בשנת 2006 חוקק בישראל חוק תובענות ייצוגיות, בין היתר במטרה לעודד סוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים לעמוד על זכויותיהם מול הגופים הגדולים במשק וכדי לאפשר ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.
מאז כניסתו של החוק לתוקף מוגשות בארץ יותר ויותר בקשות לאישור תביעות ייצוגיות, והיו שכבר כינו את תופעת הייצוגיות "מכת מדינה", הואיל וחלק ניכר מהבקשות לנהל תביעה כייצוגית לא זוכות לאישור של בתי המשפט.
בסוף דצמבר 2010 התקיים הכנס השנתי הראשון לתביעות ייצוגיות בישראל, שנערך על-ידי מרכז "הלכה למעשה" להכשרות והשתלמויות מקצועיות. במסגרת הכנס ערך עו"ד אסף פינק ממשרד יעקב פינק סיכום שנתי ראשון מסוגו של כל התביעות הייצוגיות שהוגשו בישראל ב-2010, והנתונים הגיעו לידי "גלובס".
לפי הסיכום, בשנת 2010 הוגשו בישראל 433 בקשות לאישור ניהול תביעות ייצוגיות, כאשר 10 משרדי עורכי דין הגישו 190 מתוכן, והם אחראים בכך ל-44% מהבקשות שהוגשו; 102 ייצוגיות הוגשו על-ידי עורך דין שהגיש יותר מייצוגית אחת, ו-30% מהייצוגיות מוגשות בידי עורכי דין מזדמנים.
עוד עולה מהנתונים כי רק 18.9% מהתביעות קיבלו את אישור בתי המשפט להתנהל כייצוגיות; ב-10.4% מהמקרים נדחתה הבקשה לנהל תביעה ייצוגית; וב-19.8% מהמקרים ויתר התובע על התביעה;
ב-20.8% מהמקרים הסתיימו הבקשות לאשר תביעה ייצוגית בפשרה בין הצדדים, שקיבלה כבר את אישור בית המשפט; ב-30.2% מהתביעות הגיעו הצדדים לפשרה, שממתינה לאישור של בית המשפט; ובכ-6% מהמקרים הושגה פשרה בין הצדדים, לאחר שבית המשפט כבר אישר לנהל את התביעה כייצוגית.
עוד עולה מהנתונים כי עורך הדין שהגיש הכי הרבה ייצוגיות ב-2010 הוא עו"ד יוחי גבע, ואחריו ברשימה עורכי הדין אמיר ישראלי ושלמה כהן. במקום השלישי ממוקם משרד עו"ד מיכאל בך ושות', ובהמשך המשרדים גורודיסקי ושות', גיל רון, קינן ושות' & אביעד סרן ושות', עורכי הדין יעקב ואסף פינק, עו"ד אסף שילה, עו"ד אבנר גבאי, עו"ד האני טנוס ועו"ד יאיר שפרן.
מנגד, שני המשרדים המובילים בישראל בייצוג נתבעות בתביעות ייצוגיות הם יגאל ארנון ושות' ואגמון ושות', בהמשך ממוקמים ברקמן-וקסלר-בלום ושות', ארדינסט-בן-נתן, פישר-בכר-חן, עמר-רייטר-ז'אן-שגיא כהן ושות' (שהוקם לפני שנה בלבד - ח.מ.), רון גזית-רוטנברג ושות', שדות ושות', שרגא בירן ושות' ומ. פירון ושות'.
בכל הנוגע לגובה שכר-הטרחה שפסקו בתי המשפט לעוה"ד המייצגים בייצוגיות עומד בראש משרד עו"ד מיכאל בך, במקום השני ארדינסט-בן-נתן ושות' ואחריהם עורכי הדין רם אפרתי וחגית חופי, מרדכי תגר ושות', עו"ד יוחי גבע, עורכי הדין אמיר ישראלי ושלמה כהן, עו"ד עופר לוי, עו"ד יעקב פינק, עו"ד בנימין פילובסקי ועו"ד אייל גולדנברג.
5 בקשות מעל מיליארד שקל
נתונים מעניינים נוספים המופיעים בסיכום 2010 נוגעים לסכומי התביעות הייצוגיות שהוגשו. לפי הנתונים, 5 תביעות היו בסכום של יותר ממיליארד שקל; 6 תביעות - בין 500 מיליון שקל למיליארד שקל; והיתר בסכומים נמוכים יותר.
את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף הגבוה ביותר - בסך 2.9 מיליארד שקל - הגישה עו"ד מירי ורסנו נגד חברות הדלק בגין אי-השבת 30 אגורות פיקדון על בקבוקים; הבקשה השנייה בגודלה, על סך 1.3 מיליארד שקל, הוגשה באמצעות עו"ד יאסר אבו גאמע נגד חברת סלקום, בגין התקלה הגדולה ברשת הסלולרית שהתרחשה בדצמבר 2010; במקום השלישי בהיקף הסכום הנתבע נמצאת הבקשה לאשר תביעה ייצוגית בסך 1.2 מיליארד שקל, שהוגשה נגד חברת סיטי פס והעמותה לתכנון ופיתוח ירושלים, בגין נזקי הרכבת הקלה בירושלים.
פילוח סוגי הנתבעות בייצוגיות מעלה כי 17.5% מסך הבקשות לאשר תביעות ייצוגיות הוגשו נגד המדינה ורשויותיה, ומספר זהה הוגש נגד חברות התקשורת; 9.4% הוגשו נגד בנקים; 7.7% נגד חברות מזון; ו-5.6% נגד חברות ביטוח.
"יחידה סגורה"
עו"ד יואב הירש, ראש מחלקת ליטיגציה במשרד אגמון ושות', המתמחה בייצוג נתבעים בתביעות ייצוגיות מסר: "מהנתונים עולה כי מספר התובענות המוגשות עולה בקצב מהיר, וכיום הוא עומד על יותר מתביעה ביום. ואולם, מפתיע שלמרות ה'חגיגה', מדובר ביחידה סגורה של עורכי דין המופיעים בתובענות ייצוגיות.
ההסבר לכך מצד התובעים הוא שמדובר במקרים רבים במשרדי עורכי דין המתמקצעים בתחום התביעות הייצוגיות, והם בעצמם יוזמים את הגשתן; מצד הנתבעים, מדובר במשרדים אשר רכשו התמקצעות ייחודית בייצוג נתבעים בתביעות ייצוגיות, ומטבע הדברים מרבית התביעות מתנקזות אליהם".
