אחת הסוגיות הרגישות ביותר הנוגעות לגבולות ההפרטה במדינת ישראל, כזו שלא זכתה להד תקשורתי גדול במיוחד, מקבלת היום (א') תפנית מעניינת: משרד הבריאות הודיע לבית המשפט המחוזי בירושלים כי הוא מבטל את המכרז להפרטת מרכזי המתדון, בהם אלפי מכורים קשים לסמים מקבלים תחליפי סם המאפשרים להם לתפקד באופן סביר בחברה.
הודעת משרד הבריאות נמסרה בעקבות מאבק עיקש של עובדי המרכזים שהתאגדו במסגרת ארגון "כוח לעובדים", ובעיקר בעקבות עתירה מנהלית שהגישו מספר מכורים לסמים יחד עם האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם. בעתירה נטען כי בעוד שהמרכזים מנוהלים כיום על ידי האגודה לבריאות הציבור, שהיא גוף ללא מטרות רווח, משרד הבריאות פרסם מכרז שמאפשר גם לחברות מסחריות להתמודד בו. "המכרז מאפשר לראשונה העברתו של טיפול כה רגיש, הנוגע לזכויות יסוד מוגנות כגון הזכות לחיים, לבריאות ולכבוד והכרוך באספקת סם מסוכן, בין השאר לחברות פרטיות, שמטרתן השארת רווחים כלכליים" - כך נאמר בעתירה. עוד נטען, כי המכרז נוסח "בצורה רשלנית", תוך התעלמות מסוגיות מהותיות הנוגעות לטיב הטיפול, לפיקוח עליו ולהגנה על זכויות המטופלים, ומבלי שיצורפו לו מסמכים חיוניים - בלעדיהם אסור היה כלל לפרסם מכרז מסוג זה.
אבל בביטול המכרז יש כנראה רק חצי נחמה: במשרד הבריאות הודיעו לבית המשפט כי הם מבטלים את המכרז כדי לערוך בו שינויים רבים, אולם באותה נשימה הובהר כי בקרוב יתפרסם מכרז חדש, וגם בו יוכלו להתמודד חברות פרטיות - זאת משום שלא ניתן לכאורה לשלול מגופים פרטיים התמודדות שכזו. הטענה הזו אינה עולה עם החלטות אחרות של משרדי ממשלה ומשרד הבריאות בפרט, שפרסמו מכרזים המיועדים למלכ"רים בלבד. "אוכלוסיית נפגעי הסמים היא אחת האוכלוסיות המוחלשות והמנודות ביותר בישראל, ואסור להפקיר אותה בידי קבלנים פרטיים", אמר היום עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח. "הניסיון המר בעבר של העברת המרכזים הללו לידיים פרטיות הראה, כי שיקולי רווח והפסד, יחד עם פיקוח ציבורי אפסי, הם הרי-אסון עבור נפגעי הסמים המטופלים במרכזים", הוסיף בנדל.
על פי הערכות, בשנת 2009 חיו בישראל 12 אלף מכורים קשים לסמים, מתוכם 3,500 מטופלים במרכזים לטיפול תרופתי שבאחריות משרד הבריאות. מאחורי הטיפול התרופתי, שהתפתח בשנות השבעים, עומדת אסכולת "צמצום הנזק", הגורסת כי התמכרות לסמים היא מחלה כרונית לכל דבר, שאינה ניתנת תמיד לריפוי מלא - ועל כן יש לצמצם ככל הניתן את הנזק הנלווה להתמכרות ולשפר את תפקודיו של המטופל בעזרת תחליף הסם.