לפני 3 שנים פרץ המשבר הכלכלי הקשה ביותר מאז השפל הגדול של שנות ה-30.
ממשלות ונגידים של בנקים מרכזיים מיהרו להפעיל את נשקי יום הדין - ריביות אפסיות, גירעונות חסרי תקדים ורכישת ניירות ערך של מוסדות ושווקים כושלים. היה ברור שכל האמצעים כשרים על מנת לבלום את המפולת בכלכלות ובשווקים הפיננסיים ברחבי העולם - יש לפעול עכשיו ולשאול שאלות אחר-כך.
מה שעוד היה ברור הוא שבלימת המשבר תיגבה מחיר לא קל - התפרצות אינפלציה. היה גם ברור שמקבלי ההחלטות לא יוכלו לדעת מתי להתחיל לייבש את השווקים הריאליים והפיננסיים - לצמצם גירעונות פיסיקאליים, להעלות את הריביות ולמכור ניירות ערך שנרכשו במשבר - כדי למנוע זאת.
אם תשאלו אותי - גם היום מקבלי ההחלטות אינם יודעים זאת, ולמען האמת, מעולם לא התיימרו לכך; היווצרות אינפלציה היא תופעה בלתי נמנעת שידעו כי ייאלצו להתמודד איתה בשלב מסוים.
בחלק מהמדינות, במיוחד בשווקים המתעוררים, האינפלציה מרימה ראש כבר כעת; לכן, הן נאלצות לרסן את המדיניות הכלכלית בשטחן, הגם שכמה מהן חוששות מהאטה מחודשת.
במדינות אחרות, מפותחות ומסורתיות יותר, ההתפרצות האינפלציונית תגיע בשלב מאוחר יותר; כמה מהן (בעיקר ארה"ב) לא מהססות ופועלות דווקא להגדלת הציפיות האינפלציוניות, ככלי חשוב לעידוד הצריכה הפרטית וחידוש הצמיחה.
השווקים מיישרים קו
בכל מקרה, אינפלציה גבוהה תהייה הסיפור החם של 2011 ואילך. סימנים לכך ניתן לראות בכל מקום. נתונים חזקים ומפתיעים שפורסמו לאחרונה בארצות הברית - עליות במדד המשולב, במכירות הקמעוניות, במדדי אמון הצרכנים, בייצור התעשייתי, בצריכה הפרטית ועוד - מראים זאת היטב. השווקים הפיננסיים והמשקיעים ממהרים ליישר קו.
כך, לדוגמה, בשוק איגרות החוב הנומינליות של ממשלת ארה"ב: הפרש תשואת הפדיון בין האיגרת ל-30 שנים לבין האיגרת ל-10 שנים צנח מ-160 נקודות בסיס ב-10/11 ל-105 נ"ב בלבד כיום (לפי נתוני בלומברג).
מדובר בתיקון המהיר ביותר מאז שנות ה-80!
השתטחות כה מהירה בחלק הארוך של עקום התשואות לפדיון מצביעה על הערכות שעידן הריביות הנמוכות בארה"ב עומד לקראת סיום - הצמיחה תהייה בקרוב מספיק חזקה והאינפלציה מספיק מאיימת כדי שהן תתייקרנה. התהליך אולי לא יתחיל מיד, אך כשיתחיל יהיה מהיר ואגרסיבי.
חגיגת ציפיות
דוגמה נוספת - סקר מנהלי הקרנות מתחילת דצמבר של מריל לינץ'. מחבריו כותבים שהמשקיעים הולכים בגדול על השקעות ואפיקים שנהנים מעלייה באינפלציה. תוכנית הרכישות האחרונה של הפד והארכת הקלות המס של אובמה עשו את שלהן ו-61% נטו מהמנהלים צופים כעת האצה בקצב האינפלציה. זה 6 שנים לא היה נתון כה גבוה!
תופעת הציפיות מתגלה כאן במלוא תפארתה.
לכאורה, אין כרגע סימנים לאינפלציה בארה"ב והאינפלציה הבסיסית שם מסתכמת כעת ב-0.8% בלבד! אולם, בספר הבז' האחרון דיווח הפד' על קפיצה בתעריפי התשומות (בפרט מתכות ודלקים) שטרם השתקפה במחירים לצרכן.
גם מדדי מנהלי הרכש, האמינים בדרך כלל, מצביעים על עלייה מהירה בתעריפים, הן בתעשייה והן בענפי השירותים. עלייה זו נמשכת כבר שנה וחצי. מדד המחירים של יבוא הסחורות לארה"ב עולה כעת בקצב מהיר פי 3 ממדד המחירים לצרכן, כך שניתן לדבר על התייקרויות בקנה.
האם גם ישראל תיפגע בשנה הבאה ממכת האינפלציה?
אם לשפוט לפי השחיקה המהירה בפער התוצר (ההפרש בין התוצר הפוטנציאלי של המשק לתוצר בפועל), שבנק ישראל טורח לשוב ולהדגיש בכל הודעותיו האחרונות, התשובה חיובית.
רונן מנחם הוא מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות