בג"ץ דחה ביום חמישי את טענות המדינה ונובל אנרג'י בעתירת תושבי חוף הכרמל, שטענו כי נובל אינה יכולה להציע ולקבוע חלופות יבשתיות למתקן הגז בחוף כרמל, מאחר שהיא מצויה בניגוד אינטרסים בולט מעצם היותה היזם בפרויקט.
ההחלטה מהווה ניצחון נוסף לירוקים ולארגונים למען איכות הסביבה, המנהלים מאבק מתמשך נגד הקמת מתקנים יבשתיים כחלק מתשתיות העברת הגז הטבעי שיופק מקידוח "תמר".
החלק המעניין ביותר בדיון, עם זאת, היה הרגע בו טענו פרקליטי חברת נובל אנרג'י כי הגז שתספק החברה מקידוח "תמר" אינו כלל בגדר משאב של מדינת ישראל, כי אם משאב בבעלות נובל עצמה. נציגי מדינת ישראל בדיון הביעו עמדה הפוכה, לפיה הגז הטבעי הינו רכוש מדינת ישראל, שלנובל יש בעלות חלקית בו מעצם החזקותיה ב"תמר".
בנוסף, בג"ץ הוציא בסוף השבוע צו על-תנאי המכוון למועצה הארצית לתכנון ולבנייה במשרד הפנים, המורה לה לנמק בתוך 15 יום מדוע היא ממשיכה לתת בידי חברת נובל אנרג'י את הסמכות לצורך הכנת תוכנית המתאר הארצית להקמת מתקן הקבלה לגז שיוזרם מ"תמר".
3 שופטי בג"ץ - אליהו ריבלין, אשר גרוניס ומרים נאור - קיבלו בכך את בקשתן של המועצות המקומיות זכרון-יעקב ופראדיס והמועצה האזורית חוף הכרמל, במסגרת עתירה שהוגשה באמצעות עו"ד אלי וילצ'יק ורוית צימנט.
פרופ' מדינה: "המאבק נגד העלאת התמלוגים - כמעט אבוד"
"אנשים וחברות שקיבלו רישיון לחפש נפט השתלטו על מרבית מחווי הדעה האפשריים בשאלת העלאת תמלוגי הגז והנפט. ועדת ששינסקי פנתה לעוד אנשים, וכולם אמרו להם שהם כבר נמצאים בניגוד עניינים, כי הם קיבלו פנייה מהצד השני. אותי משרד האוצר תפס בזמן. גם אליי פנו יצרני הנפט, אבל הם פספסו אותי, כבר התחלתי להכין את חוות-הדעת לוועדה".
כך מספר ל"גלובס" פרופ' ברק מדינה, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומומחה למשפט חוקתי וניתוח כלכלי של המשפט, שכתב חוות-דעת עבור משרד האוצר בשאלת העלאת שיעור תמלוגי הגז, שלפיה אין כל פסול בהעלאת תמלוגי המדינה מתגליות הגז.
"אני לא יודע את הנימוקים של שורת המומחים שיכתבו חוות-דעת לחברות הנפט", אומר פרופ' מדינה, "ואני לא מערער על האמינות שלהם, אבל להגנתי אומר שהעברתי את חוות-הדעת שלי לוועדת ששינסקי ללא תמורה, כך שהיא ניתנה ללא שום אינטרס אישי".
- נתת חוות-דעת מקצועית בלי לקבל שכר?
"כן. זו המדינה. הם ביקשו, אז נתתי. אם הייתי נותן חוות-דעת לצד השני - הייתי כנראה מרוויח יפה, אבל גם ככה לא הייתי נותן חוות-דעת המנוגדת לדעתי, כך שזה לא היה רלוונטי. מעבר לכך, אני דיקן שמקבל משכורת מהאוניברסיטה, אני לא מתפרנס מחוות-דעת. זו לא העבודה שלי".
לדברי פרופ' מדינה, "יש פה שאלה אם העלאת תעריף התמלוגים זו פעולה רטרואקטיבית או לא. אם היו מטילים היום מס יותר גבוה על נפט שכבר הופק ושווק זה היה למפרע, כי זה שינוי המצב על פעולה שכבר נעשתה. במקרה של תגליות הנפט והגז לא מדובר על נפט שהופק. הנפט עדיין לא הופק, נעשו רק פעולות הכנה במסגרת חיפוש הנפט. האם שינוי מערך המיסוי היום על פעילות שטרם נעשתה, אבל נעשתה לה פעילות הכנה, זה רטרואקטיביות או לא? זו שאלה פתוחה. בעיניי, טענת הרטרואקטיביות פה היא מצומצמת יחסית.
"הטענה הבסיסית שלי בחוות-הדעת היא שקודם כול מדובר במס. התמלוגים הם מס. וזה הוויכוח הגדול. מהצד השני של המתרס צריכים להסכים שאם מסווגים את התמלוגים האלה כמס - מותר למדינה להעלות את גובהו. להערכתי, התוצאה בבית המשפט תהיה - ואפשר לבדוק זאת בעוד 5 שנים אחרי ההחלטה - שהוא ידחה את העתירה בעניין.
"אין תקדים אצלנו, ואני לא חושב שגם בעולם, שבו מגבילים את כוחה של המדינה להטיל מסים או לשנות את גובה המס כשהיא רואה לנכון. זה עניין של יום-יום שמשנים את מדיניות המס, ולאיש אין אינטרס או זכות מוקנית לכך שגובה המס יישאר כמו שהוא. לכן, הוויכוח הוא אם זה מס או תמלוגים שהם לכאורה חלק מהסכם בין המדינה לחברות. אני חושב שזה מס באופן מובהק, ואם זה מס - המאבק נגד העלאת התעריף הוא כמעט אבוד".
"המשפט נפל על וינרוט כרעם ביום בהיר"
"התמחיתי אצל עו"ד יעקב וינרוט", מספר פרופ' מדינה, "וזו היתה חוויה נהדרת לעבוד אתו. הוא טיפוס בלתי רגיל. זה היה בשבילי בית-ספר נהדר, אבל די מהר הבנתי שאני לא מתאים להיות עורך דין, שזה לא בשבילי. הרגשתי שכעורך דין אתה מייצג את כל האנשים הרעים, צד שהיה קשה לי להזדהות אתו".
"מאז ההתמחות שלי אצל עו"ד יעקב וינרוט נשארנו בקשר קרוב", אומר פרופ' מדינה. "המשפט נפל על וינרוט כרעם ביום בהיר. הוא לוקח את זה מאוד קשה, וההתמודדות עם האישום תובעת ממנו תעצומות נפש גדולות.
"כשסיימתי את ההתמחות ועבדתי שנה וחצי כעורך דין צעיר, נתנו לי את כל התיקים שהמשרד קיבל ללא תמורה. היו הרבה תיקים כאלה, ללא תמורה או עם שכר-טרחה לא ריאלי, כך שזה מוזר שטוענים שזה מופרך שהיה לו תיק כזה. זה לא מופרך.
"מה שראיתי אצל וינרוט זה מחויבות טוטאלית ללקוח. ברגע שהוא לוקח תיק הוא כולו בתוך העניין, חושב על זה 24 שעות ביממה ויעשה הכול בשביל לעזור ללקוח שלו. לא היה אצלו את העניין של לדאוג לעצמו, לעשות קומבינות בין לקוחות או דברים מהסוג הזה. קשה לי להאמין שהוא עשה את מה שמייחסים לו, ושהוא עשה משהו לא בסדר. על פני הדברים זה נראה לי מופרך. העובדות היו גלויות, ולא היה פה משהו סודי".
פרופ' ברק מדינה, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בעל תואר ראשון ושני במשפטים ודוקטורט בכלכלה. עוסק במחקר ובהוראה בתחומי משפט חוקתי וניתוח כלכלי של המשפט. פרסם 6 ספרים ועשרות מאמרים בארץ ובחו"ל. מספק חוות-דעת למדינה בתחומי התמחותו. כתב בין היתר חוות-דעת עבור משרד האוצר בשאלת העלאת שיעור תמלוגי הגז, שלפיה אין כל פסול בהעלאת תמלוגי המדינה מתגליות הגז.
* הראיון המלא עם פרופ' ברק מדינה - במהדורה המודפסת של "גלובס הערב".