"הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל היא אחד הכלים העומדים לרשות הממשלה לצורך הוזלת מחירי הדירות. הקרקע היא משאב מוגבל והיא נועדה לשרת את האזרחים, והמשמעות היא שלאזרחים יהיה היכן לגור ולהביא לידי מימוש את חלומם להשיג קורת גג. הדבר הוא בידי הממשלה". כך אמר היום (ג') שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס בכנס ירושלים השנתי של המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע של קק"ל.
אטיאס מיקד הפעם את נאומו בקרקעות לשימוש חקלאי, המצויות בידיהם אנשי המושבים והקיבוצים. לדבריו, מתוך 22 מיליון דונם של שטח המדינה, 4.2 מיליון דונם, כ-20% מקרקעות המדינה, מוגדרים כקרקע חקלאית. המושבים והקיבוצים מחזיקים בחוזי משבצת כ-2.8 מיליון דונם, כמעט 13% מקרקעות המדינה. בנוסף, כמיליון דונם שמחזיקים המושבים והקיבוצים משמשים לעיבודים זמניים - קרקע המוקצית לתקופות של שלוש שנים למטרות עיבוד חקלאי.
אטיאס אמר בהקשר זה: "אחד מהחסמים המרכזיים ומהעיכובים המשמעותיים לשחרור קרקעות והגדלת ההיצע של קרקעות לבנייה הן קרקעות המדינה שנמסרו לידיהם המסורות של אנשי המגזר החקלאי. מדובר באנשים בעלי זכויות מרובות ששמרו על הקרקעות, עיבדו אותן ותרמו תרומה חשובה למשק ולחברה הישראלית, אך כעת הגיע הזמן להשיב אותן למדינה לטובת הציבור כולו, הזוגות הצעירים ולטובת המגזר החקלאי עצמו. באזור המרכז ישנן למעלה מ-12 אלף יחידות דיור שייעודן שונה מחקלאות למגורים, אולם הן מוחזקות בידי החקלאים מבלי יכולת של המדינה להעמידן לטובת הציבור הרחב".
לפי אטיאס, בחודשים האחרונים הוציא משרד השיכון והבינוי דרישות להשבת הקרקע והוגשו תביעות משפטיות כנגד מחזיקי קרקע שלא מאפשרים למינהל מקרקעי ישראל להוציא מכרזים על קרקעות שברשותם.
אטיאס טוען כי הוא נוקט בשיטת המקל והגזר: "בד בבד, אני פועל לחיזוק ולהגדלת התמריצים לטובת החקלאיים, קודם כל על מנת להימנע מעיכוב הוצאת הקרקע באמצעות הליכים ומשפטיים. אני פועל לאשר במועצת מקרקעי ישראל הקרובה שורה של תמריצים אשר יביאו את המגזר החקלאי לשחרר קרקעות לטובת כלל הציבור, תוך שהוא עצמו נהנה מכך.
"ההחלטה המתגבשת הינה לאפשר למושב או לקיבוץ יזמות חלקית בקרקע בכפוף לתשלום מלא למינהל, אולם בפטור ממכרז. הגרירה של העניין לבית המשפט מושכת זמן וגורמת לעיכובים, אולם החקלאים צריכים להחליט האם הם הולכים על המקל או על הגזר, האם ללכת לערכאות משפטיות או לקבל עכשיו את ההצעה לזכויות בכחמישית מהקרקעות, הכל בכפוף לאישור בתי המשפט".
יו"ר קק"ל, אפי שטנצלר, אמר בכנס: "אני חושב שכל אדם בישראל יברך על הרעיון המרכזי של הרפורמה שיסלק את המנגנון של מינהל מקרקעי ישראל מנסח הטאבו. באמת שהגיע הזמן לכך. כדי לבטל את המנגנון הבירוקרטי הלא יעיל והבזבזני הזה, צריך להכיל את הרפורמה גם על הקרקעות העירוניות של קק"ל וליישם את ההסכם, שאומר שהקרן הקיימת תחליף את הקרקעות העירוניות שלה ותקבל תמורתן קרקעות בנגב ובגליל שנבחרו על ידינו בקפידה. מדובר בשטח של כ-70,000 דונם, ואולי אף יותר. על פי אומדנים וחישובים כלכליים, ההסכם החדש יעניק לקק"ל בסופו של דבר כחצי מיליארד שקל נוספים על מה שהיינו אמורים לקבל טרם הרפורמה. בנוסף, ההסכם החדש גם פוטר אותנו כליל ממיסים, וזה יעוגן בחקיקה".