שכר הבכירים במשק משמש זה זמן רב כמוקד שיח וביקורת כתוצאה מעלייתו המגמתית. מדובר בתופעה שאינה מאפיינת את המשק הישראלי בלבד. החרפת המשבר הכלכלי העולמי בב-2008-2009 העצימה את הצורך לטפל בתופעה זו, שהינה בעלת השלכות במישורים רבים, בעיקר החברתי והכלכלי.
במישור החברתי נטען כי העלאת שכר הבכירים מגדילה את הפערים הכלכליים והחברתיים בשל הפער הגדל בין שכר הבכירים לשכר העובדים הרגילים. יש הטוענים כי מצב זה גורם לפגיעה בלכידות החברתית, כיוון שהפערים בין השכבות בחברה גדלים.
במישור הכלכלי - הטענה העיקרית בוחנת את ההצדקה של מתן תגמול לבכירים. כאשר מדובר במשכורות ותגמולים חריגים, קיים צורך לבחון אם לחברה עצמה נוצר רווח מהעלאת שכרו של הבכיר ואם אכן התועלת עולה על העלות.
יוזמות והצעות חוק, שהועלו באחרונה, מנסות להגביל את שכרם של בכירים בדרכים שונות - הגבלת ניכוי הוצאות בשל תשלום הכנסה עד למיליון שקל לשנת מס; יצירת זיקה בין השכר הכי נמוך לשכר הכי גבוה באותו מקום עבודה; הוספת עוד מדרגת מס לצורך העלאת שיעור המס החל על שכרם של בכירים; והגבלת שכרם של הבכירים במוסדות שמקבלים תקציב מהמדינה בצורה ישירה או עקיפה.
בטור זה נדון בשתי טכניקות זמינות ופשוטות, שנמצאות בהישג יד, לפי דיני המס בישראל, להגבלת שכר הבכירים:
מס הכנסה על אופציות
הגבלת שכר הבכירים אפשרית דרך סגירת פירצת המס, שמייצר סעיף 102 לפקודת מס הכנסה. חקיקת סעיף 102 נועדה לעידוד תחומי הטכנולוגיה העילית, ובמיוחד חברות סטארט-אפ קטנות שמחפשות הזדמנות להתרחב - כך שבמקום לשלם שכר גבוה לעובדים, הן מעניקות להם אופציות. סעיף 102 מעניק הטבה למקבלי האופציות, במסגרתה ממוסות האופציות לפי שיעורי מס רווח הון, ותשלום המס נדחה עד למועד מימושן.
הטבת המס על אופציות, המוענקת בדרך-כלל לעובדים בכירים, רק מעצימה את הפערים בין העובדים. כך, למשל, שני עובדים המקבלים הכנסה זהה ימוסו באופן אחר, כאשר הכנסתו של אחד העובדים ניתנת בצורת אופציות. עובד זה ימוסה לפי שיעור מס רווח הון במועד ממימוש האופציות בלבד; ואילו העובד השני ימוסה בזמן אמת לפי שיעורי המס השוליים החלים על הכנסת עבודה.
למותר לציין כי הטבת המס הקבועה בסעיף 102 כבר מזמן פשטה את הרגל, במקום בו היא אינה מהווה תחליף לשכר אלא תוספת לו. לכן יש להחזיר עטרה ליושנה: להעניק את הטבת המס של סעיף 102 רק כאשר האופציות למניות ניתנות כתחליף לשכר, ובכל מקרה למסותן במס פירותי, כלומר מס הכנסה.
התערבות בגובה ההוצאה
סעיף 30 לפקודת מס הכנסה מגביל את ניכוי ההוצאות בידי החברה, בכך שהוא מונע ניכוי הוצאות מוגזמות, בסכומים העולים על הדרוש לצורכי ייצור ההכנסה. נכון לעכשיו הוראת חוק זו לא שימשה שנים רבות כלי אכיפה בידי פקידי השומה או בידי מערכת המשפט, שמעדיפה לא להתערב בהחלטות פנים-עסקיות של החברה.
יש להפעיל את סמכות פקיד השומה להגביל את ההוצאות המנוכות בידי החברה, כך שתקטן המוטיבציה להגדיל את שכר הבכירים.
* הכותב הוא בעל משרד עורכי דין העוסק בדיני מסים, ועבד בעבר ברשות המסים. המאמר אינו מהווה תחליף ליעוץ פרטני.