האם גורמים בלשכת עורכי הדין פועלים כדי למלט את השר דן מרידור מהעמדה לדין משמעתי בעקבות פרשת ארקדי גאידמק?
ביום ראשון הקרוב יתייצב מרידור, המכהן כיום כשר הממונה על שירותי המודיעין, בפני הרכב מיוחד של בית הדין המשמעתי במחוז תל-אביב של הלשכה. זאת, לצורך הדיון בקובלנה המשמעתית שהוגשה נגדו, בשל הפרה של חוק לשכת עורכי הדין האוסר על התניית שכר-טרחה ב"משפט פלילי" בהתאם לתוצאות ההליך.
מרידור נשכר על-ידי גאידמק לשמש כסניגורו לצורך הליך השימוע שקוים לו. הסכם שכר-הטרחה שנוסח בין הצדדים, ושלגביו אין מחלוקת, קבע כי מרידור יקבל 600 אלף דולר בכל מקרה תמורת הייצוג, ועוד בונוס של 5 מיליון דולר "במקרה של הצלחה" - דהיינו, אם ישכנע את הפרקליטות לסגור את התיק נגד גאידמק. בסופו של דבר השימוע "נכשל", ונגד גאידמק הוגש כתב אישום חמור בשורת עבירות, לרבות הלבנת הון.
השאלה שתעמוד בפני דייני בית הדין המשמעתי בלשכה - ראש ההרכב ציון אמיר, עו"ד אבו אודיז והסניגורית הציבורית המחוזית יונה חייר - היא האם המילים "משפט פלילי" שבחוק הלשכה כוללות בתוכן גם את הליכי השימוע - או שהאיסור על התניית שכר-טרחה בתוצאות תקף רק לגבי שלב המשפט עצמו.
חשיבה מחודשת
אלא שבדיוק בעניין זה, מתברר, מתקיימים בימים אלה מהלכים בלשכה שעשויים למלט את מרידור מאימת הדין המשמעתי: ל"גלובס" נודע כי במקביל להגשת הקובלנה המשמעתית נגד מרידור על-ידי ועדת האתיקה של ועד מחוז תל-אביב, שבראשה עומד עו"ד אפרים נוה, מקיים גוף אחר בלשכה - "ועדת הרוויזיה" שבראשה עומד עו"ד דרור ארד-איילון, יו"ר ועדת האתיקה הארצית - דיון עקרוני בנושא סעיף 84 לחוק הלשכה, אותו סעיף שמרידור מואשם בהפרתו.
ב-28 בדצמבר התכנסו חברי "ועדת הרוויזיה" בלשכה, המייעצת בימים כתיקונם לוועד המרכזי בעניין הצעות לשינוי כללי הלשכה או תיקוני חקיקה, כדי לדון בסעיף האוסר התניית שכר-טרחה בתוצאות. לא היה מדובר בדיון עקרוני, המנותק מעניינו של מרידור, אלא בנושא שהתעורר אגב הגשת הקובלנה נגדו.
"בימים האחרונים פורסמו ידיעות על החלטת ועדת אתיקה מחוזית להעמיד לדין עורך דין בטענה כי קבע הסכם לעריכת שימוע ובו נקבע שכר-טרחה בתלות בתוצאות השימוע", כתב ארד-איילון לחברי הוועדה בנובמבר. "התעוררו שאלות בנוגע לתחולת הכלל, ולפיכך הנושא יעלה על סדר היום של הוועדה".
"ההגדרה מהו 'הליך משפטי'", אמרה בדיון בוועדה עו"ד נורית שניט, לשעבר פרקליטת מחוז המרכז, "קבועה גם בחוק וגם בפסיקה, וזה כולל גם את שלב החקירה. כאן אין הגדרה - כאן כתוב 'משפט פלילי'".
בסוף אותו דיון החליטה ועדת הרוויזיה לקיים "ליבון וחשיבה מחודשת" בנושא - "ולו בשל כך שחלפו 46 שנה מאז חקיקת החוק". הוועדה החליטה לקיים ישיבה נוספת, מורחבת, שאליה יזומנו מומחים לענייני אתיקה של עורכי דין, וביניהם גם יושבי הראש של ועדות האתיקה המחוזיות.
סבירות ההליך
בימים האחרונים פנתה הוועדה לעו"ד אפרים נוה, יו"ר ועדת האתיקה במחוז תל-אביב, שהחליטה להעמיד לדין את מרידור, והזמינה אותו להשתתף בדיון. נוה זעם: לטענתו, עצם הדיון בלשכה בעניין זה - בעוד ההליך המשמעתי נגד מרידור תלוי ועומד - מהווה ניסיון להתערב ולהשפיע על תוצאותו. "יש להמתין לבית הדין שיאמר את דברו", מסר נוה לוועדת הרוויזיה בימים האחרונים.
האם יוכל מרידור להפיק תועלת, במסגרת הגנתו בבית הדין המשמעתי, מהעובדה שגוף אחר של הלשכה מקיים דיון עקרוני בסעיף? צריך להיות נאיבי במיוחד כדי להאמין שלא.
סניגורו, עו"ד צבי אגמון, כבר עשה שימוש במידע, בפניותיו לתובע בבית הדין. עצם העלאת הנושא לדיון יוצרת לטענת סניגורו של מרידור ספק סביר, שדי בו כדי לזכותו במסגרת הדיון המשמעתי.
"אבקש להפנות שימת-לבך לעניין נוסף שהובא לאחרונה לידיעתי", כתב אגמון לוועד המחוז, "בוועדה בלשכה העוסקת בקביעת כללי אתיקה, אמורה לעלות לדיון שאלת קיומו של האיסור על התניית שכר-טרחה בהליכים פליליים, להבדיל ממשפט פלילי. אין זה סביר בעיניי כי לשכת עורכי הדין תעלה לדיון ביד אחת את עצם שאלת האיסור - וביד השנייה תורה על הגשת קובלנה על עצם נושא שקיומו שנוי במחלוקת".
"דיון עקרוני"
עו"ד דרור ארד-איילון, יו"ר ועדת הרוויזיה, מסר כי הוא עצמו יזם את העלאת הנושא לדיון עקרוני. "צריך לראות את הדיון כמו החלטה של ועדה בכנסת לקיים דיון עקרוני בחוק שבגינו הוגש כתב אישום באותה תקופה. אני לא בטוח שתוצאות הדיון יסייעו לצד זה או אחר. הדיון בוועדה לא ייערך בזיקה למשפט המשמעתי של מרידור, זה בכלל לא מעורר סימני שאלה בעיניי".
עו"ד נוה מסר כי "אין מקום לקיים דיון בוועדה מוועדות לשכת עורכי הדין בעניין שתלוי ועומד בפני בית הדין המשמעתי. כל ניסיון כזה מהווה השפעה בלתי ראויה על ההליך המשפטי. גם כשמדובר בשר בישראל, יש לקיים הליך משמעתי תקין וללא התערבות חיצונית".
מרידור עצמו סירב להגיב לדברים.