונים למשפחתו את "הפרס הישראלי לביקורת התקשורת" עקב הצלחתו בתביעה.
ככל שקיימים מחנות בעולם המשפטי, דיין מזוהה עם המחנה של ביניש. היא הביעה תמיכה מוצהרת בבית המשפט העליון במאבק שהתנהל בינו לבין שר המשפטים הקודם, דניאל פרידמן. לפני כשנה אף זכתה בפריווילגיה נדירה - אפשרות לקיים ראיון טלוויזיוני עם נשיאת בית המשפט העליון. "בית המשפט העליון הוא לא אליטה, לא ירושלמי, לא מתנשא. זו תדמית מסולפת שיצרו אותה", היא אמרה למצלמות "עובדה".
זה לא היה הכיבוד היחיד שבו זכתה דיין מצדם של שופטי העליון. כשבית המשפט העליון רוצה לכבד משפטן, הוא מצטט מאמר אקדמי שלו במסגרת פסק הדין. כך עשה לפני כחודש השופט סלים ג'ובראן, שציטט במסגרת פסק דין על שידורי רדיו פירטיים את מאמרה של ד"ר דיין-אורבך, "המודל הדמוקרטי של חופש הביטוי", שפורסם ב-1996.
בסופו של דבר דן אתמול (ג') הוועד המרכזי בלשכת עורכי הדין בדרישה לבטל - לא את השתפותה של ביניש בכינוס, אלא את השתתפותה של דיין עצמה כמנחת הפאנל. זאת, בעקבות פניות מצד חברי הוועד המרכזי, משה גולדבלט ויראון פסטינגר, לראש הלשכה, יורי גיא-רון.
עניינה של דיין פיצל את הכוחות בלשכה - פעם הם נקראו קואליציה ואופוזיציה, היום כמעט כולם בקואליציה - למחנות המוכרים. גיא-רון נלחם כארי נגד החלפתה של דיין, בטענה כי החלפתה תשדר מסר מביש כלפי מערכת המשפט, כאילו עצם השתתפותה בפאנל שכזה תשפיע על קבלת החלטות שיפוטיות.
בסופו של דבר נדחתה הדרישה להחליף את דיין בכינוס הקרוב, ברוב של 9 נגד 4. דרישה לבטל את השתתפותה גם כמנחת דיון הפתיחה בכנס השנתי של הלשכה באילת, בחודש מאי הקרוב - גם היא לא התקבלה, הפעם בהצבעה דחוקה יותר: 7 נגד 7.
דוברת לשכת עורכי הדין, שמרית רגב, מסרה כי "לנגד עיני רוב חברי הוועד המרכזי עמד השיקול הענייני והאובייקטיבי בדבר היותה של אילנה דיין משפטנית ומנחה מקצועית בולטת ומשכמה ומעלה".