יסלחו לי חברי האנליסטים המלומדים, שמספידים את האירו. לדעתי, המטבע האירופי המשותף, טרם מיצה את פוטנציאל ההתחזקות שנמצא מעל רמת 1.5 דולר לאירו. לא מן הנמנע, שחציית רמה זו, תעורר התערבות מצד מדינות האיחוד המטבעי על מנת להחליש את האירו מול הדולר האמריקני.
הכרזות "מלחמה" וזעקות שבר מצד קובעי המדיניות במדינות ששער המטבע שלהן התחזק באופן קיצוני, משכו תשומת לב רבה בשבועות האחרונים. החשש ממלחמת מטבעות גלובלית כאשר כל דאלים גבר כך שמדינות בעלות משאבים נרחבים כסין, יפן וגרמניה ייהנו מיתרון הגודל עודד דיונים והכרזות בדבר הצורך לטפל במשבר שער החליפין.
קרן המטבע הבינלאומית קראה לתגובה, בדמות התערבות מקומית בשער בריבית ובאותה העת, קרא הבנק העולמי להטלת מגבלות על תנועות ההון הנרחבות, שני גורמים מרכזיים ומוערכים קראו כל אחד לפעולה מנוגדת, והשוק... בשלו ממשיך ומדרדר.
התנודות הקיצוניות של התחזקות האירו אל מול הדולר, אותתו כי מתקרב שלב ההתייצבות, אותו שלב שבגדר "תיקון טכני" התקבל כצפוי בתחילת השבוע שעבר עם התחזקות קלה בשער הדולר לעבר התחום של 1.37 - 1.38 דולר לאירו שנע בתחום שערים צר במהלך מספר ימים ואח"כ משם שב במהרה והתחזק לעבר רמת 1.4120 דולר לאירו. ניתוח מדד סטיות התקן מלמד כי האירו פרץ רמות קיצון קודמות כאשר נע לעבר רמת % 13 סטיית תקן רמה, הגבוהה מזו הנרשמת בין הדולר למטבעות אקזוטיים ומערביים אחרים. לדוגמה, רמת סטיית התקן בין הדולר לשקל עומדת על 7% ורמת סטיית התקן בין הדולר ללירה הטורקית והרובל הרוסי עומדת על 12% בלבד.
מדינות ה-PIIGS מתקשות להתרומם
המשבר שפקד את אירופה בכלל ואת מדינות PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד) בפרט, עורר בקרב רבים שאלות באשר לעתיד האיחוד המוניטרי האירופאי. ניתוח תוכנית רשת ההגנה האירופית לאג"ח הבעייתי ושיעור הצמיחה המרשים שנרשם בגרמניה, בשילוב רצונן של מדינות אסיה לגוון את הרכב אחזקותיהן ולהחזיק באירו ובמטבעות נוספים, ומנגד המשבר העמוק בו נתונה הכלכלה האמריקאית תורם לעניין הגובר באירו.
להערכתי, בראיה לטווח קצר עד בינוני, לאירו עתיד "זוהר" מזה הצפוי לדולר האמריקני. אולם בראיה לטווח ארוך, לקראת המחצית השנייה של שנת 2011 עשוי האירו לשוב ולהיחלש על רקע ההשפעות השליליות הצפויות לכלכלות החלשות באירופה, המתקשות לצאת מהמשבר ובראשן מדינות ה PIIGS. נתוני הצמיחה המאכזבים, לצד שיעורי האבטלה ותנאי הסחר הנחותים, יפגעו בהמשך שנת 2011 בחוסנו של אירו.
האם שינוי אצל הדרקון הסיני היא המפתח לשינוי?
הקריאה לייסוף היואן [RNB] מוצדקת בחלקה על רקע הנסיקה שנרשמה בהיקף גרעון הסחר שבין ארה"ב לסין. הגרעון גדל בחודש אוגוסט בשיעור של 8.8% ועמד על יבוא עודף של כ 46.3 מיליארד דולר מסין לארה"ב. מנגד, אי האיזון השורר ביחס הכוחות, בסחר בין ארה"ב לסין, כאשר המטבע הסיני נשמר חלש (כעת שוכן ברמת ה 6.65 יואן לדולר) באופן מלאכותי ע"י הממשל הסיני שדואג לקבוע שער חליפין חלש מהראוי.
בכך, נוצר לסין יתרון: הן בתנאי הסחר של היצוא הסיני "הזול" לעומת היבוא לסין היקר, כך הצליחה סין להציף את השווקים, בתוצרת סינית, וליצור לעצמה יתרות מטבעי של כ 2.5 טריליון דולר מול המדינות ש"נהנות" מסחורה סינית זולה.
לדעתי, ראוי היה שארה"ב תטפל בנוסף לסוגיה הסינית גם באי האיזון השורר בסחר האמריקני עם מדינות אסיה והשכנות הקרובות. בקרב חברות ברית הסחר החופשי בצפון אמריקה [NAFTA] בה חברות קנדה מקסיקו וארה"ב, אין איזון בהיקף הסחר עם ארה"ב וגירעונות דומים מחזיקות מדינות נוספות להן עודף יצוא משמעותי. ממשל אובמה יידרש לטפל במגוון כשלים ולא רק בשאלת שער החליפין בין הדולר ליואן, סוגיה שגם אם תיפטר מחר, לא תוביל לבדה להתאוששות המטבע האמריקני.
האמריקנים לא ייצרו צעצועים זולים מפלסטיק
מהלך של ייסוף היואן הינו רק חלק מהתהליך הנדרש, ייסוף משמעותי של היואן אשר יתחזק ביחס לדולר לא יביא לשינוי ולמעבר של תעשיות עתירות עבודה וערך מוסף נמוך, לעבר ארה"ב, אלא יגרור למעבר מפעלים מסין לויטנאם, מלזיה, טנזניה ומדינות מתפתחות נוספות. יצור צעצועי פלסטיק זולים בארה"ב לא יביא ליתרון משמעותי אלא דווקא לחיסרון, שכן ארה"ב תאבד כוח יצור איכותי בעל שכר ראוי בעבודה תמורת תשלום נחות במונחי ארה"ב.
התחנה הבאה: 3.23 שקלים לדולר
חולשת הדולר בעולם ומנגד הנתונים הכלכליים המרשימים בישראל, עודף בגביה, שיעור אבטלה נמוך וצמיחה יציבה, תורמים לביקוש העולמי למטבע הישראלי. כך, שלהוציא את רכישות בנק ישראל, הרי שעיקר הפעילות תומכת בהמשך ייסוף השקל. פריצת רמות מפתח בתחום שבין 3.5 ל-3.6 שקלים לדולר, יאותת לרבים כי אנו בדרך לתחום שפל שנע בין 3.2 ל-3.35 שקלים לדולר בעוד רמת המטרה תהא רמת הקיצון הישנה מיולי 2008 ברמת 3.23 שקלים לדולר.
יוסי פריימן הוא מנכ"ל קבוצת פריקו, המתמחה בניהול סיכונים פיננסיים ומסחר במט"ח