בסוף השבוע התבשרנו על ספין חדש מבית היוצר של משרד התקשורת - להכריז על חברות הסלולר כקבוצת ריכוז, כדי שלרשות ההגבלים העסקיים תהיה סמכות לפעול נגדן. ובכן, בואו נתקן כמה דברים קטנים בדרך. הבעיה האחרונה של שר התקשורת משה כחלון היא היעדר סמכויות.
לכחלון יש סמכות להורות לחברות שלא להעלות מחירים, לפי סעיף 15 פרק ה' לחוק התקשורת. זהו נשק יום הדין שאף שר לא השתמש בו, אבל זו דוגמה למה לשרים לעתים טוב להמליץ על שימוש בכלים שלא קיימים ברשותם, במקום לנסות ולהתערב בעצמם.
ההמולה הרבעונית או החצי שנתית סביב העלאות המחירים בסלולר אינה במקומה. הציבור בא בטענות לחברות הסלולריות וזועק חמס, אבל לא מבין שהן לא הכתובת. הן מתנהגות כמו כל פירמה בשוק חופשי, והן מעלות מחירים כי הן יכולות. נקודה. התירוץ הפעם, של העלאות מחירים בגלל ההפחתה הצפויה בתעריפי הקישוריות ובשחיקת המחירים, נכון ברובו הגדול.
אבל כאשר לא הפחיתו קישוריות לפני שנה ושנתיים, מדוע גם אז החברות העלו מחירים באופן קבוע? על זה אף אחד לא נותן את הדעת, והציבור ממשיך לשנוא את החברות בלי להבין שהסיבה היא כישלון אחד גדול ומתמשך בהסדרת השוק, שנמשך כבר עשור ויותר, אבל זה כבר יותר מסובך לניתוח ולכן גם קשה יותר למחות נגד זה.
הבטיחו וקיימו
בגדול, החברות הסלולריות הבטיחו שלהפחתת תעריפי הקישוריות תבוא תגובה בשלושה מישורים. היקף הנזק מההפחתה מוערך ב-400-500 מיליון שקל בשנה ולכן - א. הן יעלו מחירים בשיעור של כ-150 מיליון שקל. ב. הן יפטרו אנשים כדי לחסוך עוד 150 מיליון שקל. ג. הן יפחיתו השקעות בהיקף דומה.
עד כאן החברות עומדות בדיבורן ומקיימות את מה שהבטיחו והזהירו מפניו. אלא שבדרך, הרווחיות של החברות משתפרת מרבעון לרבעון, וכל המשברים והרעות החולות שנופלים עליהן לא משנים את התמונה.
תעשיית הסלולר היא תעשייה שנותנת יתרון עצום לגודל, ומכאן גם נגזרת הרווחיות הגדולה שלה. החברות הסלולריות בישראל כנראה לא מרוויחות יותר מאשר הקולגות באירופה, והצרכן הישראלי משלם מחירים גבוהים יותר או פחות - תלוי בעיני הסוקר - אבל הוא מפסיד כתוצאה מתוכניות שיווק מפותלות שמסבכות לו את החיים.
שיווי המשקל יושג בארבעה
הבעיה נעוצה בהיעדר מפעיל סלולרי נוסף. לא וירטואלי, אלא נוסף. זו תכלית תכליתו של הכשל בענף - העובדה שבחמש השנים האחרונות לא דאגו להכניס לכאן מפעיל נוסף. יבואו ויאמרו שספק אם גם זה יעזור, כי שיווי משקל של השוק יושג גם אם יהיו ארבעה מפעילים.
ובכן, תחרות בין ארבעה שחקנים טובה יותר, על אף שחברות הסלולר מנסות לשכנע אותנו כל הזמן שלא צריך מפעיל נוסף, ושבאירופה ממוצע החברות עומד על שלושה שחקנים במדינה.
לעצור הכול: דרוש מפעיל נוסף
בימים אלה, כאשר "מתנהל" מכרז להכנסת מפעיל נוסף, שספק אם יתממש לנוכח הבעיות הגדולות הכרוכות בו, וכאשר אנו רואים מה קורה - כלומר, החברות הסלולריות ממשיכות להעלות מחירים - נדרש שר התקשורת משה כחלון לעצור כל דבר אחר שהוא עוסק בו, ולהתמקד בשני דברים בלבד: קידום המכרז והכנסת מיזם חברת הסיבים האופטיים של חברת החשמל לשוק התקשורת. כל היתר בטל בשישים.
המכרז נמצא בתרדמת ויש לפעול במרץ יום-יום ולהקדים את לוחות הזמנים להוצאתו, ובמקביל להכניס את מיזם חברת החשמל לשוק, כי המפעיל הנוסף חייב את אתריה לטובת הקמת אנטנות וחייב חיבור רחב פס לכל אתר במחירים שפויים.
שום דבר ששר התקשורת כחלון עוסק בו היום לא משתווה בחשיבותו למימוש שני נושאים אלה. יהיה מספיק זמן לטפל בשאר לאחר מכן.
אם זה לא יקרה, 2011 תירשם כעוד שנה מבוזבזת.