בעת פרישת עובד הוא זוכה למענקי פרישה שונים שמשלם מעסיקו, כמו: פדיון ימי חופשה, פיצויי פיטורים, תשלום בגין אי-הודעה מוקדמת ועוד. חלק מסכומי הכסף שמקבל העובד נקלטים ברשת המס ומקבלים יחס כאל "שכר", וחלקם זוכים לפטור ממס עד לתקרה מסוימת, כך למשל פיצויי פיטורים.
במקרים רבים המעביד והעובד מסדירים את היחסים ביניהם בהסכם פרישה. הסכם כזה יכול לפעמים לשמש ככלי, בו המעסיק מגביל את חירותו של העובד לעבוד במסגרת חדשה שמתחרה בעסקיו. בדרך-כלל הגבלה זו קיימת כבר בהסכם העסקה.
לסוגייה של הגבלת התחרות קיים היבט משפטי והיבט מיסויי. בטור זה נדון בממד המשפטי של התניה המגבילה תחרות, ובטור הבא נדון במשטר המס החל עליה.
בממד המשפטי - התניה של אי-תחרות מעוררת מתח בין שני עקרונות: הגבלת חופש העיסוק של העובד והגנה על אינטרסים לגיטימיים של המעביד.
הפסיקה נתנה את דעתה בעניין ההגנה על האינטרסים הלגיטימיים של המעביד בפרשת AES System Inc. בית המשפט קבע כי תניה בין עובד למעביד, המגבילה את חופש העיסוק של העובד לאחר תום עבודתו ואין בה כדי להגן על "אינטרסים לגיטימיים" של המעביד - נוגדת את תקנת הציבור.
מתן לגיטימציה לתניה מגבילה נובע מהזכות הקניינית או מעין קניינית השייכת למעביד. הפסיקה לא תחמה ברשימה סגורה את מהותה של זכות או אינטרס קנייני השייך למעביד, אך מנתה בה סודות מסחריים של מעסיק ורשימת לקוחותיו.
חובת אמון
עוד בהקשר הזה קבע בית המשפט בפרשת ורגוס כי חל איסור על שידול לקוחות המעביד לעבור לעבוד עם העובד הפורש. איסור זה נגזר מחובת האימון שבין עובד למעבידו, ושמשתרעת גם על התקופה שלאחר סיום יחסי העבודה.
מאחר שתניה שאינה מגינה על אינטרסים לגיטימיים של מעביד נוגדת את תקנת הציבור, קבע בית המשפט בפרשת צ'ק פוינט (ע"ע (ארצי) 146/99 דן פרומר נ' רדגארד בע"מ) את העקרונות המנחים, שלאורם כן מתירים תניה כזו:
1. שימוש בסוד מסחרי - לסודות מסחריים קיימת הגנה בדיני הקניין הרוחני. קיימת אפשרות להגביל את חופש העיסוק של העובד, כדי להימנע משימוש בסוד מסחרי שלא כדין.
2. ניתן להצדיק הגבלת העיסוק של העובד למשך פרק זמן מסוים, אם המעביד השקיע משאבים ומאמצים מיוחדים בהכשרתו של העובד.
3. העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור הגבלת עיסוקו.
הכותב עורך דין מומחה לדיני מסים, עובד לשעבר ברשות המסים. המאמר אינו מהווה תחליף ליעוץ פרטני.