עד היום, הטיפולים הקיימים בתחומי ההתמכרויות לסמים והדיכאון הם טיפולים תרופתיים ופסיכולוגיים. טכנולוגיית ה-Deep TMS, שפיתחו פרופ' אברהם צנגן וד"ר יפתח רוט, ושלחברת בריינסוויי יש בלעדיות בשימוש בה, משנה את התמונה. הטכנולוגיה מאפשרת לחדור למוח, עד לעומק של שישה סנטימטרים, בלי לקדוח חורים בראשו של המטופל.
בניגוד לטיפול התרופתי, מכשיר ה-Deep TMS לא מתערב בביוכימיה של שאר הגוף, ומגיע ישירות לאזור הספציפי במוח שאליו מכוונים. לכן אין כמעט תופעות לוואי, ושיעור המטופלים המגיבים למכשיר הוא גבוה מאוד.
ההמצאה נולדה כשצנגן ערך ניסוי בחיות מעבדה במסגרת הפוסט דוקטורט שלו, וגילה שיש אפשרות לגרות אזורים מסוימים במוח ולקבל תגובות התנהגותיות שיוצרות שחרור של חומרים במוח הקשורים בפתולוגיה של דיכאון או בהתמכרות. כאן גם מגיעה המכשלה: האזורים הרלבנטיים בתחומי ההתמכרות והדיכאון נמצאים עמוק בראש. אז צנגן חשב על פתרון יצירתי: ליצור שדות מגנטיים אחדים שיגיעו מכיוונים שונים, ולנקז אותם לנקודת מפגש תיאורטית בעומק המוח. לצורך זה פנה צנגן לגיסו, רוט, והשניים החלו לייצר יחד את האב-טיפוס של הסליל שיביא לתוצאה הזאת.
בריינסוויי, החברה שמפתחת את המכשירים, נסחרת כיום בבורסה בתל אביב ומתכננת בקרוב גם הנפקה בנאסד"ק.
שירי חביב ולדהורן
ד"ר אלעזר זוננשיין |
מייסד חברת מדיגוס
הפרטים קטנים
בסדרה הנוסטלגית "החיים" מתוארים הגורמים השונים שפועלים בגופנו כאנשים מזעריים שמטפלים בכל הבעיות הרפואיות. המכשיר שפיתחה חברת מדיגוס בראשותו של ד"ר אלעזר זוננשטיין מתאים בדיוק לתיאור הזה, שכן מדובר במוצר שהופך את הרופא המנתח לגמד בגודל של מיקרון, שיכול להיכנס אל תוך הצינורות הקטנים ביותר בגוף ולטפל בהם.
המכשיר שאותו מפתחת מדיגוס מיועד לטיפול במחלת ה-GERD, החזר תוך-ושטי. המחלה מאופיינת בעליית חומצה מהקיבה אל הוושט ומתבטאת בתחושת צריבה ובכאבים בבית החזה. כשהדבר חוזר בתדירות ובעוצמה גבוהות, עלולים להיגרם נזקים לרקמות, דלקות, ואף חסימה חלקית של הוושט. לרוב, החולים מקבלים טיפול תרופתי, אך אם הטיפול אינו יעיל עבורם הם נאלצים לעבור ניתוח, במהלכו מקפלים חלק מהקיבה כלפי מעלה ותופרים אותו סביב חלקו התחתון של הוושט.
המכשיר של מדיגוס, SRS, מיועד להחליף את הניתוח הקיים בפרוצדורה הרבה פחות פולשנית, שאינה כוללת ניתוחים או חתכים. מדובר באנדוסקופ גמיש שמוכנס לגוף דרך הפה ומגיע עד לחלק העליון של הקיבה. האנדוסקופ מצויד במצלמה זעירה וכן ב"שדכן רקמות" מוכוון אולטרסאונד. באופן זה, הרופא מוצא את האזור המדויק שבו הוא צריך "לשדך" ולבנות שסתום חדש. מדיגוס כבר זכתה באישור לשווק את המכשיר שפיתחה באירופה, והיא מצפה להתחיל למכור אותו שם בסוף השנה. החברה צפויה לקבל אישור לשיווק המכשיר גם בארצות הברית.
במקביל, באמצעות תוכנית של משרד התמ"ת, מדיגוס פיתחה יחד עם טאואר הישראלית את מצלמת הווידאו הקטנה ביותר בעולם - 700 מיקרון (0.7 מילימטר) על 700 מיקרון, שמתאימה לצילום בתוך חללים צרים דוגמת הלב והמוח. עסקה ראשונה כבר בוצעה ועיסקות נוספות נמצאות בהליכים מתקדמים.
"לקחת קבוצה של חמישה אנשים בראשית דרכם בסטארט-אפ, שאין להם מושג באנדוסקופיה, ולנסות להתחרות בחברות יפניות מנוסות, זה יומרני", מודה זוננשטיין. "היו לנו המון בעיות טכניות, ואני שמח שהתגברנו עליהן בתמיכת בעלי המניות וקרנות הון סיכון. אני יכול לומר שההצלחה טמונה בפרטים הכי קטנים. חשוב לחפור יותר עמוק ולזהות את האתגרים ההנדסיים, הרגולטוריים, הקליניים, הפטנטיים והפיננסיים, לפרק אותם לגורמים, ולכמת כל גורם וסיכון. זה בניגוד לאופי הישראלי, שדורש סיפוק מיידי אבל מאפשר להבין אם יש מוצר מנצח או שהולכים לבזבז זמן וכסף".
שירי חביב ולדהורן
סייג לחוכמה
יולי-אוגוסט 2010. על מדיניות השתיקה של טבע, שנראה כי בעקבותיה מגיעות רכישות הענק שלה, כבר כתבנו לא מעט ב-G. הסיפור של רכישת ענקית התרופות הגרמנית רציופארם ממחיש היטב את המדיניות הזאת: טבע, שהתחרתה על לבה של רציו מול פייזר האמריקאית ואקטביס האיסלנדית, שמרה על שתיקה מחויכת לאורך כל ה"תחרות", בעוד שיריבותיה לא הפסיקו לברבר ולהדליף לתקשורת. הדבר הזה הוביל לשאלה הגדולה: האם טבע יודעת משהו שפייזר ואקטביס לא יודעות? התשובה התקבלה זמן קצר לאחר מכן, כשטבע הודיעה על הרכישה. *טלי ציפורי