מחלקת הבקרה בהנדסה של סלקום נסגרה לאחרונה, ומרבית עובדיה פוזרו במחלקות השונות. מיעוטם פוטרו. האם זה אומר שהבקרה בסלקום יכולה היתה למנוע את התקלה אתמול (ד')? אולי כן, אולי לא, מה שבטוח הוא שהסיכוי שתקלות חמורות כאלה יקרו יילך ויגדל.
אחד המהנדסים שפוטר מסלקום אומר כי "הכתובת היתה על הקיר. כל הזמן מקצצים בעובדים, מקצצים לספקים, ההשקעות ירדו לעשירית ממה שהשקיעו לפני שעמוס הגיע. הגישה של עמוס שפירא אומרת שהנדסה זה מוצר מדף, אבל לא צריכות להיות פה תקלות. העובדים בחטיבת ההנדסה לא מתפלאים שזה קרה, הם ידעו מזה מראש. גם אני תיארתי לעצמי, אבל לא חשבתי שזה יקרה כל-כך מהר".
"אנשים התריעו שבסוף יקרה משהו כזה. אם אתה מקצץ כל הזמן ובאנשים טובים, אתה לא יכול לבוא אחר-כך בטענות. איפה מקצצים? הרי לא יקצצו בליבה. אגב, גם שם קיצצו אבל פחות. את מחלקת הבקרה הורידו לגמרי. היו 50 איש, פיזרו אותם. נשארו אולי 10 אנשים בסלקום שמבינים טוב בבקרה. אין אף מהנדס שמתעסק רק בזה. אין. אז מה שפירא מתפלא? הוא שהוריד את העיניים, ובצדק. גם אם אני הייתי סמנכ"ל הנדסה והיו אומרים לי שאני חייב לקצץ, הייתי מקצץ בדברים האלה ולא בתפעול. אבל הדברים האלה משפיעים".
רשת עמוסה מועדת לתקלות
יודגש כבר בהתחלה כי תקלה מעין זו שהיתה אתמול בסלקום יכולה לקרות אצל כל מפעיל. ישנן לא מעט תקלות שהציבור פשוט שכח. בשבועות הראשונים לאחר שבזק העלתה את המתגים החדשה שרכשה לרשת ה-NGN, התרחשה בהם תקלה שפגעה בשיחות למשך יממה לערך. שדרוגים של מערכות גדולות כמו חיוב וגבייה מובילים לתקלות שפוגעות בצורה חמורה בלקוחות, שרתי דואר נופלים כמה פעמים בשנה אצל ספקיות האינטרנט. לא חסרות דוגמאות לתקלות אצל חברות. אז מה קרה הפעם?
התקלה, כפי שנחשף ב"גלובס", התרחשה ב-HLR, אותו מאגר נתונים שמזהה את כל הלקוחות ויודע לאפיין אותם על-פי השירותים שאליהם הם מנויים, ובממשק שלו למתג האיתותים (STP). מתג האיתותים בחברה סלולרית הוא מקדש שמור ומבוצר. בהתחלה ניסו בסלקום לתקן את התקלה, אבל התקשו בכך משום הרשת של סלקום עמוסה מאוד.
ישנן חברות סלולריות בישראל שיש להם 4 מאגרי HLR וקיבולת גבוהה יותר במתגי האיתותים (לסלקום יש שני HLR). כשמתרחשת תקלה, העומס תמיד גדל עוד יותר, משום שהמנויים לא מצליחים להתקשר, ואז מנסים שוב ושוב מה שמביא לעוד ועוד עומס עד שמתג האיתותים נופל.
ייתכן, וזו רק השערה, שאילו היו לסלקום יותר תשתיות ויותר מתגי איתותים - זה לא היה קורה, כי העומס היה מתחלק אחרת. מה שבטוח הוא שברשת עמוסה ממילא, כאשר מעמיסים עליה עומס קיצוני - היא קורסת.
כתוצאה מכך, לא היתה לסלקום ברירה אלא להפיל חלק מהמערכות ולהעלות אותן מחדש. זו, אגב, הסיבה לכך שעמוס שפירא, מנכ"ל סלקום, לא יכול היה לדווח עד היום אם התקלה תוקנה לחלוטין, מכיוון שהמערכות נמדדות בשעות העומס, ובלילה אין עומס.
סלולר כתשתית לאומית
הסיפור של התקלה בסלקום צריך להעלות את הדיון סביב התקשורת הסלולרית כתשתית לאומית. במדינה כמו ישראל, מתברר כי הרשתות הסלולריות הן משאב חיוני.
דבר חשוב שיכול לצמוח מהמשבר הוא דיון בסוגיית הרשתות הסלולריות, ובשאלה כיצד מאפשרים קיומה של תשתית סלולרית ששורדת בשעות חירום. כי כאשר סלקום נופלת, כל התקשורת משתבשת. לא רק 3.3 מיליון לקוחות סלקום אינם יכולים להוציא שיחות, אלא גם כל מי שמחפש אותם לא יכול להשיגם.
התקלה הזו צריכה להוביל לדיון רציני בשאלת השרידות של הרשתות ואיך ניתן לעזור להן בשעת חירום לתפקד.