שוק העבודה הישראלי מדורג במקום הנמוך והמפוקפק - 90, במדד ה-Doing Business (קלות עשיית עסקים) של הבנק העולמי. הצטרפותה באחרונה של ישראל לארגון מדינות ה-OECD וכוונותיה של הממשלה לבחון דרכים לשיפור הסביבה העסקית בישראל בעקבות ההצטרפות ולאור ממצאי המדד, מפיחה תקווה לשינוי אמיתי גם בקרב ראשי הקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו. "ארגון ה-OECD הוא בעקיפין אחד התומכים הגדולים שלנו, כי בזכותו נושאים כאובים כמו אי-שילוב חרדים וערבים בשוק העבודה המקומי עולים לסדר היום", אומר יו"ר הקריה, רנן הרטמן. לדבריו, "נראה שהאוצר מתחיל להפנים עובדה עגומה זו ומנתב יותר כספים לנושא של השכלת חרדים".
הקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו - שנוסד לפני כעשור ביוזמת הקריה ונחשב לקמפוס האקדמי החרדי הראשון בישראל - הוא זוכה "אות גלובס - ע"ש חיים בר און" לשנת 2010.
איך נולד הרעיון לקמפוס חרדי?
הרטמן: "הסלוגן שלנו: 'משנים את פני החברה בישראל', איננו מקרי. תפישת העולם של הקריה היא שדרך השכלה גבוהה ניתן לשנות ולאתגר אוכלוסיות חלשות בישראל להצטרף אל מעגל העבודה המכובד. האוכלוסייה האתיופית, היא הראשונה שנהנתה מתפישה זו. אם לפני עשור אי-אפשר היה למצוא עורך-דין או רואה-חשבון ממוצא אתיופי, היום יש לנו 50 בוגרי משפטים וראיית-חשבון מבני העדה. מנהיגי ארבע הדתות, הם אוכלוסייה נוספת שנהנית מהתפישה שלנו. מחזור ראשון של רבנים, אימאמים, כמרים וגם ראש העדה הדרוזית, השיח' אמין טריף, לומד אצלנו משפטים בכיתה ייעודית. מנהיגי הדתות, שלצערנו לא מהווים כיום גשר לדו-שיח ושלום, ולראיה השיח' ראאד סלאח שמלבה את הסכסוך הישראלי-ערבי, לומדים אצלנו לדבר בלי חומות. מדהים לראות איך אפשר לדבר כשמוציאים לרגע את אלוהים מהתמונה. פתאום מגלים את המשותף. בחרנו לטפל גם בחרדים, מתוך אמונה שרק רכישת השכלה גבוהה ומקצועות מבוקשים בשוק העבודה, תביא לשינוי אמיתי במצבם הכלכלי ובתרומתם למדינה. בעצם להפוך ממקבלי קצבאות, למשלמי מסים. לקחנו על עצמנו את המשימה לפתוח את שערי האקדמיה בפני המגזר החרדי".
כדי להשתלב בשוק העבודה צריך, כידוע, גם קשרים ולא רק תארים.
"בדיוק בגלל זה הקמנו מרכז השמה, המסייע במציאת מקומות עבודה לבוגרי הקמפוס בכלל ולאלה הזקוקים לעזרה בפרט. לחרדים, כמו לערבים ולאתיופים, יש בעיה קשה של השמה. שוק העבודה הישראלי לא שש לקבל אותם. אסור שזה יקרה. למדינה צריכה להיות אמירה ברורה מאוד בעניין הזה ולחולל שינוי".
לאור הקושי בהשמה, יותר בוגרים פותחים בעל כורכם משרדים עצמאיים?
הרב יחזקאל פוגל, מנהל הקמפוס החרדי: "בוגרי מינהל-עסקים וראיית-חשבון, רובם משתלבים בשוק העבודה כשכירים. בוגרי משפטים, כמחציתם פותחים משרד פרטי, גם בגלל הסיבה הזו".
"רוב הסטו' שלנו עובדים, אך חיים מתחת לקו העוני"
2,100 סטודנטים לומדים כיום בקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו, משפטים ומינהל-עסקים בהתמחויות שונות כמו בנקאות ושוק הון, ראיית-חשבון וניהול משאבי-אנוש. בעתיד צפויים להתווסף גם מקצועות ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת. 1,800 מהם לומדים בקמפוס באור-יהודה ו-300 בשלוחה בירושלים. מחציתם נשים, בהפרדה מלאה מהגברים. על-פי נתוני הקמפוס, יותר גברים חרדים לומדים משפטים ויותר נשים חרדיות לומדות מינהל-עסקים, אם כי לא מדובר בפער מהותי לכאן או לכאן.
בניגוד לסטודנט האתיופי, שחלקו בשכר הלימוד עומד כיום על 1,200 שקל (את יתרת שכר הלימוד - 25.8 אלף שקל - מממנים הקריה, הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה), הסטודנט החרדי נאלץ לשלם מכיסו כמחצית משכר הלימוד: 13.5 אלף שקל (את יתרת שכר הלימוד מממנים הקריה, משרד החינוך וקרן קמ"ח - קידום מקצועי חרדי). "רוב הסטודנטים שלנו עובדים, אך חיים מתחת לקו העוני וכמעט כולם נזקקים לגמ"חים", מצר הרב פוגל. עוד לדבריו, בפני הסטודנט החרדי ניצבים לא מעט קשיים כמו מעבר מלימודים תורניים ללימודים כלליים, אך הקושי הגדול ביותר הוא הכספי. "על מנת להקל על הסטודנט החרדי, שהוא לרוב בעל משפחה, ולאפשר לו לעבוד, ריכזנו את הלימודים בשעות הערב שלוש פעמים בשבוע".
למה קיים פער בסיוע לסטודנט האתיופי והחרדי?
הרטמן: "האתיופים מקבלים סיוע גבוה יותר כי מספרם בקמפוס נמוך יותר: יש לנו 50 סטודנטים אתיופים בשנה אל מול 2,000 חרדים. כמו-כן, מצבם הכלכלי של רובם לעתים גרוע יותר. נסיבות אלה ואחרות מצדיקות מלגות גבוהות יותר".
מהם מקורות מימון המלגות של הקריה?
"לומדים אצלנו בסך-הכול 7,000 סטודנטים, ברובם אוכלוסייה חזקה שבזכותה אנחנו מצליחים לממן השקעות חברתיות דוגמת הקמפוס החרדי".
האם נשים וגברים חרדים מקבלים מלגות בהיקף דומה?
"חלקם של הגברים החרדים בשכר הלימוד נע בין 5,000-7,000 שקל. מאידך, חלקן של הנשים גבוה הרבה יותר ונע בין 15-17 אלף שקל. הנשים משלמות יותר כי אחד הגורמים המממנים של המלגות - קרן קמ"ח - קידום מקצועי חרדי - החליטה לסייע לגברים חרדים ולא לנשים חרדיות. יתר הגורמים המממנים - משרד החינוך והקריה האקדמית אונו - מסייעים באופן שווה לשני המינים".
מדוע קרן קמ"ח מפלה נשים חרדיות?
"עד לפני שנה, הקרן, שהוקמה ע"י נדבנים יהודים חרדים, חילקה מלגות באופן שווה לשני המינים עפ"י מידת הנזקקות. ברגע שמשרד החל לתקצב את הקרן באמצעות מיזם 'חרדים לעתידם', בשיתוף הג'וינט, הופסק הסיוע לנשים. האוצר מתקצב 700 מלגות בשנה, אך ורק לגברים (75% מהמלגות במימון האוצר והיתר במימון הקרן). זה קורה כי המדינה יוצאת מנקודת הנחה שהנשים החרדיות ממילא מפרנסות, ואת הגברים שלומדים בישיבות ולא עובדים צריך לעודד ולתמרץ. אנחנו רואים בזה טענה חלשה, מפלה ולא חכמה במיוחד. מבחינתנו, חשוב שמשפחה חרדית תצא ממעגל העוני, ולא משנה בזכות מי: הגבר, האישה או שניהם. לכן, שניהם חייבים לקבל יחס שווה ולא מפלה. זה מקומם".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "התמיכה בהשכלה אקדמית למגזר החרדי היא חלק ממכלול הפעולות שהאוצר נוקט בשיתוף משרדי הממשלה השונים לעידוד התעסוקה במגזר החרדי. במסגרת זו תוקצבה תוספת מכסת סטודנטים לטובת סטודנטים חרדים. מכסה זו פתוחה לגברים ולנשים כאחד, אולם הנתונים שהצטברו עד כה הצביעו על כך שעיקר הלומדות הינן נשים חרדיות. לפיכך, בשיתוף התמ"ת והג'וינט, גובש פרויקט נוסף 'חרדים לעתידם', שבמסגרתו נעשה ניסיון לאפשר לגברים חרדים העונים על קריטריונים מסוימים ללמוד במסגרת אקדמית. יש להבהיר, כי משרד האוצר לא מתקצב ואינו אחראי על תקצוב קרן קמ"ח ואינו אחראי ליתר הפעילויות של הקרן ומעולם לא מנע ממנה לסייע לגברים ולנשים חרדים כאחד. הדבר הובהר לראשי הקרן לא אחת".
"בזכות מבחני המיון נושרים רק כ-20%"
מה ההבדל בין הסטודנט החרדי לחילוני?
ד"ר איל מעוז, המנהל האקדמי של הקמפוס החרדי: "החילוני מגיע עם בגרות מלאה וידע נרחב במקצועות הליבה כמו מתמטיקה ואנגלית. החרדי, לעומתו, מגיע בלי בגרות ובלי רקע במקצועות הליבה ועם דגש על לימודי קודש. נקודת המוצא שלו שונה לחלוטין, ולכן הוא נדרש לשנת מכינה של 960 שעות, כדי להביאו לנקודת שבה יוכל להתחיל את התואר. כמו-כן, הדיון בכיתה החרדית שונה. הרבה יותר מתפלפל ומעמיק. המרצים שלנו צריכים למצוא דרכים מעניינות כדי להגיע לסטודנטים החרדים. מאידך, לסטודנט החרדי קשה יותר עם סגנון כתיבה וקריאת מאסת חומר".
פוגל: "לסטו' החרדי יש צימאון אדיר ללמוד וצורך לשאול שאלות, יותר מזה של החילוני. הסטו' שלנו לא מקבלים שום דבר מאליו. הם רוצים לדעת כל דבר למה, כי זו צורת הלימוד המקובלת בישיבות".
איך התוצאות בפועל?
הרטמן: "בעבודות ובבחינות פנימיות יש זהות מוחלטת בממוצע הציונים בין הסטודנטים החרדים לחילונים. אולם בבחינות חיצוניות שיעורי ההצלחה של החרדים גבוהים יותר. כך למשל, 100% מהסטודנטים החרדים עברו אשתקד את בחינות לשכת רואה-החשבון בהצלחה, לעומת 95% מהסטודנטים החילוניים".
מהם אחוזי הנשירה מהלימודים?
"לא גדול, כ-15%-20% נושרים. האחוז נמוך גם בזכות מבחני המיון שהמועמדים עוברים לפני המכינה. כמו שבציבור החילוני לא כולם מתאימים ללימודים אקדמיים, כך גם בציבור החרדי".
"יש לנו אינטרנט מצונזר, שעוזר לסטודנטים מאוד"
המגזר החרדי, המונה 125 אלף בתי-אב, נחשף יותר ויותר למודרניזציה. ועל כך מעידה גם תשומת הלב הגוברת של רוב החברות הגדולות במשק למגזר זה, שהפך בשנים האחרונות לגורם שאי-אפשר להתעלם ממנו במפה הצרכנית. הכשר של טלפונים ניידים ואינטרנט, הם אחת הדרכים לכבוש את לבו וכיסו של הצרכן החרדי. הרב פוגל, בניגוד לרבנים אחרים בעולם החרדי, מברך על כך. "יש לנו בקמפוס אינטרנט מצונזר הקרוי 'אינטרנט רימון', שעוזר לסטודנטים מאוד", הוא אומר. והרטמן מוסיף, כי "אי-אפשר ללמוד היום לימודים אקדמיים בלי אינטרנט, אבל בהחלט אפשר להסתדר בלי פייסבוק".
האם קיימת פתיחות גם לגבי השתלבות נשים במקצועות כמו עריכת-דין?
פוגל: "עריכת-דין נתפש בציבור החרדי כמקצוע שלא הולם אישה, בשל אווירת ההתחככות שאיננה הולמת אישה. אבל, יותר ויותר אנשים מגלים שהדברים לא כל-כך נוראים, ושעורכת-דין טובה לא חייבת להופיע רק בבית משפט כדי להתפרנס יפה מהמקצוע. אפשר לעבוד במקצוע הזה מבלי לצאת מהמשרד".
אפשר לומר שהרתיעה של החרדים מהאקדמיה פחתה בשנים האחרונות?
"במאה הקודמת רבים התפקרו בגלל השכלה, ולכן קיימת רתיעה מהמילה 'אקדמיה'. היום, יותר רבנים שנותנים את הטון בציבור החרדי מבינים שיש מוסדות להשכלה גבוהה, דוגמת הקמפוס שלנו, שלא מנסים למכור פילוסופיה, הגות או שינוי אורח-חיים; אלא, מלמדים נטו מקצוע שעוזר בהמשך החיים. בזכות זה, אפשר לומר שלימודים אקדמאיים הפכו לבון-טון במגזר החרדי. היום, סטודנטים חרדים לא מתביישים כבעבר, בכניסה לקמפוס".
האם גם המרצים בקמפוס חרדים?
הרטמן: "הרעיון הוא מצד אחד, לאפשר תנאי לימודים התואמים את אורח חייהם של החרדים, דהיינו הפרדה בין גברים ונשים; ומצד שני, לתת להם מעטפת אקדמית הזהה לזו החילונית. מסיבה זו, המרצים בקמפוס הם חילונים".
האם אתם רואים בקמפוס סיפור הצלחה?
"הקמפוס הוא מבחינתנו סיפור הצלחה אדיר. כל חג חבר הנהלה אחר מקבל טלפון מבוגר שמבקש להגיד תודה על שהצליח לקנות אוכל לחג בכוחות עצמו ולא בזכות גמ"ח. אין סיפור הצלחה מרגש יותר מזה, לדעת שבזכות לימודים אקדמאים משפחות שלמות יוצאות ממעגל העוני".
באילו תפקידים בכירים בוגרי הקמפוס הצליחו להשתלב?
פוגל: "בוגרים שלנו השתלבו במגוון תפקידים בכירים. יש לנו ארבעה מנהלי סניפי בנק, מהנדסי ערים ויועצים משפטיים ברשויות מקומיות, עורכי-דין במשרדים המובילים, ואפילו מפקח מס ברשות המסים. צריך להבין, שבציבור החרדי לעבוד ברשות המסים זה כמו לעבוד אצל האויב".